קצין בעל תואר במשפטים המדורג בדירוג מהנדסים אינו זכאי לתוספת הופעה למשפטנים

השופט שמואל צור

1.                1.                 בבית הדין האזורי בירושלים התבררה תביעה שהגיש המערער נגד המדינה, משרד האוצר ומשטרת ישראל  למתן פסק דין הצהרתי כי הוא זכאי להמשך תשלום שכרו לפי דירוג משפטנים, לרבות תוספת הופעה ולחילופין לקבוע כי הוא זכאי לבחור בדרוג השכר העדיף מבחינתו. בית הדין האזורי (הנשיאה רונית רוזנפלד ונציגי ציבור גב' יעל רייכמן ואלימלך סמט; תיק עב' 1299/06) דחה את התביעה ומכאן הערעור בפנינו.

הרקע העובדתי

2.                 2.                 המערער משרת במשטרת ישראל מאז שנת 1980. מבחינת השכלתו, המערער הוא בוגר בכלכלה ומדעי המדינה, תואר שני במינהל עסקים, יועץ מס ורואה חשבון. בחודש מארס 2001 סיים המערער לימודי משפטים ובמועד זה הוא היה בתפקיד של קצין ביקורת ובקרה בחשבות המשטרה בדרגת רב פקד, בדירוג מהנדסים.

3.                 3.                 עם קבלת התואר במשפטים, ביקש המערער להוסיף לשכרו מרכיב של "תוספת הופעה" המוענקת למשפטנים. בקשה זו הסתמכה על הודעת כח אדם במשטרת מס' 18/95 לפיה תשולם תוספת הופעה למשפטנים או עורכי דין המייצגים את המשטרה בוועדות סטטוטוריות.  לטענת המערער, הוא מייצג את המשטרה בוועדות מכרזים ולכן הוא זכאי לתוספת ההופעה. בקשה זו של המערער נדחתה ביום 19.4.01 מן הטעם שהמערער היה מדורג בדירוג מהנדסים ו"תוספת הופעה" היא חלק ממבנה השכר של דירוג המשפטנים.

4.        על החלטה זו הגיש המערער ביום 27.4.01 קבילה לנציבת קבילות השוטרים. חלפו ימים ועוד טרם ניתנה החלטת נציבת קבילות השוטרים, החליט ראש אגף משאבי אנוש במשטרה (להלן - ראש אמ"ש) ביום 23.9.03, לאשר למערער את תוספת ההופעה כחריג, בשל העובדה שהוא מייצג את המשטרה בוועדות סטטוטוריות (נספח ג' לתצהיר המערער).

5.        ביום 13.12.03 ניתנה תשובת נציבת קבילות השוטרים למערער, בה הוסבר כי מלכתחילה הוכרה תוספת הופעה למשפטנים ועורכי דין המבצעים מטלות המזכות בתוספת זו לרבות חברות בוועדות סטטוטוריות. עם זאת הוסבר כי דירוג משפטנים לא נקבע כתנאי למתן התוספת. רק בחודש יולי 2001, כך הוסבר, נקבע לראשונה שמי שאינו זכאי לדירוג משפטנים אינו יכול לקבל תוספת הופעה. עם זאת הנציבה קבעה כי המערער קיבל תואר  במשפטים קודם למועד זה (מארס 2001) ולכן יש מקום לאשר לו תוספת הופעה, אף שלא היה מדורג אז בדירוג משפטנים. מתשובת הנציבה עולה שגורמי אמ"ש במשטרה סברו שלא ניתן להעניק תוספת הופעה למי שאינו מדורג בדירוג משפטנים והוצע להוסיף לתיאור תפקידו תואר של יועץ משפטי. בסופו של דבר, כך ציינה הנציבה, החליט ראש אמ"ש לאשר למערער תוספת הופעה כחריג, אף בלא לדרוש שינוי בהגדרת תפקידו של המערער ובכך נמצא פתרון מספק לתלונתו (נספח ד' לתצהיר המערער).

6.        ביום 14.1.04 שב ראש היחידה לתכנון שכר במשטרה והבהיר כי הזכאות לתוספת הופעה מותנית בשיבוץ משרת העובד בדירוג משפטנים. על רקע זה הוחלט לדרג את משרת המערער בדירוג משפטנים למפרע מיום 5.3.01, הוא המועד בו השלים את לימודי המשפטים. בעקבות שינוי זה שולמו למערער הפרשי שכר שהגיעו לו.

7.        בין לבין, ביום 15.4.03, סיים המערער את תפקידו כקצין בקורת ובקרה בחשבות המשטרה בדרגת רב פקד וקודם לתפקיד של ראש מדור תשלומים במחלקת הכספים בחשבות בדרגת סגן ניצב. תפקיד זה אינו בדירוג משפטנים, אך גם בו המשיך המערער לייצג את המשטרה בוועדת המכרזים.

8.        עוד ביום 29.7.2001 התקבלה החלטה של ועדת המעקב בעניין זכאות לדירוג משפטנים. באותה החלטה נקבע כי דירוג משפטנים במשטרה יוענק לשוטרים בעלי השכלה משפטית המכהנים בתפקידים מסויימים ומוגדרים של תביעות, ייעוץ משפטי, חברי בית דין למשמעת, חקירות, נציב קבילות ועוד. התפקידים בהם כיהן המערער (קצין ביקורת ובקרה וראש מדור תשלומים) אינם כלולים ברשימת התפקידים המזכים בדירוג משפטנים לפי החלטת וועדת המעקב. עם זאת נקבעה בהחלטת ועדת המעקב הוראת מעבר לפיה איש משטרה המדורג בדירוג משפטנים ועובר לתפקיד אחר שאינו נכלל ברשימת התפקידים המוכרים לדירוג משפטנים, יהיה זכאי להמשיך ולקבל שכר לפי הדירוג שהיה לו אם קיבל דירוג שכר זה במצטבר משך 4 שנים לפחות. החלטת ועדת המעקב לא יושמה על המערער במעבר מתפקידו כקצין ביקורת ובקרה לתפקיד ראש מדור, תשלומים מן הטעם שהמערער לא צבר 4 שנים בתפקידו הראשון בו היה מדורג, כזכור, בדירוג משפטנים כחריג.

9.        בשנת 2004 נערכה במשרד האוצר בדיקה באשר ליישום החלטות ועדת המעקב. בבדיקה זו עלה עניינו של המערער והתעוררה שאלת זכאותו לדירוג משפטנים מיום 15.4.03, היינו - מיום שקודם לתפקיד ראש מדור תשלומים. בעקבות בדיקה זו הורה הממונה על השכר במשרד האוצר לראש אמ"ש  ביום 20.4.05 להפסיק את תשלום שכרו של המערער לפי דירוג משפטנים החל במשכורת אפריל 2005. לאחר דין ודברים בין הממונה על השכר והמשטרה, ניתנה ביום 29.1.06 הוראה להפסיק את תשלום שכרו של המערער לפי דירוג משפטנים.

הדיון בבית הדין האזורי

10.      על רקע זה הגיש המערער ביום 9.2.06 בקשה לצו זמני במעמד צד אחד. ביום 21.2.06 ניתן צו ארעי בהסכמה לפיו לא ישונה דירוג שכרו של המערער מדירוג משפטנים לדירוג מהנדסים.

            ביום 6.6.06 הוחלט לאחד את הדיון בסעד הזמני עם הדיון בתובענה העיקרית והוארך תוקפו של הצו הארעי עד למתן פסק הדין.

11.      עיקר טענותיו של המערער בבית הדין האזורי היו כי  בהודעת כוח אדם  משנת 1995 נקבע שתוספת ההופעה תשולם למשפטנים או עורכי דין המייצגים את המשטרה בוועדות סטטוטוריות. לטענתו התקיים בו התנאי האמור בשל היותו חבר בועדת המכרזים ולכן הוא זכאי לתשלום התוספת. לטענתו, אין בהודעת כח אדם משנת 1995 כל הגבלה על תשלום תוספת ההופעה למי שמדורגים בדרוג משפטנים דווקא. לטענתו, בכל מקרה התקיימו בו התנאים המזכים שוטרים בעלי השכלה משפטית המועסקים "בתפקיד המחייב השכלה משפטית או שהשכלתם המשפטית תורמת לביצוע התפקיד" בדירוג משפטנים. לטענתו, תנאי השכר של השוטרים הוצמדו לאלה של המשרתים בצה"ל, לפיהם מספיק להיות קצין ומשפטן כדי לקבל דירוג משפטנים בצה"ל. לטענתו, קידומו בדרגה ובתפקיד אינו מהווה שינוי תפקיד אלא קידום באותו תפקיד ומכל מקום, מעמדו כמייצג בוועדה סטטוטורית לא השתנה ולכן לא חלה עליו החלטת המעבר של ועדת המעקב המתייחסת למשפטן העובר לתפקיד שאינו בדירוג משפטנים.

לטענתו, לא היה כל מקום להתערבות משרד האוצר בעניינו שכן הזכאות לתוספת אושרה בהחלטת נציבת קבילות השוטרים שהיא סופית אין עליה ערעור. לטענתו, לועדת המעקב אין זכות לשלול זכויות אלא להדריך את הגורמים השונים כיצד לפעול. לטענתו,  החלטת ועדת המעקב היא בעלת  תחולה רטרואקטיבית ודינה להיפסל.

12.      מנגד טענו המשיבים בבית הדין האזורי כי תנאי השכר של שוטרים במשטרת ישראל אינם פרי של משא ומתן קיבוציים והם נקבעים באופן חד צדדי על ידי המדינה. חוזה העבודה בין שוטרים לבין המדינה נתון לשינוי על ידי המעסיק בכפוף לכללי הביקורת השיפוטית של חוקיות, סבירות, הגינות, מידתיות ותום לב. לטענת המשיבים אין למערער זכות לבחור בין הדירוגים השונים. נטען כי בהחלטת הממשלה בדבר שמירת ההשוואה בין שכר השוטרים לשכר משרתי הקבע בצה"ל הוקמה ועדת מעקב, ועל המשטרה למלא אחר החלטותיה. לטענת המשיבים, תוספת ההופעה היא פועל יוצא של הדירוג וטפלה לו, ולא ניתן להעניקה למי שאינו מדורג בדירוג המשפטנים. לטענת המשיבים המשך דירוגו של המערער בדירוג משפטנים לאחר קידומו בתפקיד נעשה שלא כדין ובניגוד להחלטות ועדת המעקב. לטענתם, המערער שייך ל"דור המעבר" שעל פי החלטת ועדת המעקב ולא מתקיימים בו התנאים הקבועים בהחלטתה להענקת דירוג משפטנים בתפקיד שלא נקבע ככזה (שהות של 4 שנים בדירוג משפטנים).

לטענת המשיבים, ועדת המכרזים בה חבר המערער אינה סטטוטורית ואינה מזכה בשכר משפטנים, ומכל מקום השתתפותו בועדת המכרזים נעשית כנציג החשבות ותפקיד זה הינו חשבונאי - תקציבי ולא משפטי. לטענתם, אין כל הכרח כי נציג החשבות יהיה משפטן דווקא ותפקיד זה של המערער הוא בגדר מטלה נוספת ואינו בגדר תפקידו העיקרי. אשר להחלטת נציבת הקבילות, נטען כי אין מדובר בהחלטה שאין עליה ערעור, ובכל מקרה לנציבה אין סמכות לקבוע זכאות לתוספות שכר בניגוד לכללים הקבועים. לטענתם, החלטת הממונה על השכר להפסיק את תשלום התוספת ניתנה בסמכות ובהתאם להוראות הדין ומכח כפיפות המשטרה להנחיות האוצר בנושא שכר ולהוראות החשב הכללי.

פסק הדין של בית הדין האזורי