קופ"ח תממן טיפולי הפריה לגבר עקר ובת זוגו גם אם אינה תושבת ישראל

השופטת נילי ארד

פתח דבר

• 1.      המערער אזרח ותושב ישראל, בשנות הארבעים לחייו, סובל מספירת זרע נמוכה הפוגעת ביכולתו לפריון. בתאריך 24.4.00 נשא המערער אישה, אשר שהייתה בארץ הינה לפי היתר כניסה ולינה, משאינה תושבת ישראל (להלן גם: אשת המערער).

      מוסכם על בעלי הדין כי "על מנת להביא ילדים לעולם על בני הזוג לבצע הפריה חוץ-גופית, על דרך של הפריית מבחנה או כל טיפול אחר הכלול בסל הבריאות" (להלן: טיפולי ההפריה או הטיפולים). אף אין חולק על כך, שהמערער זכאי למימון הטיפולים בגופו הוא, בהיותו חבר ומבוטח במשיבה 1 (להלן: קופת החולים או הקופה).

      המחלוקת, מושא ערעור זה, סבה על רוחב היריעה של זכאות המערער למימון טיפולי הפריה חוץ-גופית, בהיותו ה"חולה" תושב ישראל ומבוטח הקופה. לטענת המערער, הנתמכת בעמדת המדינה - מתוקף זכאותו למימון טיפולי ההפריה, על קופת החולים לשאת במימון הטיפול בכללותו - במערער ובאשתו כאחד. מנגד, טוענת הקופה, כי מתוקף חברותו של המערער בקופה וזכאותו לטיפולי הפריה על פי ההתוויה שבסל הבריאות, קמה זכאותו למימון הטיפולים הללו בגופו הוא. אולם, אין הקופה חייבת במימון טיפולי ההפריה בגופה של אשתו, מן הטעם שאינה תושבת ישראל ואינה מבוטחת בקופה. גישתה של הקופה התקבלה על דעתו של בית הדין האזורי, ונגד פסיקתו מכוון הערעור שלפנינו.

      נוכח רוחב היריעה של סוגיה זו וחדשנותה, בהיבט החוקי ועל מאפייניה החוקתיים, נפתח בתיאור השתלשלות העניינים, ולאחר מכן נפנה לדיון והכרעה בהיבטים המשפטיים של הסוגיה ויישומם בנסיבות המקרה שלפנינו.

השתלשלות העניינים

2.  המערער פנה אל הקופה וביקש אישורה למימון טיפולי הפריה חוץ-גופית עד לקליטת הביצית המופרית ברחמה של אשתו, תוך שהבהיר כי אינו מבקש מימון כספי "מרגע קליטת ההריון" במהלכו ולאחריו.

בתשובתה, הודיעה הקופה למערער, כי הוא בלבד זכאי למימון טיפולי ההפריה מתוקף היותו חבר הקופה ובמסגרת סל הבריאות. לא כן אשתו, שאינה אזרחית ותושבת ישראל ואינה חברה בקופה.

עם זאת, הודיעה הקופה על נכונותה ליתן את הטיפולים המבוקשים גם בגופה של האישה, בכפוף לכך שהמערער ישא בעלותם הכספית, ככל הנדרש. עלות שלושת שלבי הטיפולים בגופה של אשת המערער - "תושבת שטחים" הוערכה על ידי הקופה בסכומים של כ - 17,500 ש"ח למחזור טיפולים, בנוסף לתשלום עבור תרופות ובדיקות.

עמדת משרד הבריאות עובר להגשת התביעה

• 2.      בקשה שהגיש המערער למשרד הבריאות למימון טיפולי ההפריה גם בגופה של רעייתו, נדחתה במכתבו של ד"ר בועז לב המנהל הכללי של משרד הבריאות (להלן גם: ד"ר לב) במסגרתו צוין:

         " קיים נוהל של משרד הבריאות לענין חלוקת הנטל, בין קופות חולים, שעה ששני בני הזוג, העוברים טיפולי הפריה, חברים בקופות שונות. האמור בנוהל זה יפה, בשינויים המחויבים, גם במקום שאחד מבני הזוג מבוטח עפ"י חוק ביטוח בריאות ורשום בקופ"ח, ואילו האחר - אינו רשום בכל קופה. במקרה כזה- קופ"ח בה חבר בן הזוג הרשום, תשא בעלויות החלות עליה-לפי כללים אלה, אך לא ביתר העלויות, ואלו האחרונות ימומנו על ידי בני הזוג עצמם" (להלן: מכתבו של ד"ר לב).

העתירה לבג"צ

4.    המערער עתר לבית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק (להלן: בג"צ) לקבלת הסעד של מימון טיפולי ההפריה גם לאשתו. קופת חולים, התנגדה לסעד המבוקש. מדינת ישראל הודיעה על תמיכתה בתביעת המערער נגד הקופה למימון טיפולי ההפריה גם בגופה של אשתו. בפסק דין מיום 22.2.05 ניתן ביטוי לעמדות הצדדים, תוך שנקבע בו כך:

 "המדינה מוכנה להיעתר לעתירת העותר, אלא שהסעד המבוקש הוא בראש ובראשונה טיפול שיינתן על ידי קופת חולים המסרבת להעניקו.

   הסמכות לדון בערעור כנגד סירובה של קופת חולים ליתן את הטיפול, היא לבית הדין לעבודה.

   נוכח הערותינו, משך בא-כוח העותר את עתירתו, לאחר שהובהר כי עמדת המדינה תובא לידיעת בית הדין לעבודה."

ההליך בבית הדין האזורי  ופסק הדין