קבלת ערעור המדינה והחמרה בעונשו של מפעיל תחנה פיראטית

השופט ש' ברלינר, סגן נשיא :

1.         המשיב הפעיל תחנת שידורי רדיו "פיראטית" בשם "רדיו בריזה", ועל כך הוא הועמד לדין בבית משפט השלום בחדרה (ת"פ 2043-06-08, בפני כב' השופט גינות). לאחר שהורשע לפי הודייתו בכתב האישום המתוקן באותו תיק, הטיל עליו כב' השופט גינות 12 חודשי מאסר, מתוכם 6 חודשים לריצוי בפועל, והיתר על תנאי, וכן הפעיל עונשי מאסר מותנים שעמדו נגדו, כך שבסופו של דבר, עליו לרצות 12 חודשי מאסר בפועל. כמו כן, הוטל על המשיב קנס בסך 30,000 ש"ח או 6 חודשי מאסר תמורתם, ואיפשר לשלם  את הקנס ב-20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 01.04.10.

            המדינה מערערת על קולת העונש בגזר הדין.

2.         בכתב האישום המתוקן שבו הודה המשיב, מתואר כי מחודש מאי 2006 ועד ליום 26.05.08, הפעיל המשיב תחנות שידור (משדרים) כהגדרת מונח זה בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן - 1990 (להלן - החוק), תחת השם המסחרי "רדיו בריזה".

            השידורים בוצעו באופן רציף, למעט הפסקות קצרות שנגרמו על ידי רשויות החקירה. אולפן השידור היה ממוקם בקריית אתא, ומן האולפן הועברו השידורים לתחנות קצה באמצעות האינטרנט. תחנות הקצה מוקמו בארבעה מקומות: שתי תחנות בחיפה והאחרות בצפת ובכפר כאוכב.

            השידורים הפריעו מספר פעמים לתדרי התקשורת של יחידות הבקרה האווירית, אשר שימשו לקשר עם כלי טיס. במהלך השנים 2005 עד 2006 נתפסו על ידי המשטרה ומשרד התקשורת מספר משדרים של התחנה. למרות זאת לא הפסיק המשיב את שידוריו, אף שלא ניתן לו זיכיון על ידי המועצה האחראית על כך לפי החוק. התחנה ניצלה ארבעה תדרים מסוג FM, כל זאת ללא התאמה לייעוד התדרים, ומבלי לקבל הקצאה לתדרים אלה מאת הגוף המוסמך לכך על ידי הממשלה. כל אותה תקופה שודרו בתחנה פרסומות של גופים מסחריים שונים תמורת תשלומים שקיבלה מהם התחנה.

            כמו כן, מפורט בכתב האישום כי המשיב ניהל את התחנה, היה אחראי על קשריה עם עשרות מפרסמים, טיפל ברכישה ובמימון הציוד של התחנה. הוא גם שימש כטכנאי וכמתקין, וכאשר נלקחו משדרים על ידי הרשויות הוא התקין משדרים חדשים תחתם. הוא קבע את לוח השידורים של התחנה וכו'.

            עולה מכתב האישום כי הוא היה הרוח החיה של הפעלת התחנה ושידוריה, לכל דבר ועניין. פעילות התחנה הביאה להכנסה ממוצעת של כ- 20,000 ש"ח לחודש.

            הפעלת התחנה גרמה להפרעות בתחום התדרים המיועד לקשר עם כלי טיס, וכן בפעולתם של מכשירי עזר לתעופה. שידורים אלה הופסקו רק לאחר פעולתו של צוות משותף של פקחי משרד התקשורת ומשטרת ישראל במספר רב של הזדמנויות.

            בגין כל האמור יוחסו למשיב בכתב האישום המתוקן (שלהוכחתו נדרשו 77 עדים), עבירות אלה: קיום שידורים ותחנות שידור ללא זיכיון - עבירה לפי סעיף 32(א) בשילוב סעיף 90(א) לחוק; קיום תחנת טלגרף אלחוטי, הפעלת מכשיר טלגרף אלחוטי וקיום מכשיר לטלגרף אלחוטי, וכל זאת ללא רישיון - עבירה לפי סעיף 7(א) לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב - 1972; הפעלת מכשיר לטלגרף אלחוטי בלא רישיון, תוך סיכון טיס, ברשלנות - עבירה לפי סעיף 7א(1) לפקודת הטלגרף האלחוטי בשילוב סעיף 21 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, וכן שימוש בתדרי רדיו שלא בהתאם להועדת התדרים והקצאתם - עבירה לפי סעיף 5ד בשילוב עם סעיף 10(ב) לפקודת הטלגרף האלחוטי.

3.         הצדדים טענו את טענותיהם לעונש בערכאה הראשונה באריכות רבה. טענות התביעה נרשמו בעמודים 11-16, וכן מעמוד 27 עד עמוד 28 לפרוטוקול וטענות ההגנה מעמוד 16 עד עמוד 27 לפרוטוקול.

4.         בגזר הדין המפורט סקר כב' השופט גינות את נסיבות המקרה, וכן התייחס לתסקיר שירות המבחן. בתסקיר מיום 18.03.09 מתייחסת עורכת התסקיר לנתוניו האישיים של המשיב (בן 56, אב ל-5 ילדים) ואזכרה כי לחובתו רשומות הרשעות קודמות בגין מעורבות בעבירות רכוש, אלימות, וכן התקנה והפעלה של תחנת רדיו ללא אישור. היא ציינה כי המשיב "לוקח אחריות על ביצוען (של העבירות), אם כי התרשמנו כי הוא נוטה להפחית מחומרת ההרשעות שביצע ולתת הסברים 'הגיוניים' לביצוען".

            המשיב בחר להפעיל תחנת רדיו פיראטית "בשל העלות הגבוהה של קבלת זיכיון להפעלת תחנת רדיו". במשך 4 השנים האחרונות ניהל המשיב את התחנה "כאשר מדי חצי שנה המשטרה פשטה והחרימה ציוד, אולם בהמשך הוא רכש את הציוד בחזרה, במסגרת מכרזים שהמשטרה עצמה ערכה. לדבריו", כך הסביר המשיב לקצינת המבחן, "במשך השנים הוא הניח שמעשיו אינם חמורים כל כך, אם מאשרים לו לרכוש בחזרה את הציוד".

            המשיב "התקשה להתבונן בנסיבות הרגשיות העומדות בבסיס התנהגותו", בה התמיד למרות כל המכשולים, ושלל נזקקות טיפולית. לכן הגיעה קצינת המבחן למסקנה כי הוא לא יפיק תועלת מקשר טיפולי עם שירות המבחן.

            קצינת המבחן המליצה כי לאור העובדה שהמאסר המותנה בעבר לא מנע מהישנות התנהגותו הפלילית של המשיב, "כי ענישה מוחשית ומציבת גבולות ברורים כדוגמת מאסר בעבודות שירות, עשויה לחבר אותו באופן חיצוני לחומרת מעשיו ולהציב גדר להתנהגותו". כמו כן, היא המליצה על הטלת עונש מאסר מותנה משמעותי, לתקופה ממושכת, וכן חתימה על התחייבות כספית גבוהה, כאמצעי נוסף ליצירת הרתעה עבור המשיב.

5.         בהמשך גזר הדין סקר כב' השופט גינות בהרחבה את טענות הצדדים וציין, בסופו של דבר, כי "מדובר בנאשם אשר ביצע עבירות חמורות אשר היה בכוחן לגרום לסיכון ביטחון התעופה במדינה. החמור מכל הוא, שאין המדובר במעידה חד פעמית, אלא בכישלון מתמשך לאורך שנים, שעה שהנאשם המשיך בפעילותו העבריינית, תוך שהוא מתעלם מן ההליכים הפליליים שהתנהלו נגדו ומימושי המאסר המותנים שריחפו מעל ראשו."

            עוד ציין כב' השופט גינות כי "בעבירות דנן פעל הנאשם בדרך מתוחכמת...", אשר הביאה לכך ש"פקחי משרד התקשורת לא הצליחו למנוע את המשך השידורים והסתפקו בהחרמת המשדרים."

            כמו כן, דחה כב' השופט גינות את טענת המשיב כאילו פעולת הרשויות "אותתה לנאשם שמעשיו אינם חמורים ושלחה לו מסר מרגיע", וכן קבע כי "הנאשם ידע היטב, כי הוא עוסק בפעילות אסורה". יתר על כן, אמר כב' השופט גינות, כי אין לו ספק ש"הנאשם ידע שבאמצעות הפעלת תחנת רדיו פיראטית ועל ידי שימוש בתחום תדרים המיועד לקשר עם כלי טיס הוא יוצר סיכון ועלול לגרום להפרעה בקשר בין כלי טיס למגדל הפיקוח".

            בהמשך גזר הדין הפנה כב' השופט גינות לפסיקה המדגישה את חומרת העבירות ואת הסכנה שיש בהן לציבור ולתחבורה האווירית והדגיש כי "מדובר בכישלון מתמשך של הנאשם, על פני תקופה ארוכה. הנאשם הפר בצורה בוטה את החוק תוך הפגנת התנהגות המתבטאת בזלזול כלפי החוק וזלזול בחיי אדם. ההליכים הפליליים שננקטו נגדו לא הרתיעוהו ובאחת מן ההזדמנויות בהן עמד לדין, הוא לא היסס לטעון כי לא היה בעליה של התחנה וכי הקים את תחנת 'רדיו בריזה' כתחביב."