קנס בסך 130,000 ש"ח לקסטרו ובעליה בגין עבירות על חוק הגנת הצרכן

חברת קסטרו שיווק 1985 בע"מ (להלן: " קסטרו" או " נאשמת 1"), חברת קסטרו מודל בע"מ (להלן: " קסטרו מודל" או " נאשמת 2"), מר גבריאל רוטר (להלן: " נאשם 3"), וגב' אורית בן עמי, הועמדו לדין בגין I) הצגת טובין למכירה מבלי שתג מחיר הוצמד להם ו/או לאריזתם, II) רישום מחירים במט"ח ובמטבע ישראלי, III) הפחתת מחירים במסגרת מכירה מיוחדת ללא ציון התקופה שבה היה תקף המחיר הקודם (הגבוה יותר).

לטענת התביעה במעשיהם ו/או במחדליהם הטעו הנאשמים צרכנים בעניין מהותי בעסקה, ובכך עברו את העבירה שבסעיף 2 לחוק לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: " החוק").

בנוסף לכך יוחסו לנאשמים עבירות לפי סעיפים 15(א), 17ב(ב)(1), 17ב(א) ביחד עם סעיף 23 לחוק ובעבירה על תקנה 6 לתקנות הגנת הצרכן (מכירות מיוחדות), תשמ"ג-1983 (להלן: " תקנות מכירות מיוחדות").

טענות מקדמיות שהעלו הסניגורים, עוה"ד אורגלי גיא ואיתן אביב, נדחו בהחלטה מפורטת שיצאה מלפני ב- 13.04.08 (ראו עמ' 6-13).

ב- 19.06.08 כפרו הנאשמים באמצעות באי כוחם בכל העובדות שיש בהן לבסס עבירה, ושמיעת ההוכחות נקבעה ל- 11.12.08.

בפתח ישיבת ה- 11.12.08 הודיעו התובעת, עו"ד טלי קינן, והסנגור עו"ד אורי בן נתן, שהופיע לראשונה בביהמ"ש, על הסדר טיעון אליו הגיעו, לפיו לאחר שהנאשמים חזרו מהכפירה, נמחק כתב האישום ככל שהתייחס לאורית בן עמי. נאשם 3, גבריאל רוטר, הודה בשמו ובשם החברות בעובדות כתב האישום המתוקן ושלושתם הורשעו בהתאם (כעולה מהחלטה והכרעת הדין בעמ' 22-23).

ההסדר כלל הסכמות לעונש ובהתאם להן, המליצו ב"כ הצדדים להשית על שתי החברות 100,000 ש"ח קנס ועל נאשם 3 30,000ש"ח קנס. מעבר לכך חויב נאשם 3 לחתום בשמו ובשם שתי החברות על התחייבויות שגובהן לא הוסכם להימנע מעבירה, שכניסתן תדחה ב- 30 יום. ההנמקות מפורטות בפרוטוקול (עמ' 23-27) ואין צורך לחזור.

לאחר ששמעתי הטיעונים, שקלתי הנסיבות וערכתי את האיזונים הצריכים תוך התחשבות בהלכה הנוהגת, הגעתי למסקנות כדלקמן:

1. את העבירות נשוא הרשעת הנאשמים רואה המחוקק בחומרה הנלמדת  מהעונשים הכבדים שלצידן ובמיוחד מהקנסות הגבוהים, כמפורט בטבלה במ/1.
2. ההחמרה מטרתה להבטיח באופן ממשי את זכויות הצרכנים, על מנת שהמונח "הגנת הצרכן" לא יהיה בגדר אות מתה עלי ספר. כבוד השופטת שטרסברג-כהן בדנ"א 5712/01 ברזני נ' בזק, פ"ד נז(6) 385 חזרה על הלכה שקבע בית המשפט העליון ברע"א 8733/96 לנגברט נ' מ"י, פ"ד נה(1) 168 ופסקה שהמחוקק התערב  בחוזים בין צדדים, שלגישתו אינם שווי כוחות. על מנת ליישם את התכלית הצרכנית הטיל על הספק (שהוא הצד החזק) חובת הגינות מוגברת כלפי הצרכן (שהוא הצד החלש).
3. יחסי הגינות בין ספק ללקוח, אפשר להבטיח באמצעות גבולות שתוחמים את הספק ומונעים אותו מלנצל את מעמדו הכלכלי העדיף. בכך מושגות אמינות והגינות מסחרית, שהם תנאי סף ליציבות השוק, שהיא בבחינת אינטרס ציבורי בעל חשיבות ממדרגה ראשונה. ההגינות והיציבות יכולים להתממש רק בהתקיים מפגש רצונות אמיתי בין המתקשרים. צרכן שאיננו מודע למהותה האמיתית של העסקה, בין משום שמחירו של המוצר סומן באופן מטעה ו/או בלתי ברור, בין משום שסימונו לא תואם את דרישות החוק, ובין משום שמלכתחילה לא הובאו לידיעתו תנאי ופרטי העסקה לאשורם, מתקשר בעסקה המושתת על טעותו. עסקה כזאת איננה משקפת מפגש רצונות אמיתי ואיננה בגדר עסקה בין שווים.
4. מן המפורסמות הוא שלצורך קידום מכירות נעשה בין השאר שימוש בתרגילים פסיכולוגיים המכוונים לחולשותיהם של הצרכנים. חוסר בהירות ברישום באשר למחירו של המוצר המוצג בחלון ראווה עשוי לפתות את הצרכן, שמפתח ציפיות לעניין כדאיות העסקה מבחינתו, עוד קודם כניסתו לחנות. בהיותו כבר בתוך החנות פנימה, לאחר שקיבל את המוצר לידיו, בחן אותו ומצא שהוא תואם את צרכיו, נחלשים מנגנוני התמודדותו עם הפיתוי, כך שגם לאחר שהתנאים האמיתיים מגיעים לידיעתו, לא עומד בו כוחו שלא לקנות את המוצר, והוא מתקשר בעסקה אליה הונע מבלי שתהליך קבלת ההחלטה לווה בשיקול דעת מלא. באופן כזה גדל פער הכוחות בין הצרכן לספק, כך שהבהירה כב' השופטת שטרסברג בדנ"א 5712/01 דלעיל.
5. במקרה שבדיון לעבירות נשוא ההרשעה פן מיוחד של חומרה בהתחשב בכך שבנוסף לאי הצמדת מחירים ברורים למוצרים שבחלונות הראווה, לא לכל המוצרים שבחנות הוצמדו תויות מחיר. התוויות שהוצמדו היו מטעות בין משום שהוספו להם מחירים בשקלים ובמטבע זר ובין משום שאחוזי ההנחה לא היו ברורים. להוספת מחיר במטבע זר פוטנציאל מטעה במיוחד, שכן המחירים ביורו ו/או בדולר של ארה"ב, נמוכים בהרבה מהמחיר בשקלים חדשים. באשר לאחוזי ההנחה המובטחת, כשהמחיר האמיתי מובא לידיעת הצרכן רק בהגיעו לקופה, יודגש שקשה לבית משפט לדמיין את הלקוח/לקוחה שמתוך שלל ההיצע בחר לעצמו פריט מסוים, גמר בליבו לרכוש אותו בידיעה לאיזה מטרה הוא זקוק לאותו מוצר ובהגיעו לקופה יוותר עליו לכשישמע שמחירו גבוה יותר. אי בהירות במחיר או בגובה ההנחה היא דרך קלה וזולה במיוחד שבה יכול ספק להביא את הצרכן לרכישה, תוך ניצול חולשתו של הצרכן בדרך שאיננה הוגנת.
6. לכל אלה יש להוסיף לחומרה, את ההיקף הרב של עסקיהם של הנאשמים, שפרסו ברחבי ישראל רשת ובה לא פחות מ- 100 חנויות ומכאן מספרם הרב של הצרכנים שעשויים לפהגע אם לא נפגעו בפועל. כמו כן יש ליתן משקל לחומרה לריבוי האישומים ואת העובדה שעד היום הליקויים לא תוקנו במלואם, ממנה נגזר גודלו של פוטנציאל ההטעיה. משקלן המצטבר של הנסיבות לחומרה מחייב תגובה שיהיה בה להוציא מהכוח אל הפועל התכלית החקיקתית.
7. ברור שהעבירות בוצעו לקידום אינטרס כלכלי של הנאשמים. משכך ראוי היה לגזור עונש כבד בהרבה מכפי שגובש בהסדר, שאם לא כן ביצוע העבירות ימשיך להשתלם מבחינה עסקית והתגובה שיפוטית עשויה להחטיא את מטרתה, עלולה לשמש מסר הרתעתי שלילי, ולערער את אימון הציבור בתפקודן השוויוני של רשויות האכיפה.
8. ואף על פי כן מחויב בית המשפט להידרש למכלול נסיבותיו של העבריין העומד לדין על פי עקרון הענישה האינדיווידואליות, ועליו להתחשב בעמדה העונשית עליה הסכימו ב"כ הצדדים במסגרת הסדר טיעון שביניהם, בהתאם להלכת בית המשפט העליון, בהרכב תשעה שופטים, בע"פ 1958/98 פלוני נ' מ"י, פ"ד נז (1), 577 בעמ' 590, הקובעת שבית המשפט הגוזר את הדין מכבד הסדר טיעון, במידה והוא סביר והגיוני ויש בו לאזן כראוי בין האינטרס הציבורי שהתביעה מייצגת לבין טובת ההנאה שניתנה לנאשם.
9. במקרה שבדיון יש משקל לקולא לעברם הנקי של הנאשמים אשר מנהלים עסקם שנים רבות תוך שמירה על החוק וללא הסתבכויות, הודאתם טרם החלה שמיעת הראיות שחסכה זמן שיפוטי, התחייבותם לתקן את הליקויים בימים אלה ממש, עמדת התביעה כפי שגובשה בהסדר, הקנסות שאינם מבוטלים ובמיוחד העובדה שההסדר כולל רכיד התרעתי צופה פני עתיד.

סוף דבר - אני מכבדת את ההסדר וגוזרת כדלקמן:

א.      על כל אחת מהנאשמות 1 ו-2 50,000 ש"ח קנס.