קופת חולים כללית ניכתה כדין סכומים משכרו של רופא ילדים עצמאי

1.                   1.                             בפני תובענה שהגיש התובע, רופא ילדים אשר הועסק אצל הנתבעת, כנגד הנתבעת,

בה הוא עותר להשבת הסך של 35,367 ש"ח אשר מורכב מסכומים אותם ניכתה הנתבעת

 משכרו של התובע במשך מספר חודשים ואשר לטענת התובע נוכו שלא כדין.

2.        העובדות הצריכות לעניין :

(א)               (א)    התובע הועסק אצל הנתבעת כרופא שכיר במרפאה בשוהם וכרופא עצמאי במרפאת הדר גנים בפתח תקווה. התביעה שבפני מתייחסת להתקשרותו של התובע עם הנתבעת כנותן שירות עצמאי.

(ב)               (ב)    בהליך שהתקיים בבית הדין האזורי לעבודה, טענה הנתבעת כי במסגרת עבודתו של התובע כרופא עצמאי בשירותיה, לא נתקיימו בין הצדדים יחסי עובד מעביד והוסכם על דעת בית הדין לעבודה, כי המחלוקות ידונו בבית משפט השלום.

(ג)                (ג)     תמורת עבודתו כעצמאי, קיבל התובע מהנתבעת תשלום על פי תעריף שנקבע בין הצדדים. התשלום בוצע אחת לחודש כנגד הצגת חשבוניות מס שהנפיק התובע לנתבעת.

(ד)               (ד)    בחודשים יולי 2003 ועד יוני 2005, ניכתה הנתבעת מהכספים שהגיעו לתובע עבור שירותיו כרופא עצמאי, סכומי כסף תחת הכותרת "הסכם התייעלות 2003".

3.          עיקרי טענות הצדדים:

(א)  לטענת התובע, כספים אלו נוכו משכרו שלא כדין ועל הנתבעת להשיבם. התובע טוען עוד, כי לא נתן הסכמתו לניכוי סכומים אלה ולא היה מודע לכך שסכומים אלו ניטלים ממנו שלא כדין.

(ב)               (ב)    מאידך, טענה הנתבעת בכתב הגנתה כי בהיותה 'גוף נתמך' כהגדרתו בחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985, חלות עליה הוראות חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית להשגת התקציב לשנות הכספים 2003 ו-2004) תשס"ג 2003 (להלן: "החוק להבראת כלכלת ישראל ") ומתוקף חוק זה ניכתה הנתבעת כספים לכלל עובדיה לרבות הרופאים עצמאיים.

(ג)                (ג)     הנתבעת טוענת עוד, כי התובע קיבל מידי חודש פירוט של התשלומים ששולמו לו בו צויין מפורשות כי הניכוי הינו מכח הסכם ההתייעלות. כמו כן, עובר לניכוי הסכומים האמורים, נשלחה לרופאים העצמאיים המועסקים אצל הנתבעת  הודעה על כך באמצעות מכתב מאת המנהל הרפואי במחוז. התובע לא פנה להנהלת המחוז לגבי הניכוי ולא הביע התנגדותו לניכוי האמור. זאת ועוד, בהליך שניהל התובע כנגד הנתבעת בבית הדין לעבודה לא העלה התובע כל טענה ביחס לניכוי. בכך יש ללמד לטענת הנתבעת, כי התובע הסכים לניכויים ויש בכך כדי להוות ויתור ומניעות להעלאת הטענה כעת.

דיון והכרעה :

4.  המחלוקת העיקרית נשוא תביעה זו נסבה כאמור על השאלה, האם הנתבעת ניכתה הסכומים האמורים משכרו של התובע כדין?

לטענת הנתבעת, הכספים האמורים נוכו משכרו של התובע מכח חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית להשגת התקציב לשנות הכספים 2003 ו-2004) תשס"ג 2003 (להלן: "החוק להבראת כלכלת ישראל ").

המחלוקת העיקרית שבין הצדדים אם כן, הינה בשאלת חלות החוק להבראת כלכלת ישראל על התובע.

תחולת החוק להבראת כלכלת ישראל

5(א) התשתית הנורמטיבית לשאלה שבנדון מונחת היא בחוק להבראת כלכלת ישראל ובהסכם לעידוד הצמיחה במשק (להלן-"הסכם ההבראה "):

בסעיף 75 לחוק הוגדר "מעביד" באופן הבא: