ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
14373-08-11
03/05/2013
|
בפני השופט:
קרן כהן
|
- נגד - |
התובע:
אבי קסטנבוים
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
פסק-דין |
פסק דין
לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 21.7.2011, אשר קבעה כי למערער נכות נפשית בשיעור 0% לפי פריט ליקוי 34(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן: התקנות).
העובדות
המערער יליד 1950, נפגע בראשו בתאונת עבודה שהתרחשה ביום 3.3.2008.
ביום 21.7.2011 התכנסה הועדה הרפואית לעררים (להלן: הוועדה), שמעה את תלונות המערער, בדקה אותו ופירטה את ממצאיה, באופן הבא:
"בבוקר נמצא בעבודה ויש מתח גדול. בערב יותר קל. משתמש בבונדורמין לשינה. ישן בצהרים, 40 דקות. מרגיש שעוקבים אחריו. מטרת המעקב כנראה כדי ... (מילה לא ברורה) אותי. חוסר רוגע. ניתוק ממשפחה וקרובים. מתקוטט על חניה – בדידות. מציג ... (מילה לא ברורה) מתה"ש מח' שיקום מ-17.7.2011. בדיקה נוירולוגית: גבר מזוקן במצב רוח עירני (אפילו קצת אפורי) שטף דיבור בלתי נפסק. קיים פאראליס פרפרי משמאל (לאחר ניתוח פארוטיס. צלקת גדולה... (מילה לא ברורה) באורך 11 ס"מ מתחת לאונה השמאלית. כח גס בידיים וברגליים תקין. החזרים גידיים ערים מהרגיל עד טרמנר דו"צ. החזרים פלנטריים תקינים. הליכה עקב בצד אגודל אינו מסוגל. ברומברג שלילי. לא הולך על בסיס רחב. הנ"ל הציג 3 מסמכים חדשים: 1) מרופא פסיכיאטרי 17.7.2011 ד"ר סברדליק, רופא נוירולוג ד"ר שרון חסין 24.5.2011 וממרפאה נפגעי חוט שדרה – מ-31.5.2011 – כולם מתה"ש מאותה יחידה. גם במסמך של הפסיכיאטר וגם במסמך של רופא שיקום צוין שיש מקום לחזור לבדיקה פסיכיאטרית בגלל שהוא נמצא בתהליך סיום עבודה והחלטות לגבי עתיד המונע הפנמה של מצב מיידי. בנוסף למצוין ע"י נוירולוג תאר הימנעות מסוימת מסיטואציות שמזכירות תאונה אך דבר לא מונע מניהול חייבם רגילים. רגישות יתר ברמה נמוכה. אין סימנים מג'וריים של דיכאון. זיכרון, ריכוז שמור. נוטה להתפלספות ודביקות בדברים קטנים, לא תמיד רלוונטיים לבדיקה, אך יודע לעצור ולתת נתונים כשמתבקש מחדש. לא מגלה סימנים פסיכוטיים או רצון לפגוע בעצמו או באחרים".
לסיכום קבעה הוועדה:
"מבחינה נוירולוגית הממצאים מתאימים למיאלופתיה צווארית שכוללת סימנים פירמידליים חולניים. אטקסיה? E.M.G הטוען למחלה של הנוירון המוטורי. אין כל קשר בין ממצאים אלה לבין החבלה הקלה בראשו. C.T מח היה תקין. אין נכות נוירולוגית.
הועדה קובעת 0% לפי 34א'.
באשר לתלונותיו של התובע על גב וצוואר. מדובר בתאונה עם חבלה מינורית – חתך באזור הגבה בלבד ואין קשר בין תלונותיו לבין התאונה".
על החלטה זו הוגש הערעור שלפני.
ההליכים המשפטיים וטענות הצדדים
בדיון מיום 29.1.2013 הסכים המשיב להחזיר את עניינו של המערער לוועדה לדיון בעניין הצלקת, בתחום האורתופדי ובתחום הפה ולסת. עם זאת, סירב המשיב להחזיר את העניין לדיון בתחום הנוירולוגי, הנפשי וא.א.ג.
נפרט להלן את טענות הצדדים בתחומים אלה.
ואלה טענות המערער בתמצית:
לעניין תחום א.א.ג – הרכב הוועדה לא כלל מומחה בתחום א.א.ג בשונה מהרכב הוועדה מדרג ראשון.
לעניין התחום הנוירולוגי – לוועדה אין ידע וסמכות לקבוע שפגיעת הראש של המערער הייתה קלה. כמו כן, הוועדה ציינה כי המערער אינו מסוגל ללכת "עקב בצד אגודל" וכי אינו הולך על בסיס רחב, אולם לא פירטה מהן המסקנות הנוגעות לממצאים אלה ולא קבעה אם קיימת למערער נכות בגין ממצאים אלה.
לעניין התחום הנפשי – הוועדה לא ביצעה בדיקה מסודרת של המערער בתחום זה. במסגרת הבדיקה הנוירולוגית קיימת התייחסות גם לתחום הנפשי, אולם הוועדה לא התייחסה לממצאים אלה במסגרת החלטתה בנוגע לשיעור הנכות שנקבע.
ואלה טענות המשיב בתמצית:
לעניין תחום א.א.ג – הטענות בתחום זה הועלו לראשונה במסגרת הערעור, שכן בערר המערער (על החלטת הוועדה מדרג ראשון) אין כל התייחסות לתחום זה ומשכך לא נפל פגם בהרכב הוועדה.