קלמנוביץ ואח' נ' עיריית אלעד ואח'

פסק דין

התובע אשר עוסק במתן שירותי הגברה, סיפק שירותי הגברה למסיבת סיום בבית ספר ממלכתי דתי "עמיאד" בעיר אלעד.

התובע טוען בכתב תביעה כי איש הקשר היה אברהם, אב משק בית של בית הספר בהוראת ובתיאום מנהל בית הספר.

הסכום אותו היה על התובע לקבל בגין עבודתו היה בסך 3,000 ₪.

חשבונית ע"ס 3,000 ₪ התקבלה אצל הנתבעים בתאריך 09.03.10 ועד כה לא שולם לתובע בגין עבודתו.

הצדדים לא חלקו על זכותו של התובע לקבל תשלום ועל גובה התשלום הנדרש, וכן על האמור בכתב התביעה שהיה חלק מעדותו ואף וויתרו על חקירתו הנגדית.

מטעם הנתבעת 1 (להלן: "העירייה") העיד גזבר העירייה אשר הצהיר במפורש כי אין מחלוקת שהתובע נתן את השירות וכי מזמין השירות הוא מנהל בית הספר, במועדים הרלוונטיים לביצוע העבודה – מר הר נוי אשר אינו משמש עוד כמנהל בית הספר ועבודתו הופסקה ע"י העירייה בשל חריגות שלו מהתקציב והתקשרויות עם ספקים ללא אישור העירייה.

עוד נטען כי מנהל בית הספר הינו עובד משרד החינוך.

העד אישר כי נגבים מההורים תשלומי רשות הכוללים בחובם גם תשלום עבור מסיבות ושירותי הגברה וכי תשלומים אלה מנוהלים בחשבון ע"י מנהל בית הספר וועד ההורים בפיקוח עליון של העירייה.

גזבר העירייה טען כי החריגות של המנהל בהתקשרויות עם ספקים הגיעו לסך 100,000 ₪ אך למרות זאת לא ננקטו הליכים כלשהו כנגד המנהל פרט להפסקת עבודתו בבית הספר.

בכתב הגנתה טענה העירייה בסעיף 9 לכתב ההגנה כי העירייה מבצעת בקרה שוטפת אשר כללה ניהול כרטסת הנה"ח, ביצוע התאמות בנקים ע"י רו"ח מוסמך וקיבלה נתונים ממנהל בית הספר, אולם הנתונים שנמסרו ע"י מנהל בית הספר לא היו מלאים, והתברר כי קיימות התחייבויות נוספות.

צד ג' – מדינת ישראל, טענה מצידם כי אין לה חובה לכסות במסגרת תקציב בית הספר תשלומים שהינם חלק מתשלומי הרשות של ההורים.

צד ג' לא חלק על זכות התביעה של התובע ועל סכום התביעה, אולם טענה כי על העירייה לשאת בשכרו של התובע.

העירייה ו/או צד ג' לא טרחו לזמן לעדות את מנהל בית הספר, לא המציאו אסמכתאות, העירייה לא המציאה אסמכתאות על כך שהייתה חריגה כל שהיא מצידו של מנהל בית הספר בתקציב ולמעשה פרט לטיעוניו של גזבר העירייה לא הומצאה ראייה כלשהי לטענות החמורות שהעלתה העירייה.

דיון

הנני סבורה כי יש לראות בחומרה את העובדה שאדם שמספק שירות לבית ספר יאלץ להיגרר למחלוקת בין העירייה ומשרד החינוך ואף אחד מהצדדים לא מצא מקום עד כה לשלם לתובע את שכרו בגין עבודתו ולהמשיך את ההתדיינות בין העירייה ובין משרד החינוך באפיקים הראויים לכך ובוודאי שלא בהליך של תביעות קטנות שאינו ראוי לבירור המחלוקת העקרונית בין העירייה לצד ג'.

העירייה גם לא הרימה נטל להוכיח טענה מטענותיה כנגד צד ג' ולא טרחה לזמן עד רלוונטי כלשהו ו/או להמציא אסמכתאות לטענותיה.

יש לראות בחומרה את העובדה שהועלו טענות כה קשות כנגד מנהל בית הספר, מבלי לזמנו ומבלי לאפשר לו להגיב על כך, כאשר הוא אינו צד לתיק והוא אף לא מודע לכך שמועלות טענות כה כבדות משקל כנגדו, ללא כל אסמכתא.

התובע אשר סיפק שירותי הגברה לבית הספר באמצעות אב הבית ומנהל בית הספר אינו צריך לערוך חקירה טרם ההתקשרות האם הגורמים שהתקשרו איתו והזמינו את ביצוע העבודה מוסמכים לבצע ההתקשרות עמו, ובאם לעירייה טענות כה קשות כלפי מנהל בית הספר תטרח ותנקוט בכל סעד העומד לה עפ"י החוק אולם תדאג לשלם את שכרם של ספקים אשר אין מחלוקת כי ביצעו עבודה עבור בית הספר במסגרת תקציב תשלומי הורים הכולל תשלומי הגברה ואשר מפוקח ע"י העירייה.

באם טוענת העירייה, כי היו חריגות כה קשות בניהול תקציב שמפוקח על ידה כמפורט בכתב הגנתה לעיל, הרי שהעירייה אף התרשלה בפיקוח על ניהול הכספים והתנהלות הגורמים האחראיים לניהולו של התקציב ממנו היה צריך התובע לקבל את שכרו.