החלטה
לפניי בקשת התובע (להלן:"המבקש") להורות על מינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדיה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975 (להלן:"חוק הפלת"ד") ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ו-1986, להערכת נכותו הרפואית של, שכן, לטענתו, נפגע בתאונת דרכים ביום 11.5.2009 (להלן: "התאונה").
ב"כ המבקש עותר למנות את המומחה כאמור, שכן, לשיטתו, מתקיימת בענייננו ראשית הראיה הנדרשת לצורך מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט.
ב"כ הנתבעת (להלן:"המשיבה") מתנגד לבקשה. לטענתו, התאונה הינה תאונות עבודה. כמו כן, הוא טוען לגופה של הבקשה, כי המבקש לא היה בטיפול רפואי מאז יולי 2009 וכי הוא סיים את טיפוליו הרפואיים כחודשיים לאחר התאונה, לכן, לטענתו אין כל רצף טיפולי. לפיכך, הוא טוען, כי אין בחומר שצורף לבקשה משום ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות בתחום האורתופדי כתוצאה מהתאונה. לחילופין, טוען ב"כ המבקשת, כי במידה ויוחלט על-ידי בית המשפט למנות מומחה רפואי יש להשית את שכר טרחת המומחה על המבקש.
בע"א 1338/90 שיק נ' מטלון נקבע כי "על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב תאונה".
ככלל ידו של בית המשפט בבקשות למינוי מומחים מכוח הפלת"ד רחבה היא וליברלית, הואיל ומינוי מומחה הוא דרכו היחידה של התובע, להוכחת נושא שברפואה. ודי בראשית ראיה על מנת שבקשה כזו תיעתר.
לעניין טענת המשיבה בדבר היותה של תאונה זו "תאונות עבודה" יפים דבריו של השופט אור שקבע בברע"א 1619/93 "אליהו" חברה לביטוח בע"מ נ' יאיר טטרו (פורסם במאגרים) כי: "אין מקום למנוע מנפגע את זכותו לכך שבית המשפט ימנה מומחה או מומחים רפואיים על מנת שאלה יקבעו את דרגת נכותו, רק מפני שפתוחה לפניו הדרך לקביעת דרגת נכותו כנפגע תאונת עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי". לפיכך, רשאי התובע לעתור למינוי מומחים רפואיים גם אם התאונה מבוררת כתאונת עבודה ועל אף שטרם פנה למל"ל למיצוי זכויותיו.
באשר לבקשה. הרי שב"כ המבקש צירף תיעוד רפואי, ראו למשל מסמך מיום 4.5.2009, בסעיף אבחנה: "FRACTURE CUNEIFORM FOOT CLOSED " . כמו כן במכתב שחרור שקיבל המבקש מיום 16.5.2009 בסעיף סיבת הפנייה נכתב: "5 ימים אחרי טיפול שבר כף רגל שמאל על-ידי גבס – מעקב גבס".
לאחר שעיינתי בחומר הרפואי שצורף, אני קובע כי הינו מלמד על ראשית הראיה הנדרשת לצורך מינוי מומחה רפואי. בשלב זה וכמימון ביניים, תישא המשיבה בשכ"ט המומחה.
משכך, מוחלט למנות את ד"ר טיטיון יחזקאל מבית החולים בילינסון. טל': 03-9376158, 09-7463426. כמומחה רפואי בתחום האורתופדיה מטעם בית המשפט.
המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי של המבקש, בעקבות אירוע תאונת הדרכים ובמיוחד יתייחס ל:
האם לוקה המבקש כיום בנכות, ואם כן, לאיזה תקופה ומה שיעור נכותו אם בכלל.
המומחה יביע דעתו באשר לקיומה של נכות זמנית, ככל שקיימת.
האם יש לצפות לשיפור או החמרה במצבו בעתיד.
מהן המגבלות התפקודיות של המבקש, אם בכלל, ובמיוחד בשים לב. לעבודתו ומקצועו.
האם יהיה המבקש זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן – מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום.
המומחה יתייחס, בין היתר, לקשר שבין התאונה לבין מצב התובע נכון להיום.
הצדדים רשאים להעביר למומחה כל מסמך רפואי שבידיהם למעט חוות דעת מומחים, המומחה יציין בחוות דעתו אלו מסמכים היו בפניו לצורך מתן חוות דעת.
הנני קוצב את שכ"ט המומחה ומעמידו ע"ס 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. במידה ושכרו של המומחה עולה על הסכום הנקוב, יודיע לביהמ"ש ולתובע/נתבעת תוך 7 ימים מקבלת הודעת המינוי.
המומחה יודיע תוך 7 ימים מיום קבלת המינוי, באם יש לו נגיעה למי מהצדדים.