קבלת ערעור בגין קלות העונש על עבירת נהיגה בשכרות

ערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה (השופט י' ריבלין, סגן נשיא) בת"פ 17041/08 מיום 20.11.2008.

המשיב הורשע על פי הודאתו בעבירה של נהיגה בשכרות, עבירה על סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח החדש] ונדון לפסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך שלושה חודשים בניכוי 30 ימי הפסילה המינהלית; קנס בסך 1,000 ש"ח. הערעור מופנה כלפי קולת העונש של רכיב הפסילה בפועל.

לאחר ששמעתי את טענות ב"כ הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל. לא התעלמתי מהעובדה כי המשיב סיים לרצות את עונש הפסילה בפועל שהטיל בית משפט קמא וכן מהעובדה כי המשיב אדם נורמטיבי. דא עקא שרוב התיקים של עבירות של נהיגה בשכרות המובאים לפניי מדובר באנשים אשר אורח חייהם נורמטיבי בדרך כלל, אלא שהם נותנים עינם בטיפה המרה. בית המשפט העליון ובית משפט זה התריע וחזר והתריע כי מדובר בעבירות שיש בהן סכנה לציבור וכי יש להחמיר בענישה, כאשר עונש המינימום הנקוב בסעיף 39א' לפקודת התעבורה צריך לשמש נקודת מוצא. ברע"פ 8387/06 איילא נ' מדינת ישראל, טרם פורסם (2006) נאמר מפי השופט ג'ובראן:

" בשורה ארוכה של החלטות קבע בית משפט זה כי למען חיזוק ההרתעה ושינוי תרבות הנהיגה בחברה, יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה, אשר מרכיב חשוב בה הינו העמידה הדווקנית על עונשי המינימום שנקבעו".

עוד נפסק, כי קביעת עונש מינימום בפקודה נעשתה על רקע הצורך להרתיע נהגים המסכנים חיי אדם בכבישי הארץ ועל בתי המשפט להרים את תרומתם למניעת התופעה. נהיגה במצב של שכרות מסכנת חייהם של הנוהגים בכביש והיא גורם מרכזי למספרם הרב של תאונות הדרכים.

ראו גם רע"פ 3343/04 נפתז'י נ' מדינת ישראל, טרם פורסם (2004).

יתרה מזו, ברע"פ 7507/08 עוזיאל נ' מדינת ישראל, הורשע המבקש, בין היתר, בעבירה של שכרות, כאשר בבדיקה שנערכה לו נמצאו 260 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף. בית המשפט פסל אותו מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך שנתיים. באותו מקרה אף הטיל בית המשפט עונש מאסר מותנה על המבקש. בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון נדחתה.

לא העלמתי עין מכך כי מתקיימים דיונים בבית המשפט לתעבורה בשאלת הרף אשר ממנו ניתן להסיק כי נעברה עבירה של נהיגה בשכרות, אך כל זמן שהמחוקק לא אמר את דברו הרף הוא 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף (תקנה 169א' לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961).

לאור האמור יש לקבל את הערעור, כך שהמשיב יפסל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך שנתיים בניכוי שלושה חודשי פסילה שאותם כבר ריצה. למניעת ספק, יתר רכיבי גזר הדין יוותרו ללא שינוי.

הרישיון של המשיב יופקד ביום 19.4.2009 עד השעה 12:00 בבית המשפט לתעבורה בירושלים.

ניתן היום, ז' בניסן התשס"ט (1 באפריל 2009), במעמד הצדדים.

קלדנית: מלכה