קיים כיסוי ביטוחי בין מועד חתימת המבוטח על הצעת הביטוח לבין מועד חיתומה

בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת א. פריאל) בת.א. 8366/01 מיום 22.11.07.

השופטת יעל וילנר

 1.        אירע מקרה הביטוח בין מועד חתימת המבוטח על הצעת הביטוח לבין מועד חיתום ההצעה על ידי המבטחת- האם קיים כיסוי ביטוחי.

זו השאלה נשוא הערעור שבפנינו.

העובדות בקצרה

2.         ביום 3.4.98 חתם המערער במשרדו של סוכן הביטוח מטעם המשיבה על הצעה לביטוח חיים שכללה גם ביטוח תאונה ונכות (להלן - "הצעת הביטוח"). במעמד החתימה על ההצעה, חתמה אשת המערער על כתב הרשאה לחיוב חשבונה בבנק יהב לתשלום דמי הביטוח (להלן - "הוראת הקבע"). בהתאם להצעת הביטוח, נקבע סכום ביטוח נכות בסך 100,000 ש"ח וביטוח בגין אובדן כושר עבודה בסך 5,000 ש"ח לחודש.

הצעת הביטוח נתקבלה במשרדי המשיבה ביום 8.4.98 וביום 21.4.98 נתקבלה החלטת החיתום מטעם המשיבה. ביום 23.4.98 הופקה הפוליסה ובה צויין כי מועד תחילת הביטוח הינו 1.4.98 (להלן - " הפוליסה"). במועד זה, 23.4.98, אף חוייב חשבון הבנק של אשת המערער במלוא הפרמיה לכל חודש אפריל, בהתאם להוראת הקבע שניתנה על ידה.

3.         ביום 6.4.98 נפגע המערער בתאונה (להלן - "התאונה"), בעטייה היה באי כושר תקופה מסויימת וכן נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור מוסכם של 15%.

4.         ביום 14.6.98 הגיש המערער למשיבה תביעה לקבלת תגמולי ביטוח על פי הפוליסה. אז נודע לה לראשונה על קרות התאונה ודרישתו נדחתה בטענה שבמועד התאונה טרם נכנסה הפוליסה לתוקף.

5.         המערער הגיש תביעה לבית משפט קמא וטען כי במעמד החתימה על הצעת הביטוח מסר לו סוכן הביטוח כי הביטוח יחל ביום 1.4.98. כן טען המערער כי חוזה הביטוח נכרת עם חתימת רעייתו על הוראת הקבע ומכאן שתוקף הפוליסה החל מיום 1.4.98, כפי  שצוין בגוף ההצעה ובגוף הפוליסה. לפיכך, לטענתו, קיים כיסוי ביטוחי לתאונה.

המשיבה טענה כי הפוליסה נכנסה לתוקף רק לאחר תהליך החיתום שהיה כאמור ביום 21.4.98 ולאחר תשלום דמי הביטוח הראשוניים ששולמו ביום 23.4.98. כן טענה כי לו היא ידעה על שינוי במצבו הבריאותי של התובע לאחר שחתם על הצעת הביטוח, היא לא היתה מסכימה לבטחו.

סוכן הביטוח (אשר בין לבין נפטר ועזבונו בא במקומו) טען בכתב הגנתו כי אין יריבות בינו לבין המערער וכן כי כל מעשיו נעשו כשלוח של המשיבה.

פסק דינו של בית משפט קמא

6.         בית משפט קמא קבע בפסק דינו כי המערער לא הוכיח את טענתו לפיה סוכן הביטוח אמר לו בעת שהוא חתם על הצעת הביטוח כי תוקף הביטוח החל מיום 1.4.98. לעניין מועד כניסת הפוליסה לתוקף, קבע בית משפט קמא כי עצם החתימה על הצעת הביטוח אינו יוצר קשר חוזי בין המבוטח לבין המבטח. נקבע, כי מאחר ובהצעת הביטוח צוין במפורש כי תוקף הביטוח מותנה באישור המבטחת, הרי שהקשר החוזי השתכלל רק במועד חיתום הפוליסה. מאחר והתאונה אירעה לפני מועד חיתום הפוליסה, ממילא לא היה תוקף לפוליסה במועד התאונה והמערער אינו זכאי לתגמולי ביטוח. למסקנה זו הגיע בית משפט קמא גם נוכח האמור בסעיף 16 (א) לחוק חוזה הביטוח הקובע כי חוזה ביטוח לכיסוי של סיכון שבעת כריתתו של החוזה כבר אירע הסיכון- בטל.

עוד קבע בית משפט קמא כי משחל שינוי מהותי במצבו הרפואי של המערער בעקבות התאונה, מחובתו היה ליידע את המשיבה על שינוי זה ובהעדר הודעה, עומדת למשיבה ההגנה הקבועה בסעיף 18(ג)(2) לחוק חוזה ביטוח.

 כן נקבע כי תוקף הפוליסה הותנה בתשלום דמי הביטוח הראשוניים וכי עצם מתן הרשאה לחיוב חשבון בנק, כמוהו כתשלום דמי הביטוח.

7.         על אף התוצאה אליה הגיע בית משפט קמא, התייחס בית המשפט אף לסוגיית הנזק. לעניין זה קבע בית משפט קמא כי המערער זכאי ל-15% מסך הביטוח - 100,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה בהתאם לתנאי הפוליסה. כן נקבע כי אין מקום להוסיף ריבית מיוחדת כאמור בסעיף 28 א' לחוק חוזה הביטוח שכן במקרה דנן מדובר במחלוקת כנה ואמיתית.

אשר לפיצוי בגין אי הכושר - בית משפט קמא קבע, בהתבסס על חוות דעת המומחה שמונה מטעם בית המשפט, כי תקופת אי הכושר של המערער הסתיימה ביום 31.12.99, כך שלכל היותר זכאי המערער לתגמולי ביטוח ממועד התאונה ועד למועד זה בניכוי תקופת ההמתנה.

בסופו של דבר, נדחתה התביעה ועל כך מונח הערעור שבפנינו.

טענות המערער

8.         המערער מלין כנגד כל קביעותיו של בית משפט קמא; אי מתן אמון בדברי המערער ורעייתו לעניין דבריו של סוכן הביטוח; קביעת בית משפט קמא בנוגע למועד כריתת חוזה הביטוח החל, לטענת המערער, ביום 1.4.98 ולא כפי שנקבע; אי מתן משקל  לגביית מלוא הפרמיה עבור כל חודש אפריל, המלמדת, לדעת המערער, כי הפוליסה נכנסה לתוקף בתחילת חודש אפריל.

כן טוען המערער כנגד הקביעות לגבי גובה הנזק. לטענתו, יש לפסוק לו פיצוי בגין אי כושר עבודה מיום התאונה ועד היום.

טענות המשיבה

9.         המשיבה סומכת ידיה על פסק הדין של בית משפט קמא. לטענתה, היא הסכימה לקבל את המערער לביטוח רק ביום 21.4.98 ובהתאם לכך הופקה הפוליסה ביום 23.4.98 ובאותו מועד שולמה הפרמיה הראשונה. לפיכך, לטענתה, חוזה הביטוח נכרת לכל המוקדם ביום 23.4.98, לאחר שכבר אירע מקרה הביטוח, ולפיכך אין כיסוי ביטוחי לתאונה.