ר. ס. נ' א.ס. ואח'

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בפש"ר   13008-04-14 מיום 25.1.2017 (השופטת ע' כהן), בגדרה נדחתה בקשה להבהרת החלטת בית המשפט המחוזי מיום 31.3.2015, בה ניתן צו ארעי האוסר על ביצוע דיספוזיציה (הַקְנָיָה) בקשר לזכויותיו של המשיב 1 במקרקעין מסוימים.

רקע ועיקרי ההליכים המשפטיים

2. הסכסוך העומד ברקע להגשת הבקשה שלפנַי מתפרש על פני הליכים משפטיים שונים – צולבים ומקבילים – שננקטו על-ידי הצדדים. אפרט להלן את עיקרי העובדות הצריכות לשם הכרעה בבקשה.

3. על-פי המתואר בבקשה, ר. ס. (להלן: המבקשת או ר. ) היא אשתו, לטענתה בנפרד, של א. ס. (להלן: החייב), אשר החזיק בעבר במחצית הזכויות במקרקעין שנועדו להקמת קניון מסחרי. זכויות אלה הועברו לידי המחזיקה במחצית השניה של הזכויות במקרקעין, משיבה 5 (להלן: המחזיקה או חברת הורייזן), בתמורה לסכום כספי ולקבלת זכויות לשטח בנוי במבנה הקניון שיוקם (להלן: הסכם הזכויות במקרקעין).

4. במהלך שנת 2004 אישר בית המשפט לענייני משפחה את הסכם הממון שנערך בין החייב לר. , שבמסגרתו נקבע בין היתר כי החייב יקבל לידיו את הסכום הכספי עבור עסקת המקרקעין, ואילו הזכויות לשטח הבנוי יוקנו לר. (להלן: הסכם הממון אוהסכם ההענקה). לשיטת המשיבים 4-2, מדובר בהסכם למראית עין שנועד להבריח את נכסי החייב, וכפי שיפורט להלן, ברבות השנים הוגשו שתי בקשות לביטול הסכם זה, ובצידן התבקש בית המשפט ליתן צו מניעה האוסר על ביצוע הַקְנָיָה בנוגע לזכויות הצדדים מכוח הסכם הזכויות במקרקעין.

5. ביום 7.4.2014 הגישו נושי החייב, משיבים 4 (להלן: נושי החייב או הנושים), בקשה למתן צו כינוס נגד החייב (פש"ר 13008-04-14), וביום 3.7.2014 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, והמשיב 2 מונה למנהל המיוחד לנכסיו, ובהמשך, לאחר הכרזת החייב כפושט רגל ביום 9.10.2016, מונה כנאמן לנכסיו (להלן: המנהל המיוחד או הנאמן). 

6. ביום 3.8.2014 הגיש המנהל המיוחד בקשה לביטול הסכם ההענקה ובקשה לאיסור הַקְנָיָה בנכסים ובכספים המעוקלים השייכים לחייב, לרבות זכויותיו מכוח הסכם הזכויות במקרקעין. בו ביום ניתן צו מניעה זמני כמבוקש (השופט ד' מינץ) (להלן: הצו הראשון). ביום 22.10.2014 הגישה ר. בקשה לביטול צו המניעה הזמני, בה התבקש בית המשפט להורות על איחוד הדיון בבקשה עם הבקשה לביטול הסכם ההענקה. בית המשפט (השופט מינץ) נעתר לבקשה וקבע כהאי לישנא: "כמבוקש על ידי המבקשת, הדיון בבקשה זו יתקיים במאוחד עם בקשת המשיב [המנהל המיוחד – נ' ס'] לביטול ההענקה (לכשתוגש), במסגרת תיק פש"ר 13008-04-14, היה והחייב יוכרז פושט רגל בדיון הקבוע בעניינו ביום 15.1.15". אציין כבר עתה, כי אין בידי לקבל את טענת המבקשת לפיה החלטה זו ביטלה את צו המניעה הזמני שניתן ביום 3.8.2014, וטעמי מסקנתו של בית המשפט המחוזי בעניין זה מקובלים עליי.

7. ביום 30.3.2015 הגישו נושי החייב בקשה לאיסור הקניה בנכסים ובכספים המעוקלים השייכים לחייב כחלק מהסכם הזכויות במקרקעין, אשר מוחזקים על-ידי חברת הורייזן. ר. לא צורפה כצד להליך זה. ביום המחרת, יום 31.3.2015, ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי (השופטת כהן), בה נדרשה תגובת המחזיקים לבקשה, ולצד זאת ניתן צו ארעי כמבוקש, עד למתן החלטה בבקשה (להלן: הצו השני).

8. ביום 9.7.2015 הגישה ר. תובענה לבית המשפט המחוזי (ת"א      11411-07-15) נגד חברת הורייזן וצדדים נוספים, בה עתרה למתן צו עשה שיחייב את הנתבעים (שם) לרשום על שמה את הזכויות הנטענות על-ידה בשטח הבנוי, בהתאם לאמור בהסכם הזכויות במקרקעין ובהסכם ההענקה. אציין, כי במסגרת ההליך התייחסו הצדדים לקיומו של הצו השני שניתן ביום 31.3.2015. ביום 19.7.2016 ניתן פסק דין המורה על סילוקה על הסף של התובענה (השופטת ע' זינגר). המבקשת לא אמרה נואש והגישה ביום 27.10.2016 ערעור על פסק הדין לבית משפט זה (ע"א 8274/16).