קופת חולים כללית תפצה גניקולוג בגין הפרת חוזה

1.         תביעה לפצויים בשל הפרת חוזה שהגיש רופא מומחה בגינקולוגיה נגד שרותי בריאות כללית, הרופאה הממונה על רפואת הנשים במחוז שרון-שומרון של שרותי בריאות כללית, ומנהל מחוז שרון-שומרון בה (הנתבעת 1 תקרא להלן שירותי בריאות כללית, שב"כ או קופת חולים).

לטענת התובע, קופת חולים פעלה בחוסר תם לב, והפרה את הקשר החוזי עמו מסיבות לא ענייניות, באופן שמזכה אותו בפיצוי בגין הפרת החוזה או בגין הפרת הוראה חקוקה, וכן בשל פגיעה בשמו הטוב.

הואיל והתביעה וההגנה כללו פרטי המטופלות הוריתי על איסור פרסום שמותיהן של מי מן המטופלות. לצורך פסק הדין אשתמש בראשי התיבות של שמותיהן, ועל כן מותר פרסום פסק הדין.

2.         כך נראות העובדות מנקודת מבטו של התובע:

לתובע מרפאה פרטית בישוב קדימה שבשרון. ביום 13/11/2000 נחתם בינו לבין קופת חולים חוזה, לפיו נתן שרותי רפואת נשים למבוטחות של הקופה בתל-מונד, כפר-יונה, ובמרפאתו בקדימה.

על פי ההסכם, קופת חולים שלמה לתובע עבור עבודתו במרפאותיה סכומים שונים מאלו ששולמו עבור קבלת מבוטחות במרפאה הפרטית.

כך, במרפאה הפרטית קבל התובע תגמול רק אם בוצע ביקור אחת לרבעון, וכן אם בוצעה בדיקת דופלר הריון, או טיפול בצריבת צואר הרחם.

בגין פעולות אחרות, גם אם הן פעולות נפוצות ונחוצות - לא שולם לתובע מאומה.

אם נתבקש התובע לבצע פעולות נוספות, הבהיר כי אלו מבוצעות באופן פרטי ובתשלום. אם המדובר בפעולות שהמבוטחות היו זכאיות לקבל בחינם במרפאות אחרות של הקופה, הפנה אותן לקבלת הטפול בקופה.

התובע טען בכתב התביעה ובתצהירו, כי לצורך ההתקשרות עם שרותי בריאות כללית נאלץ לבצע שפורים משמעותיים במרפאתו, כאלו שסכומם הגיע לכדי -.160,000 ש"ח. טענה זו נזנחה בהמשך, ולא נטענה עוד בסכומים. לפיכך, אין צורך לדון בה.

בחודש ספטמבר 2001 נדרש התובע על ידי נתבעת 2 להגיע למשרד מנהל המחוז, נתבע 3, לבירור תלונה של מבוטחות שטענו כי נדרשו לשלם סכומי כסף בגין התקנת התקן תוך רחמי, כשהסכום גבוה מזה שהיו משלמות אילו נעשתה ההתקנה במרפאת קופת חולים.

במעמד זה הוברר לתובע כי עליו להחיל אותו מדרג תשלומים בכל המרפאות לגבי כל המבוטחות. לפי החלטת הנתבעים סוכם כי התובע ישיב סכומים שנגבו ביתר עבור 4 התקנות מתוך 6 התקנות עליהן התקבלו תלונות.

התובע הסכים לשלם, על מנת לשמור על הקשר עם שרותי בריאות כללית. לטענתו, פרט לשם אחד, לא נמסר לו כלל מיהן המתלוננות נגדו.

מאותו זמן ואילך שוב לא גבה התובע מן המבוטחות של קופת חולים כללית אלא אותו סכום שהיה גובה אילו טופלו על ידו במרפאות הקופה.

ביום 14/11/2001 הודיעה נתבעת 2 לתובע כי ההתקשרות עמו מסתיימת, בשל אותן תלונות עצמן. התובע פנה למנהל המחוז, וביקש לבדוק שוב את הענין, שכן סבור היה כי הבירור הקודם הסתיים בתשלום ששלם, ואינו יכול להימשך ל"ענישה" נוספת.

ביום 16/11/2001 התווספה תלונה של מבוטחת אשר טענה כי למרות שהגיעה למרפאה בתל מונד, לא נבדקה על ידי התובע.

התובע טוען כי תלונה זו גרמה לכך שהנתבעים, מבלי לבדוק את תכנה ואת נכונותה, ראו בו כמי שממשיך להפר את ההסכמים, ושום הסברים לגבי אותה מטופלת לא הועילו.

למרות טענות התובע, החליטו הנתבעים להפסיק את ההתקשרות עמו במרפאות קופת חולים, אך המשיכו את ההתקשרות באמצעות המרפאה הפרטית בקדימה.

כעבור כשנה ומחצה, במכתב מיום 13/4/2003 הודיעו הנתבעים לתובע, כי החליטו להפסיק את ההתקשרות עמו כליל.