ר'בקה טכנולוגיות בע"מ נ' חברת כימיקלים לישראל בע"מ

המשיבה החלה לערוך פרויקט מחשוב בחברות בנות שלה והפסיקה אותו בטרם הושלם. בעקבות זאת נגרם לה הפסד כספי. המבקשת ביקשה מהמשיבה שתגלה לה מסמכים לפי סעיף 198א(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: החוק), לפני הגשת תובענה נגזרת. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט מ' אלטוביה) דחה את הבקשה. מכאן בקשת הרשות לערער.

המסגרת העובדתית

1. המשיבה, חברה ציבורית העוסקת בעיקר בתחום הדשנים והכימיקלים המיוחדים, פועלת באמצעות כ-150 חברות בנות הממוקמות בכ-30 מדינות ברחבי העולם. כדי לשפר את השליטה והבקרה בזרועותיה השונות, החלה המשיבה בשנת 2014 בתוכנית ליצירת פלטפורמה אחידה למערכות המידע המבוזרות בחברה (להלן: פרויקט ההרמוניזציה או הפרויקט). המשיבה קבעה כי מערכת מידע מתוצרת חברת SAP תשמש "תוכנת מדף" (להלן: תוכנת המדף), וכי על בסיסה יבצעו יועצים מחברת IBM (להלן: היועצים החיצוניים) התאמות למאפייני עסקיה השונים של המשיבה. הפרויקט נחלק לארבעה שלבים: מחקר מקדים; בחינת היתכנות ליישום מערכת מידע אחידה (להלן: המערכת); אפיון המערכת; הטמעתה. שלב ההטמעה נחלק אף הוא לכמה פעימות. הפעימה הראשונה הייתה שלב הרצה (pilot), ובו הוטמעה המערכת בחברות הבנות הפועלות באירופה (להלן: פעימת ההרצה). היא החלה בחודש אוקטובר 2015. לאחר השלמת פעימת ההרצה בדקה המשיבה את הטמעת המערכת בחברות הבנות באירופה. בחודש אפריל 2016 ערכה המשיבה בדיקות איכות נוספות לקראת המעבר לפעימת ההטמעה הבאה, במגזר כיל מוצרים תעשייתיים. דירקטוריון המשיבה דן בתוצאות הבדיקות והחליט ביום 27.9.2016 להפסיק את פרויקט ההרמוניזציה. בגין הפסקת הפרויקט רשמה המשיבה הפרשה בסך 239 מיליון דולרים (לאחר מס) בדיווח הכספי לרבעון השלישי של שנת 2016.

ההליכים הקודמים

2. המבקשת היא בעלת מניות במשיבה. בהמשך לדיווח על ההפסד כתוצאה מהפסקת הפרויקט פנתה המבקשת למשיבה וביקשה כי זו תמציא לה מסמכים ונתונים על פרויקט ההרמוניזציה ופעילות הדירקטוריון בקשר אליו: פרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון וועדותיו; התראות על כשלים בפרויקט ההרמוניזציה; מידע באשר להקמת צוות לטיפול בפרויקט, לטיפול הדירקטוריון בהתראות ולבקרה של הדירקטוריון על הפרויקט. עוד ביקשה המבקשת לקבל מסמך שרונן מדר, מומחה מחשוב שהועסק כעובד קבלן בצוות אבטחת האיכות של פרויקט ההרמוניזציה במשך כשלושה שבועות, שלח להנהלת המשיבה (להלן: מסמך מדר), ומידע על טיפול הדירקטוריון במסמך זה. המשיבה דחתה את הבקשה. עקב כך הגישה המבקשת ביום 6.12.2016 לבית המשפט המחוזי בקשה לגילוי מסמכים לפי סעיף 198א לחוק (להלן: הבקשה לגילוי מסמכים) לפני הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת. המשיבה ביקשה לקבל את המסמכים האמורים כדי לבחון אם דירקטוריון המשיבה או היועצים החיצוניים פעלו ברשלנות.

3. המבקשת הצליחה להשיג את מסמך מדר מחוץ להליך המשפטי וביקשה ביום 29.5.2017 לצרפו כראיה בהליך בבית המשפט המחוזי. היא צירפה לבקשה תצהיר מטעם מנהלת המבקשת. צוין בו כי נודע לבאי כוח המבקשת כי מסמך מדר הועבר לדירקטורים של המשיבה. בית המשפט המחוזי דחה ביום 7.6.2017 את הבקשה לצרף את המסמך. המבקשת הגישה בקשת רשות לערער על ההחלטה האמורה. בית משפט זה דן בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער, וקיבל את הערעור ביום 5.12.2017 (רע"א 5403/17 ר'בקה טכנולוגיות בע"מ נ' חברת כימיקלים לישראל בע"מ (5.12.2017) (להלן: עניין ר'בקה הראשון)). הוא קבע כי מסמך מדר – אף שאין להפריז בחשיבותו – רלוונטי לטענות שהובאו בבקשה לגילוי מסמכים, שכן יש בו לכאורה כדי ללמד כי כשנה לפני הפסקת הפרויקט ידעה המשיבה על טענות לליקויים בו. לאחר שבחן את מכלול השיקולים הצריכים לעניין, התיר בית משפט זה לצרף את מסמך מדר להליך בבית המשפט המחוזי. עוד ציין בית המשפט כי אינו מביע עמדה בשאלה אם יש ממש בטענות שהועלו במסמך, ובשאלת הטיפול של המשיבה בהן.

4. ביום 2.1.2018 התקיים בבית המשפט המחוזי דיון נוסף בהליך גילוי המסמכים. ביום 4.1.2018 הודיעה המבקשת כי "בהתאם להצעה של ביהמ"ש" בדיון מיום 2.1.2018 היא מוותרת על חקירת המצהיר מטעם המשיבה, סמנכ"ל הכספים בחברה (להלן: הסמנכ"ל), ושומרת על טענותיה באשר לתוכן התצהיר ולזהות המצהיר.

5. ביום 17.1.2018 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לגילוי מסמכים. הוא קבע כי על המבקשת להניח תשתית ראייתית ראשונית לרשלנות של דירקטור. הוא מצא כי הפרשת 239 מיליון דולרים כתוצאה מהפסקת פרויקט ההרמוניזציה אינה מבססת כשלעצמה תשתית ראשונית לקיומה של עילת תביעה למשיבה, בייחוד בהתחשב בהיקף הפעילות הכספית של המשיבה. אשר למסמך מדר ציין בית המשפט שמדר חיבר את המסמך מיוזמתו ועל רקע סכסוך שכר בינו למשיבה. יתרה מזאת, נקבע כי המבקשת לא הוכיחה שהדירקטוריון ידע על קיום המסמך או על תוכנו, ומסיבה זו המסמך אינו מצביע על רשלנות של הדירקטוריון. כמו כן צוין כי המבקשת ויתרה על חקירתו הנגדית של הסמנכ"ל, ולכן יש לתת משקל למה שנאמר בתצהירו. הסמנכ"ל פירט את שלבי הפרויקט ואת השיקולים שהביאו להפסקתו, והפיס – כך נמצא – חששות בדבר רשלנות בניהול הפרויקט. בשל כל האמור נקבע כי אין בראיות שהציגה המבקשת, לרבות מסמך מדר, כדי להקים תשתית ראייתית ראשונית לקיומה של עילת תביעה למשיבה נגד הדירקטוריון, תשתית שנדרשת לשם קבלת הבקשה לגילוי מסמכים.

טענות הצדדים