תא"ק
בית משפט השלום הרצליה
|
18712-07-09
06/06/2010
|
בפני השופט:
חנה קלוגמן
|
| - נגד - |
התובע:
אורי קציר
|
הנתבע:
דב נכטיגל
|
| פסק-דין |
פסק דין
תחילתה של תביעה זו בתביעה שהגיש התובע כנגד הנתבע לפיצוי בגין מימוש ערבות בנקאית. לאחר שהצדדים הגיעו להסדר בעניין המחלוקת העיקרית עמדו הם על קיום דיון בעניין שכר טרחה והוצאות (להלן: "ההוצאות") אשר נגרמו לכל אחד מהצדדים כתוצאה מהליך זה.
לאור האמור לעיל הדיון בפניי התנהל לכאורה אך ורק בעניין ההוצאות, אך לצורך מתן החלטה בעניין זה היה עלי לדון בעצם התביעה.
התובע, אורי קציר (להלן: "התובע") שכר נכס (להלן: "הנכס") מהנתבע דב נכטיגל (להלן: "הנתבע") שהינו הבעלים של הנכס.
רקע כללי:
בין הצדדים נכרת הסכם שכירות שכלל אופציה להארכת תקופת השכירות. במשך תקופת השכירות הראשונה בקש הנתבע מאת התובע כי ימציא ערבות בנקאית כבטוחה לקיום התחייבותיו על פי ההסכם, למרות שדרישה זו לא הופיעה בהסכם שכבר נחתם.
התובע המציא לנתבע ערבות בנקאית כבקשתו לתקופה של שנה מיום הוצאתה. הצדדים האריכו את תוקף ההסכם בהתאם לאופציה, אך לא התייחסו לעניין הערבות הבנקאית אשר תוקפה פג במהלך תקופת האופציה.
לטענת הנתבע הוא פנה לתובע וביקש כי יאריך את תוקף הערבות הבנקאית, ומשהדבר לא נעשה נאלץ לממשה.
לאחר שהערבות הבנקאית מומשה הגיעו הצדדים להסדר לפיו הפקיד התובע סך של 25,000 ₪ הכוללים 10,000 ₪ מכספי הפיקדון שמומש , אלא שהצדדים הגיעו להסדר לאחר שהתובע הגיש תביעה זו שעניינה החזר כספי מימוש הערבות הבנקאית.
תמצית טענות התובע:
1.לנתבע לא הייתה כל זכות לדרוש את מימוש הערבות הבנקאית שכן התובע לא הפר את הסכם השכירות בגינו קבל את הערבות הבנקאית.
2. בהתאם להסכם השכירות לא הייתה כל חובה להמציא ערבות בנקאית, כך שדרישה זו לא חלה גם לאחר מימוש האופציה לתקופת שכירות נוספת.
3. הנתבע לא שלח מכתב התראה לפני מימוש האופציה.
4. לתובע נגרמו הוצאות משפטיות כתוצאה מהצורך בהגשת התביעה.
תמצית טענות הנתבע:
1. תנאי ההסכם בתקופת האופציה זהים לתנאי ההסכם בשנה הראשונה ומשהוספה דרישת הערבות הבנקאית בתקופה הראשונה היא מחייבת את הצדדים גם לתקופת האופציה (הדרישה נבעה מאי יכולתו של התובע להחתים ערב נוסף בהתאם לדרישת ההסכם שבין הצדדים).
2. הנתבע פנה לתובע וביקש כי יאריך את תוקף הערבות הבנקאית. רק לאחר שהדבר לא נעשה ומועד פקיעתה של הערבות הבנקאית הלך והתקרב לא נותרה לנתבע כל ברירה אלא לממשה.
3. הנתבע עצמו פנה לתובע ובקש כאמור להאריך את תקופת האופציה וגם היה סבור שהבנק יודיע לתובע על הדרישה לממש את האופציה.
4. לנתבע נגרמו הוצאות משפטיות כתוצאה מהצורך להתגונן בפני התביעה.
דיון: