קיטה נ' מדינת ישראל

החלטה

הקדמה

העורר הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בת"פ 13002-02-09 מחוזי חיפה בביצוע עבירות של מעשי פזיזות ורשלנות, הונאה בכרטיס חיוב, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, נסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות והחזקת ציוד לזיוף כרטיס חיוב. על אף עברו הפלילי וחומרתם היתרה של מעשיו, בית המשפט גזר על העורר ביום 25/12/11 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 5,000 ₪, פיצוי בסך 13,300 ₪ ופסילת רשיון נהיגה למשך 11 חודשים. זאת, לנוכח תסקיר שירות המבחן, אשר להתרשמותו החל העורר בתהליך שיקום שעשוי למנוע ממנו לשוב ולבצע עבירות.

המדינה ערערה על קולת העונש לבית המשפט העליון (ע"פ 676/12), ועמדה על כך שהעורר יושם מאחורי סורג ובריח. בדיון שהתקיים ביום 6.6.12 בבית המשפט העליון נשמעה נציגת שירות המבחן, אשר מסרה את הערכת שירות המבחן כי העורר מכיר בבעייתיות הנובעת מהתנהגותו ומעוניין לטפל בה, וכי קטיעת ההליך שהחל תביא לפגיעה בתהליך השיקום. כך, לפנים משורת הדין, עיכב בית המשפט העליון את תחילת ריצוי עונשו של העורר ודחה את המשך הדיון בערעור למשך חצי שנה, וזאת לשם קבלת תסקיר עדכני מטעם שירות המבחן.

ביום 4/12/12 הוגש לבית המשפט העליון התסקיר המבוקש. בית המשפט התרשם מהמלצותיו העקביות של שירות המבחן, מהן עלה כי העורר התרחק מחיי הפשע וכי הוא מתמיד בהליך השיקום בו החל, וסבר כי יש בהן נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן הזדמנות ממשית למבקש לתקן את אורחות חייו. לפיכך דחה בית המשפט העליון את ערעור המדינה, תוך הבעת תקווה כי העורר "ישכיל לנצל את ההזדמנות יוצאת הדופן שהוענקה לו בתיק הנוכחי להטיב את דרכיו – למענו, למען משפחתו ולמען הציבור כולו".

נקבע כי העורר יתחיל את ריצוי עונשו ביום 3/4/13.

החלום ושברו

ביום 17/6/13 הוגש לבית משפט השלום ברמלה כתב אישום כנגד העורר ו-4 אחרים, בגין עבירת סחר בסם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 יחד עם 19א לפקודת הסמים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, ולצדו בקשה למעצרם של המעורבים עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדם.

עיון בכתב האישום מלמד כי ביום 23/9/12, בעוד העורר נתון תחת חסותו של שירות המבחן ותחת עינו הפקוחה של בית המשפט העליון, ניסה העורר לאתר עבור סוכן משטרתי סמוי אקדח וסמים מסוכנים, הצליח לאתר עבורו אחר אשר ימכור לו סם מסוכן מסוג קוקאין, ואף התמקח עם אותו אחר על המחיר. העורר מסר לאחר את מספר הטלפון של הסוכן, והאחר אכן יצר קשר עם הסוכן ותאם עמו מפגש למכירת הסם. לבקשתו של הסוכן התמקח העורר עם האחר פעם נוספת על המחיר, וכתוצאה מכך אכן יצאה לפועל עסקה, במסגרתה מכרו האחר ושותפיו לסוכן כ-40 גרם קוקאין.

הליך המעצר בבית משפט קמא

ב"כ העורר חלק בבית המשפט קמא על קיומן של ראיות לכאורה, ומיקד טענותיו בחוסר מהימנות של הסוכן ובהיותו "סוכן מדיח". השופט מזרחי סקר בהרחבה את הראיות בתיק, ובהחלטתו מיום 27/6/13 קבע כי בנוסף לאמרותיו של הסוכן, שדי בהן לבדן כדי להקים ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת לעורר, יש בחומר החקירה גם שיחות שנקלטו בהאזנת סתר, המתיישבות עם עדות הסוכן ומחזקות אותה, ושתיקת העורר בחקירת המשטרה מחזקת את חומר הראיות הקיים. אשר לטענת "סוכן מדיח", דחה אותה על פניה אולם ציין כי ראוי לטענה זו שתידון בהליך העיקרי. עם זאת, ציין בית המשפט קמא, כי העורר לא היה מעורב בביצוע החלקים המעשיים של מכירת הסם, וקיים ספק האם הפך להיות חלק מהעסקה גופה, שכן ניכר שאין הוא נגיש לכמויות הסמים המדוברות. לנוכח כך ולאור ההיכרות רבת השנים של שירות המבחן עם העורר, ביקש בית המשפט קמא לקבל תסקיר עדכני בעניינו.

התסקיר הצביע על עורר מגמתי, בעל נטייה לפתיינות ולהשגת רווחים מהירים וקלים, המצוי בסיכון לרצידיביזם, ואשר סנקציות והליכים פליליים אינם מהווים עבורו גורם מרתיע ומציב גבולות, וקיים סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות. עם זאת, לנוכח התרשמות מחלופת מעצר חיובית, הומלץ על שחרורו לחלופה זו בתנאי איזוק אלקטרוני.

בימ"ש קמא אימץ המלצות התסקיר, והורה ביום 11/7/13 על שחרורו של העורר למעצר בית מלא בחיפה, בפיקוח צמוד של אשתו ואביו אשר יחתמו על אחד על ערבות צד ג' בסך 50,000 ₪, בתנאי איזוק אלקטרוני, לאחר הפקדה במזומן של 50,000 ₪ וחתימה על התחייבות עצמית ע"ס 50,000 ₪ נוספים. בנוסף לכל אלה ניתן צו פיקוח מעצרים של שירות המבחן למשך 6 חודשים.

על החלטה זו הגישה המדינה ערר לבית משפט זה.

הערר בפני בית המשפט המחוזי

ערר המדינה הופנה כלפי קביעת בית המשפט קמא כי הראיות לכאורה מבססות עבירה של תיווך או סיוע ולא של ביצוע עבירה בצוותא, ועל ההחלטה לשחרר את המשיב לחלופה באשר אין הוא זכאי לאמון הנדרש לצורך כך.

השופטת לורך אשר דנה בערר (עמ"ת 25261-07-13) קבעה ביום 12/7/13 כי חומר הראיות מלמד על קיומה של עבירת תיווך לעסקת סמים, וכי בשקלול בין חלקו של העורר בביצוע העבירות לבין החלופה שהוצעה, נמצא עניינו של העורר גבולי, אולם לא ניתן לומר שנפלה תחת ידו של בית המשפט קמא שגגה המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור, זאת בפרט לנוכח התנאים והערבויות שקבע בית המשפט קמא, שהינם משמעותיים ומעידים על איזון בין השיקולים השונים (ההדגשות לא במקור).

העיון החוזר

טרם יבש הדיו על החלטתה של השופטת לורך, ביום 18/7/13 הוגשה לבית המשפט קמא בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר, ובה התבקש בית המשפט להתיר למבקש להשלים את ריצוי עבודות השירות שהושתו עליו בת"פ 13002-02-09 מחוזי חיפה, ואשר החל לרצותן חודשיים עובר למעצרו, בהתאם להחלטת בית המשפט העליון בע"פ 676/12 האמור.

לשם כך ביקש העורר מבית המשפט קמא לאפשר לו לצאת ממעצר הבית לביצוע העבודות בימים א'-ה' בשעות 7:00 עד 16:00.