קרסקו נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 29/9/13 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערער נותרה נכות יציבה בשיעור 0% מיום 1/5/13 ("ההחלטה").

2.הוועדה התכנסה ביום 29/9/13 לדון בערר המערער, בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לנוירולוגיה ומומחה לאונקולוגיה. הוועדה שמעה את טענות המערער, עיינה במסמכים הרפואיים שעמדו לעיונה, לרבות אולטרא סאונד כתף ימין ובדיקות CT עמוד שדרה מותני. לאחר שבדקה את המערער ופירטה את ממצאיה, הגיעה הוועדה למסקנה כי לא קיימת הגבלה בתנועות הגב התחתון, וכי הממצאים הנוירולוגים קשורים למצב תחלואתי רגיל שאינו חבלתי. לאור האמור, נדחה הערר מבחינה אורטופדית ונוירולוגית ונכותו של המערער נקבעה בשיעור 0%.

3.בדיון הסכים המשיב עם טענות המערער בנוגע לכתפיים. לפיכך, הוסכם להשיב את עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, על מנת שתדון בטענות המערער בעניין הכתפיים ותקבע האם תלונות אלה קשורות לתאונה, וככל שכן – האם קיימת נכות בגין הכתפיים.

4.המערער עמד על יתר טענות הערעור, בנוגע לרגל שמאל ולגב, ולכן התבקש בית הדין להכריע בערעור לגופו.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

טענות הערעור בנוגע לרגל שמאל

5.לטענת המערער, במהלך הבדיקה לא התייחסה הוועדה לתלונותיו בנוגע לרגל שמאל. נטען עוד כי לא נערכה בדיקה קלינית מקיפה, וכי הוועדה לא דנה בשאלת הקשר הסיבתי בין הממצאים שמצאה בבדיקתה לבין התאונה הנדונה.

לטענת המשיב, טענות המערער מכוונות כנגד טיב הבדיקה, שהן טענות רפואיות. נטען כי נערכה למערער בדיקה נוירולוגית וכי הוועדה הסבירה כי הממצאים תואמים נוירופתיה פריפרית.

6.עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי נערכה למערער בדיקה נוירולוגית, והוועדה ציינה את ממצאיה:

"החזרים בידיו שווים. חסר בפיקות וקרסוליים. דלדול של שוק שמאלי בגובה 13 ס"מ מתחת לפיקה ברגל שמאל בהשוואה לימין 1.5 ס"מ. תחושה שמורה. ירידה בתחושה שטחית וכאב משמאל בפיזור שורש 4- L. אין סימנים פירמודליים. אין שינויים טרופיים. שוקיים מופקים נמונו היטב בכפות רגליים".

לאור האמור, נדחית טענת המערער לפיה לא נערכה לו בדיקה מקיפה. לא זו בלבד שאופן עריכת הבדיקה הקלינית הוא עניין רפואי המסור לשיקול דעתה של הוועדה, ואין בית הדין מוסמך להתערב בו, אלא שהמערער אף לא הצביע על ממצא מהותי שעמו הוועדה לא התמודדה, לטענתו, כנדרש.

7.אף אין לקבל את הטענה שהוועדה לא התייחסה לתלונות המערער לפניה. המערער התלונן על צליעה, כאבים וחוסר תחושה ברגל שמאל. לדבריו, "הולך עם מקל הליכה. תחושת זרמים ברגל שמאל ... מושך את הרגל, לא יכול לעמוד על הרגל". הוועדה, כאמור, ערכה למערער בדיקה נוירולוגית וקבעה כי "הממצאים הנוירולוגים קשורים בתהליך תחלואי רגיל שאינו חבלתי". משקבעה הוועדה כי מצבו הנוירולוגי של המערער הינו תהליך תחלואי חבלתי, שאינו קשור לתאונה, וכי מצבו תואם נוירופתיה פריפרית ורדיקולופתיה, נדחית הטענה שהוועדה לא דנה בשאלת הקשר הסיבתי בין מצב רגלו של המערער לבין התאונה הנדונה.

לאור האמור, נדחות טענות המערער בנוגע לרגל שמאל.

טענות הערעור בנוגע לגב

8.המערער טען כי טעתה הוועדה בקביעתה כי מדובר במצב תחלואתי. נטען כי לא ברור מדוע ציינה הוועדה ממצא רפואי לפני כ- 30 שנה, ויש היה בכך כדי להשפיע על החלטתה.

המשיב טען מנגד, כי הוועדה ערכה לו בדיקה קלינית ולא מצאה הגבלות בתנועה.

9.הוועדה עיינה במסמכים הרפואיים שעמדו לפניה, והתייחסה לבדיקות CT עמוד שדרה מותני מיום 28/7/13 ומיום 14/8/12. למקרא פרוטוקול הוועדה עולה כי נערכה למערער בדיקה אורטופדית, שממצאיה פורטו כדלקמן:

"לורדוזיס מותני שמור ללא ספזם של השרירים הפרה ורטברליים. אין הגבלה בתנועות הגב התחתון, יושב על ספת הבדיקה כשרגליו ישרות, גבו מוטה לפנים וידיו בגובה מפרקי הקרסול. לא נמצאה גם רגישות בחוליות עמוד שדרה מותני לכל אורכו".

בסעיף 23 לפרוטוקול, הוועדה הוסיפה וציינה כי מעיון בתיקו הרפואי של המערער עולה כי לפני 30 שנה נפל מגובה, נחבל בגבו ובעקבות כך אושפז 8 חודשים. לא מצאתי שממצא זה של הוועדה מהווה טעות משפטית המצדיקה התערבות בית הדין בהחלטת הוועדה. מדובר בממצא רפואי המצוי בתיקו של הוועדה, וציון פרט זה הוא עניין המצוי בשיקול דעתה המקצועי של הוועדה, ובעניין זה אין לבית הדין סמכות להתערב.