קבלת בר"ע לביטול צו עיקול זמני על כספים בחשבון הבנק

1.        בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט מגן אלטוביה), במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לביטול צו עיקול זמני שהוטל על כספים המצויים בחשבון בנק הרשום על שם המבקשים 3-2 בבנק לאומי (להלן - החשבון או חשבון הבנק), וזאת עד לסך של 4,365,000 ש"ח.

2.        המבקשים 1 ו-2 הורשעו במסגרת הסדר טיעון בעבירות שונות. בין היתר הורשע המבקש 1 בהפקדת שיקים בחשבון ומשיכת כספים ללא זכות כדין בסך כולל של 4,365,000 ש"ח, וזאת אגב נקיטת פעולות מרמה בנסיבות מחמירות. המדובר בכספים שנגנבו מהבנק למסחר בע"מ (בפירוק), הוא המשיב, על ידי אתי אלון. לאחר מתן גזר הדין הגיש המשיב נגד המבקש 1 תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים, מכוח סעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. בכתב התביעה נטען כי על המבקש 1 להשיב את הכספים שהופקדו שלא כדין בחשבונו בסך של 4,365,000 ש"ח בצירוף הפרשי רבית והצמדה כדין. נטען, כי בתקופה הרלוונטית עשה המבקש 1 שימוש בחשבון הרשום על שם אחיו, המבקש 3, וכי חשבון זה שימש את המבקש 1 בקשריו הכספיים עם עופר מקסימוב, אשר נטען כי קיבל את כספי הגניבה מאחותו, אתי אלון. על פי כתב התביעה, סכום הכסף הנתבע הופקד בחשבון לאחר שהמבקש 1 זייף יחד עם רעייתו של המבקש 2 חתימות היסב על גבי חלק מהשיקים שהופקדו. בכתב התביעה נטען כי ההפקדה נעשתה שעה שהמבקש 1 ידע או היה עליו לדעת, כי כל הכספים שהופקדו הינם כספים שנגנבו מהמשיב על ידי אתי אלון. יצוין, כי בכתב התביעה לא נתבקש סעד הצהרתי ולפיו הכספים בחשבון הבנק הינם של המבקש 1. בד בבד עם הגשת כתב התביעה הגיש המשיב נגד המבקשים בקשה למתן צו עיקול זמני על הכספים בחשבון. בבקשה נטען כי כפי שנפסק בפסק הדין הפלילי, חשבון הבנק רשום אמנם על שם המבקש 3 (או על שם המבקשים 3-2, כפי שנכתב במקומות שונים בבקשה), אולם שימש למעשה את המבקש 1 למטרות הנזכרות. יצוין כי המבקשים 3-2 לא נרשמו בבקשת העיקול כמחזיקים, אלא כמשיבים. בית המשפט המחוזי (כבוד הרשם א' אורנשטיין) קיבל את הבקשה, ונתן צו עיקול זמני על החשבון עד לגובה סכום התביעה. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשה לביטול העיקול. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט מגן אלטוביה) דחה את הבקשה. מכאן הבקשה שלפניי.

3.        טענת העיקרית של המבקשים היא, שלא ניתן היה ליתן צו עיקול על נכס הרשום על שמם של המבקשים 3-2 מקום בו לא נתבקש נגדם סעד כלשהו בהליך העיקרי. עוד טוענים המבקשים כי צו העיקול הזמני פקע לאור האמור בתקנה 370(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - תקנות סדר הדין). עוד נטען כי המשיב לא הראה כי קיים חשש סביר שאי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין אם זה יינתן לזכותו. במישור העובדתי טוענים המבקשים כי הכספים בחשבון הבנק המעוקל שייכים למבקש 2. המבקשים מציינים כי המבקש 3 לא הואשם וממילא לא הורשע בעבירה כלשהי, וכי המבקש 2 הורשע על פי הודאתו בעבירות מס בלבד, בגין ניהול עסק לניכיון שיקים ומתן הלוואות בריבית. לדברי המבקשים, הכנסותיו של המבקש 2 מעיסוקיו הנ"ל הופקדו בחשבון הבנק, ואין כל קשר בין הכספים המצויים בחשבון האמור לבין העבירות שהמבקש 1 הורשע בביצוען. לטענת המבקשים, הודה אמנם המבקש 1 כי הפקיד את השיקים נשוא הבקשה בחשבון הבנק, אלא שלדבריהם הוצאו כספים אלו מהחשבון זה מכבר, ואילו כיום אין עוד למבקש 1 זיקה לחשבון זה. לפיכך טוענים המבקשים כי יש להתיר להם לערער על החלטת בית המשפט המחוזי ולהורות על ביטול צו העיקול הזמני. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פיה.

4.        אכן, צודקים המבקשים בטענתם כי ככלל לא יינתן סעד זמני כנגד מי שלא הוגשה נגדו תביעה בהליך העיקרי (אלא אם מדובר במחזיק, בגדרה של בקשת עיקול). דרך אחת לבירור המחלוקת בנוגע לזכויות בחשבון הבנק היתה לציין את המבקשים 3-2 כמחזיקים (ראו תקנות 380-376 לתקנות סדר הדין). דרך אחרת הייתה לתבוע במסגרת כתב התביעה סעד הצהרתי לפיו שייכים הכספים הנזכרים למבקש 1, ולצרף את המבקשים 3-2 כנתבעים בתביעה. המשיב לא נקט אחת מן הדרכים הללו. יש לציין, כי במהלך הדיון בבקשה נחקר המבקש 2 בחקירה נגדית. מחקירתו עלה כי הרישום הפורמלי בחשבון לא שיקף בהכרח את זהות בעלי הכספים בחשבון. נתון זה, בצירוף יתר הנסיבות האופפות את הבקשה, לרבות הרשעתו של המבקש 1 בעבירות הנזכרות, מבססים את הטענה בדבר קיומה של עילה לכאורה כנגד המבקש 1, ואף את הטענה בדבר קיומו של חשש סביר שאי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין אם זה יינתן לזכות המשיב. עם זאת, ועל מנת שלא תתקפח חלילה זכותו של מי מהמבקשים לטעון טענותיו במסגרת ההליך העיקרי, ניתנת בזאת אפשרות למשיב לבקש תיקון של כתב התביעה, באופן שהמבקשים 3-2 יצורפו אליו כנתבעים, ויתבקש סעד מתאים. היה ולא תוגש בקשת תיקון תוך 30 ימים תתבטל החלטתו של בית המשפט המחוזי. אם וכאשר יוחלט להתיר את התיקון שמורה זכותם של המבקשים 2 ו-3 לעתור מחדש לביטולו של העיקול.

5.        הערעור מתקבל, כאמור לעיל. אין צו להוצאות.

           ניתן היום, ט"ז בכסלו התשס"ח (26.11.07).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    גק

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il