החלטה
בפני בקשותיה של המבקשת, הגב' כוכבה קפלן, לעיכוב יציאתו של המשיב, מר אוריאל בוגנים, מן הארץ ולהטלת צווי עיקול על נכסיו ו/או זכויותיו הרשומים ו/או המוחזקים רשומים בידי מחזיקים שונים, כמפורט בבקשה.
כאן המקום לציין כי בקשות אלה הוגשו לאחר שצווים קודמים שניתנו על ידי, במעמד צד אחד, פקעו בשל כשלים שונים בהליכי מסירתם של כתבי-בי-הדין (ראה לעניין זה החלטתי מיום 18/10/2010).
מעיון בתקנות 362, 374, ו- 384 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 עולה כי קיימות מספר תחנות בדיקה נורמטיביות בדרכו של המבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ ו/או בדרכו של המבקש צווי עיקול זמניים:
קיומן של ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התביעה.
קיומן של ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שהמשיב עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת.
קיומן של ראיות מהימנות לכאורה כי יציאה זו ו/ואו אי מתן צווי העיקול יכבידו באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין.
הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הצו לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הצו.
האם הבקשה הוגשה בתום לב.
האם מתן הצו צודק וראוי בנסיבות העניין.
האם מתן הצו הינו מידתי ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.
מובן כי חלק משיקולים אלה חופפים זה לזה ומשפיעים זה על זה – כך, למשל, שאלת מידתיותה של הפגיעה במשיב תשפיע על השאלה האם מוצדק וראוי ליתן את הצו בנסיבות העניין.
נדון בשיקולים אלה על פי סדר זה.
קיומן של ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התביעה
הצדדים חלוקים בשאלה זו ועליה נסוב מרבית הדיון בפני.
ברם, לאחר ששמעתי את חקירותיהם של המבקשת, המשיב ומר שלמה גבאי, עולה כי אין חולק על העובדות הבאות:
מר שלמה גבאי מסר לידיו של המשיב 300,000 דולר.
בין מר שלמה גבאי ובין המשיב נחתמו הסכם/ים שכותרתו/ם "היתר עסקה".
במסגרת ביצועו של ההסכם שילם המשיב לידיו של מר גבאי סכומי כסף שונים, החל מיום חתימת ההסכם ועד תחילת שנת 2010.
המחלוקות בין הצדדים נוגעות לנושאים הבאים: