פסק דין
מונחת בפני תובענה כספית על סך 11,343 ₪. הסכום שצוין בכתב התביעה מורכב מהסכומים הבאים: סך של 9,061 ₪ חיובים עודפים של צריכת מים משותפת, בצירוף ריבית, הוצאות בגין בדיקת מומחה בסך 932 ₪, הוצאות משפט בסך 825 ₪, בגין מכתב התראה שנשלח על ידי התובע לנתבע, באמצעות עורך דין, סך של 220 ₪ בגין פיתוח תמונות, הוצאות ואגרת בית משפט, בסך 300 ₪.
טענות התובע:
התובע טוען כי הנתבע, מזה תקופה ארוכה, צורך מים על חשבון יתר הדיירים. התובע הסביר, בכתב תביעה מפורט, שהנתבע התחבר בברז לביתו, לפני השעון הראשי של כלל הבניין, הדבר גרם, לאורך שנים, כי ייווצר הפרש של צריכה משותפת, שאינה משויכת לאחד מן הדיירים, בשל היותה צריכה לפני השעונים של הדיירים, צריכה זו חולקה שווה בשווה בין הדיירים של הבניין והחיובים הנתבעים על ידי התובע, הם החיובים החלקיים של התובע בצריכה המשותפת לפי חישוב העירייה.
התובע, אשר חשד כי נתוני הצריכה המשותפת לא מדויקים או מוטעים, נעזר בקבלן מומחה בדבר, אשר בדק את הצנרת ביום 27.9.09 וזה האחרון, לאחר בדיקה, וכעולה מהמסמך שצורף כנספח לכתב התביעה, מתברר, כי הנתבע התחבר לצינור המים שבין שעון המים המרכזי לבין שעוני המים הפרטיים של דייריי הבניין.
הנתבע, בכתב הגנתו, לא הכחיש כי ביתו מחובר לאותו צינור המחובר חיבור שלא כדין, בעניין זה אני מפנה לסעיף 5 לכתב ההגנה ולסעיף 6 לכתב ההגנה, אשר בהם מודה שביתו מחובר לאותו צינור. טענתו, המופיעה בסעיף 6 לכתב ההגנה, שכאילו חיבור זה הינו לפני כ- 22 שנה, אינם מכשירים את השרץ בהתחברות שלא כדין ועל חשבון יתר הדיירים.
הטענה הנוספת של הנתבע, בכתב ההגנה, שגם יתר הדיירים, יש להם חיבור כזה, היא רק טענה בעלמא, לא הובאה כל ראיה מטעמו לכך, שיתר הדיירים מחוברים גם הם בצינור עוקף, כמקרהו של הנתבע.
המסמך של האינסטלאטור שבדק, בתוספת עדותו של התובע, הודאתו המפורשת של הנתבע בהתחברות בין הצינור לבין ביתו, התמונות שהובאו בפני, המראות בצורה מפורשת על כך שהצינור המחובר מובילה לביתו של הנתבע, נתוני הצריכה שהיו תחת הכותרת צריכה משותפת, לפני הניתוק ואחרי הניתוק, מלמדים באופן מובהק שאכן הנתבע התחבר, או המשיך להשתמש, שלא כדין, בצינור מים, שהביאה לנתוני צריכה משותפים, על אף שמדובר בצריכה פרטנית של הנתבע שבפני.
הן מעדות התובע, שאני מאמין לה ושנתמכת במסמכים והן מהודאת הנתבע, אני קובע שהתובע הרים את הנטל והוכיח את תביעתו.
לעניין הסכומים הנדרשים ולאחר שבחנתי את הטבלה של החישוב, שנראית לי סבירה ושעליה לא חלק הנתבע, אני רואה לנכון לחייב את הנתבע בסכומים הבאים: סך של 10,500 ₪, אשר ישולמו על ידי הנתבע לתובע תוך 30 יום מהיום, אחרת הסכומים יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק, החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
לא קיבלתי את כל ההוצאות שנטענו בידי התובע, כגון צילומים והוצאות משרדיות, כמפורט על ידו, הסכום שנקבע על ידי הוא כולל ההוצאות.
בקשת רשות ערעור תוך 15 יום מהיום לבית המשפט המחוזי.
ניתן והודע היום כ"ג אלול תש"ע, 02/09/2010 במעמד הנוכחים.
דאוד מאזן, שופט
הוקלד על ידי: מימון מיטל