קרן ואח' נ' מלון רנסנס ואח'

החלטה

פסה"ד יינתן בסוף היום ויישלח לצדדים.

ניתנה והודעה היום ח' אייר תש"ע, 22/04/2010 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

פסק דין

התובעת הגישה תביעת נזק גוף כנגד מלון רנסנס בת"א (להלן: "המלון"), המלון הנתבע שלח הודעת צד ג' כנגד חב' רמה ספא בע"מ (להלן: "הספא"). על פי גרסת התביעה, בין התאריכים 7.3.09– 5.3.09 התארחה התובעת ביחד עם בעלה לסוף שבוע במלון. ביום שישי ה- 6.3.09 בשעות בוקר מאוחרות, בילתה התובעת עם בעלה בשטח הבריכה במלון ומשפנתה לעזוב לאחר שהתנגבה והתלבשה, עלתה בגרם המדרגות האלכסוני המוביל למתחם הבריכה לעבר אזור הלובי, בהיותה במחצית הדרך במעלה גרם המדרגות החליקה על שלולית מים ונחבלה בגבה התחתון.

באשר לשאלת האחריות:

נטען ע"י המלון כי השטח נמצא בחזקת הספא והיא אמורה לתחזק אותו באופן שוטף. המלון עשה ככל שביכולתו למנוע סכנה הן באופן התקנת מעקה בגרם המדרגות, הן בהתקנת שלט מאיר עיניים לגבי חובות המתרחץ, והן באשר להתקנת משטח מונע החלקה על גבי כל מדרגה ומדרגה, מסוג המשטח שהובא לעיון ביהמ"ש במהלך הדיון.

צד ג' הספא טוען כי אכן חלה עליו החבות לדאוג באופן שוטף למתחם המדרגות. לטענת נציג הספא, מדובר במדרגות חלולות שאינן מאפשרות יצירת שלולית שכן המים ניגרים החוצה ברווח שבין מדרגה למדרגה. מאחר ואנשים עולים כשהם רטובים ממי הבריכה בגרם מדרגות זה, ההוראה היא לייבש את השטח מידי מספר דקות אך בהחלט יכול להיווצר מצב כי בין ניגוב לניגוב תישארנה המדרגות רטובות.

בפניי העידה התובעת בלבד לגבי נסיבות אירוע התאונה ומועד התאונה. אף אחד מהנתבעים לא עשה כל מאמץ להביא את מי מעובדי הנתבעת ו/או מעובדי הספא שיכלו להעיד על מצב המדרגות בעת התאונה או בסמוך לה. שני הצדדים מעידים כי העובד שהיה אחראי לחלוקת המגבות אליו הופנתה התלונה על הנפילה מייד לאחר קרות התאונה, הוא זה אשר בדק את גרם המדרגות מייד ובסמוך לתאונה. למרבה הצער עד זה לא הובא לעדות ע"י מי מהצדדים. התובעת טוענת כי עד זה אכן ניגב את המדרגות והודה כי הן היו רטובות בשלולית מים. לטענת הנתבעים, עובד זה איננו עובד יותר בחברתם ולפיכך לא הובא לעדות.

אמנם הפסיקה קבעה לא אחת כי האחריות הקונקרטית "בסביבה רטובה" הינה אחריות מועטה בנסיבות העניין, שהרי "איזור רטוב" מטבעו הינו איזור מסוכן המועד להחלקות, והאפשרות לשמור אותו יבש לחלוטין במשך כל שעות הפעילות היא משימה כמעט בלתי אפשרית.

ואולם, במקרה זה אין מדובר בשטח הבריכה או מסביב לה. מדובר בגרם מדרגות מחוץ לשטח הבריכה אשר אמור להוביל את באי הבריכה לשטח הלובי. גרם מדרגות זה שבנוי בצורת ספיראלה לוליינית הוא כשלעצמו מבנה המועד לפורענות. מעיון בתמונה, עולה כי אכן המדרגות בנויות כשביניהן מרווח גדול ומצופות בחומר שעל פי טענת הנתבעים מהווה חומר מונע החלקה. אינני יכולה לקבל את טענת נציג ספא כי מדובר בגרם מדרגות אשר אין אפשרות כי תיווצר בו שלולית מים. שלולית איננה צריכה להיות גדולה ועמוקה כדי לגרום להחלקה, די בשלולית קטנה של מים שהיא מעורבבת בחומר שמנוני של קרם הגנה על מנת לגרום להחלקה. אני סבורה שראשית על המלון היה לדאוג לעלייה בטוחה יותר של גרם המדרגות, ובניית מדרגות מונעות החלקה בצורה בטוחה יותר מהצורה שהותקנה. נציג המלון הודיע כי בימים אלה נעשה שיפוץ נרחב במתחם הבריכה, ויש להניח כי גרם המדרגות ישופץ גם הוא.

גם העובדה כי עובדי הנתבעת ו/או עובדי הספא שבאחריותם היה לדאוג לניגוב המדרגות ולייבושם לא הובאו לעדות משמשת לרועץ לנתבעת. אף אחד מנציגי הנתבעים לא היה נוכח בעת האירוע, ולא יכול להעיד עליו ממקור ראשון. נותרה עדות של התובעת שהיתה מהימנה ואמינה. אף הנתבעים לא הכחישו כי אירוע כזה אכן היה קיים, והודו בעובדה כי הנתבעת דיווחה על האירוע ועובדי הנתבעת ניסו לסייע לה ככל שביכולתם. אני מוצאת את הנתבעת אחראית לתאונה.

המלון שלח הודעת צד ג' לספא, ובסעיף 4 ג' ו-ד' להודעה מציין המלון כי מכוח סעיף 30 להסכם שבין הצדדים, אחראית הספא לכל נזק של צד ג' הקורה בתחום עליו הספא אחראי. כאמור, הספא לא הגיש כתב הגנה ונציג הספא אף לא ידע להתייחס ספציפית להסכם שבין המלון לספא. משכך, יש לקבל את טענת המלון באשר לאחריות הספא, שכן הספא הוא זה אשר היה אחראי לתחזוקה השוטפת ולניקיון גרם המדרגות. יחד עם זאת, קיימת אחריות של המלון עצמו כבעלים של השטח, היה עליו לבנות את המדרגות באופן בטיחותי יותר שימנע החלקות, ויצפה אותן בחומר אחר המגן יותר מפני החלקות ובייחוד כשמדובר בגרם מדרגות בצורה של ספיראלה.

האחריות שבין המלון לספא תתחלק באופן שהספא יהיה אחראי ל-70% מהנזק והמלון ב-30% מהנזק.

שאלת הנזק-

התובעת טוענת בעיקר לכאב וסבל, לטענת התובעת היא ניצלה 13 ימי מחלה כפי שעולה מתלוש משכורתה. התובעת צרפה אישור על 8 ימי מחלה בלבד, אין אישורים רפואיים על רצף טיפולים מאז התאונה ועד היום, אין גם הוכחה להפסד שכר שכן צודק נציג חב' הביטוח כי מתלושי השכר לא עולה הפסד כלל, ומאחר והתובעת איננה עובדת יותר במקום עבודתה החל מ-1.1.10, הרי לא נגרם לה כל נזק בניצול ימי המחלה כחצי שנה לפני עזיבתה את מקום העבודה.

אין לתובעת אף אישורים על עזרה בביתה, או כי נאלצה לשלם כספים לייעוץ משפטי. עיקר הנזק אם כן הינו כאב וסבל והוצאות רפואיות למוקד בסך 66 ₪.

אני מעריכה אפוא את הכאב והסבל של התובעת בסכום של 3,500 ₪ בתוספת הוצאות רפואיות והוצאות משפט בסך 500 ₪ נוספים.

הנתבעים אפוא יישאו בהוצאותיו של התובעת בסך של 4,000 ₪, באופן שהספא תישא ב-2,800 ₪, והמלון יישא ב- 1,200 ₪.

המזכירות תשלח עותק מפסה"ד לצדדים עם אישור מסירה.