קרואני נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול הודעת איסור שימוש מנהלי ברכב מס' 6770366 מיום 10.5.13.

הודעת איסור השימוש ניתנה בעקבות כתב אישום המייחס למבקש עבירה של נהיגה בשכרות בכך שבדגימת אוויר נשוף נמצא בגופו ריכוז אלכוהול של 290 מיקרו גרם בליטר אוויר נשוף.

לאחר שבחנתי את טיעוני ב"כ המבקש לא מצאתי הצדקה לביטול הודעת איסור השימוש, מנימוקים כדלקמן :

עיון בחומר הראיות מצביע על קיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירה.

המבקש נעצר לצורך בדיקה אקראית ביציאה מאזור התעשייה בעמק חפר ביום 10.5.13 בשעה 0055. מפיו נדף ריח חזק של אלכוהול ובבדיקת נשיפון שנערכה לו נמצא חשד לשכרות. המבקש הודה בכך ששתה שתי כוסות וודקה 4 שעות לפני הנהיגה. המבקש נדרש לתת דגימת נשיפה לצורך בדיקת אלכוהול והוסברה לו משמעות הסירוב לביצוע הבדיקה. לאחר שחלפו למעלה מ-15 דקות ממועד עצירתו, פרק זמן במהלכו המבקש לא אכל, לא שתה, לא הקיא ולא עישן, בוצעה לו בדיקת נשיפה , בשעה 0112. על פי פלטי הנשיפה, תוצאות הבדיקה היו, בנשיפה הראשונה – 290 מיקרו גרם אלכוהול ובנשיפה השנייה – 310 מיקרו גרם אלכוהול. בחומר הראיות נמצאים פלטי נשיפה עצמית ובדיקות כיול בתחילת ובסיום משמרת המהווים ראיות לכאורה לתקינות מכשיר הנשיפה.

בתגובתו בשימוע אמר המבקש : " אני עשיתי טעות גדולה ששתיתי אלכוהול ונהגתי, אני לא אעשה את זה יותר ".

המבקש הינו יליד 1991 ואוחז ברישיון נהיגה משנת 2009. רשומות לחובתו שתי הרשעות קודמות, ביניהן עבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר.

על פי סעיף 64ב(א)(3א) לפקודת התעבורה - נהג שטרם מלאו לו 24 שנים הינו שיכור אם לפי דגימת נשיפה, מצוי בגופו אלכוהול בריכוז העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף. הואיל ובגופו של המבקש שטרם מלאו לו 24 שנים, נמצאו 290 מיקרו אלכוהול, מדובר ברמה גבוהה של אלכוהול ולא ברמה גבולית.

לא מצאתי כי מתקיימות העילות המפורטות בסעיף 57ב' לפקודת התעבורה לביטול הודעת איסור שימוש.

לטענת ב"כ המבקש לא אפשרו למבקש לבחור באיזה מגרש יאוחסן הרכב ורכבו נגרר מהמקום למרות בקשותיו להזמין נהג שינהג ברכב לצורך חיסכון בעלויות. על פי הוראות סעיף 57א(ב)(2) לפקודת התעבורה, מגרש האחסנה צריך, אכן, להיבחר בהתחשב בהצעתו של הנהג מבין המגרשים שיועדו לכך. מעיון בחומר הראיות לא מצאתי אזכור לבקשת המבקש לאחסון הרכב במגרש מסוים או בקשה להמתין לבואו של נהג חלופי. מדובר בשעת לילה מאוחרת ובאירוע שהתרחש בכביש בינעירוני. לפיכך, לא מצאתי בטיעונים אלה פגם שיש בו להביא לביטול או לקיצור תקופת ההשבתה.

עבירה של נהיגה בשכרות הינה עבירה חמורה המהווה סיכון ממשי לציבור המשתמשים בדרך ומכאן הצורך באיסור שימוש מנהלי ברכב. נוכח חומרת העבירה, גובר האינטרס של שמירה על בטחון הציבור על הפגיעה הכלכלית הזמנית והמידתית הנגרמת למבקש או למשפחתו בעקבות איסור השימוש.

נוכח האמור הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ח סיון תשע"ג, 27 מאי 2013, בהעדר הצדדים.

המזכירות תעביר את החלטתי לצדדים.