קניבי(עציר) נ' משטרת נצרת

החלטה

לפני ערר על החלטתו של בית משפט השלום מיום 15.9.10, על פיה הורה בית המשפט על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים נגדו.

כעולה מכתב האישום שהונח בפני בית משפט קמא, הגיע המבקש בשעה 04:30 לפנות בוקר לביתה של בת זוגו לשעבר, דפק על הדלת בחוזקה ומשסירבו בני המשפחה להכניסו איים עליהם באיומים שונים. לאחר שהוזעקו אני משטרה ולאלה הסתבר שהמבקש הינו שוהה בלתי חוקי במדינת ישראל, הם הובילו לתחנת המשטרה. הן בדרך והן בתחנת המשטרה, איים המבקש על אנשי משטרה, העליבם ואף תקף שניים מהם.

בגין כל אלה, מואשם המבקש בעבירות של כניסה ושהייה בישראל שלא כחוק, תקיפת שוטר, הפרעת שוטר במילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור ואיומים.

לבית משפט קמא הוגשה בקשה למעצרו של המבקש עד תום ההליכים. בית המשפט קמא הזמין תסקיר משירות המבחן ובסופו של יום הוצג בפני בית המשפט תסקיר, בו המליץ קצין המבחן למבוגרים, על שחרורו לחלופת מעצר שתהא בישוב רהט בפיקוחו של חברו ובתוספת איזוק אלקטרוני.

בית המשפט קמא לא אימץ את המלצות שירות המבחן. בית המשפט התייחס לעברו המכביד של המבקש, כפי העולה מגיליון הרישום הפלילי שלו, ציין את העובדה, כי הוא ביצע את העבירות שעה שעונש מאסר מותנה תלוי ועומד נגדו, כי הינו תושב שטחים ואינו מורשה לחיות בארץ והגיע לכלל מסקנה, כי לא ניתן להורות על שחרורו בחלופה, בעיקר נוכח העובדה המכריעה, כי המבקש נושא על גבו רישום פלילי נכבד ביותר הכולל עבירות שונות ומשונות. אופיין של העבירות והעובדה כי תלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה, הביא את בית המשפט קמא לכלל מסקנה כי לא ניתן ליתן בו אימון.

יש לציין כי בין העבירות בהן הורשע המבקש בעבר, קיימת אף הרשעה בעבירה של התחזות לאדם אחר – עובדה אשר החלישה את האימון שניתן ליתן בו כמי שיקיים אחר תנאי השחרור.

עיינתי בתסקירי שירות המבחן. למעשה, מצויים היו בפני בית המשפט קמא שני תסקירים, על פי התסקיר הראשון, אין לשחרר את המבקש לחלופת מעצר כפי שהוצעה מלכתחילה. קצין המבחן ציין, כי מדובר באדם המתקשה לווסת דחפים במצבים מורכבים המעוררים כעס ותסכול ונוטה לאבד שליטה ולהתנהג באלימות.

קצין המבחן אף ציין, לאור עברו של המבקש, כי הצהרותיו של המבקש באשר לתובענה ולמודעות טיפולית, לא יצאו מן השפה אל החוץ וכי הוא אינו מבין את משמעות הטיפול לו הוא זקוק.

תסקירו השני של קצין המבחן, פעם נוספת את העובדה כי המבקש מתקשה לווסת את דחפיו ועלול לנהוג בתוקפנות במקרי מצוקה. עם זאת, התרשם קצין המבחן מן המשמורן המוצע כאדם רציני ואחראי המודע על האחריות המוטלת עליו בפיקוח על המבקש וכי ביכולתו להציב לו גבולות ברורים.

עברתי בעיון על החומר המצוי בתיק אשר שימש תשתית להחלטתו של בית משפט קמא.

במיוחד נתתי דעתי לגזר הדין אשר הושת על המבקש בת.פ. 3787-04-08. בעניין זה, הורשע המבקש על פי הודאתו במקבץ עבירות הכוללות הן מעבר על חוק הכניסה לישראל, איומים, נהיגה בזמן פסילה ותחת השפעת אלכוהול, חבלה במזיד ברכב ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. הרשעה זו הינה אחת מבין מספר רב של הרשעות בהן הורשע המבקש במהלך השנים האחרונות.

בהסתמך על כל אלה הגיע בית משפט קמא לכלל מסקנה, כי המבקש הינו מסוכן, וכי לא ניתן לאיין את מסוכנותו באמצעות קביעת תנאי שחרור.

בית המשפט קמא היה ער לאמור בתסקיר שירות המבחן, אולם אופיין של העבירות בהן הורשע המבקש בעבר, לרבות עבירה של התחזות לאדם אחר במטרה להונות, עבירות שנעברו כנגד עובדי ציבור וכן העובדה, כי שני מאסרים מותנים תלויים ועומדים נגדו, הניעו את בית המשפט להגיע לכלל מסקנה, כי אין ליתן בו אימון.

סבורני, כי לא נפלה שגגה בהחלטתו של בית משפט קמא.

יתכן וניתן היה לקבל את המלצת שירות המבחן, אלמלא קופת השרצים הנכבדה שהמבקש נושא על כתפיו. ואכן, הרשעותיו הקודמות של המבקש כפי המופיע ברישום הפלילי, אופיין של העבירות בהן הורשע וכן אופיין של העבירות בהן הוא מואשם עתה, כולן גם יחד, מעידות על הסיכון הטמון בו, על העובדה כי לא ניתן לסמוך עליו, כי אכן יוכל להישמע להוראותיו של משמורן, שעה שהוא ביצע עבירות כלפי שוטרים ואנשי חוק, והעובדה כי אף עונש מאסר מותנה אינו מניעו מלבצע את העבירות.

על כן אני מחליט לדחות את הערר.

ניתנה והודעה היום י"א חשון תשע"א, 19/10/2010 במעמד הנוכחים.

בנימין ארבל, שופט