קביעת נורמת מזונות בציבור החרדי לתלמיד ישיבה מעל גיל 18

1.         עניינו של פסק דין זה סוגיית מזונות הבן י' מ' יליד 6.11.89, בגיר הלומד במסגרת ישיבתית-פנמייתית.ביום 14.3.02 במסגרת הליכים משפטיים המתנהלים בין הצדדים נפסקו  דמי מזונות לקטין בסך 1,200 ש"ח לחודש.

טענות התובעת

2.         לטענת התובעת, הבן נולד פג וסבל מבעיות בריאותיות רבות לצד בעיות לימודיות ולפיכך הינו לומד עם ילדים צעירים ממנו בשנתיים ורק בשנה הבאה יסיים את לימודיו התיכוניים על אף שמלאו לו 18 שנה. המדובר בהמשך ישיר של לימודי הבן. יתר על כן לבן צרכים רפואיים מיוחדים בשל בעיות ראיה.

3.         לטענתה אין לקבל טענת בן מרדן, שעומדת רק במקרים קיצוניים של מרדנות בעלת ביטויים בולטים, גסים ועולבים. המקרה דנן אינו מהווה מקרה קיצוני של מרדנות. הנתבע התרחק מבנו , לא התעניין בו ולא נקט יוזמה ליצור קשר עם בנו.

            בית משפט דחה טענת "בן מרדן" בטרם נפסקו המזונות ביום 14.3.02.

טענות הנתבע

4.         לטענת הנתבע הבן הינו בגיר. הנתבע  מגדל 3 ילדים ודואג לכל צרכיהם. הבן לא הוזמן לעדות לאור העובדה כי מעל גיל 18 האב פטור ממזונותיו. הבן לומד בכתה מקבילה לכיתה יג'. האישור מראש הישיבה אינו נכון ונדרש לזמנו לחקירה.

5.         לעניין בעיות הראיה טוען הנתבע, כי האם פעלה על דעת עצמה ופנתה לאופטיקאים שאינם מומחים דיים ומבלי שהנתבע נתן דעתו לעניין הטיפול. הקטין לומד בפנימיה של ישיבה המממנת את כל מחסורו בסיוע משרד החינוך והרווחה.

6.         הבן מסרב ליצור קשר עם הנתבע והינו בן מורד ואינו זכאי למזונות. הנתבע מזמין את הבן לגור בביתו תוך סיפוק כל צרכיו.

דיון

7.         במקרה דנן עלינו לדון בשתי שאלות על מנת להכריע בסוגיית המזונות של הבן הבגיר:

א. דינו של בחור ישיבה שעבר את גיל 18 והינו לומד בישיבה (בתנאי פנימייה) לעניין מזונות.

ב.  האם הבן במקרה דנן הינו "מורד" ולפיכך אביו פטור ממזונותיו.

      מקור חיוב שני ההורים במזונות ילדיהם מעל גיל 18 הוא מהאמור בסעיפים 4(2) ו-5 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959 . חובת מזונות כלפי ילדים בגירים מתגבשת רק בהתקיים תנאי סעיף 5. באשר לפרשנות סעיף 5 נקבע ב ע"א 4480/93 - פלוני נ' פלונית ו-3 אח' . פ"ד מח(3), 461(להלן:"פרשת פלוני"):

" פירוש זה יש לערוך בהתאם לתכליתו של הסעיף ושל החוק כולו, בשים לב למקורותיו של הסעיף בדין העברי, ותוך שאיפה להרמוניזציה בין חובת המזונות המוטלת על פי הדין האישי, לבין עמדתו של משפטנו בשאלות משיקות, בדבר יחס התלות בין ילדים להוריהם, הנוגעות בעיקר לפיצוי תלוייו של מי שנפגע או נהרג בנסיבות שונות, כפי שקיבלו ביטוי הן בחקיקה והן בפסיקה"

8.         כן נקבע כי קביעת גיל 18 , גיל הבגרות, כמסמן את סיום התלות המשפטית בין ילד להורהו אינה שרירותי, אלא הינו משקף יחס ערכי של החברה ומערכת המשפט בשאלה זו.

             "בפרשת  פלוני" נקבע בעמ' 477:

" שאלת תקופת התלות בין הורה לילד היא שאלה שהמערכת המשפטית צריכה ליתן עליה את הדעת. המענה לשאלה צריך לקחת בחשבון שיקולים שונים הנוגעים למבנה החברה, רמתם הסוציו-אקונומית של תושביה, דת, מסורת, מנהגי החברה וכו'. המערכת המשפטית צריכה להיות קשובה לתמורות במבנה ובהתנהגות החברה"

9.         על מנת לבחון את מעמדם של בני הישיבות בסוגיית המזונות, יש לבחון את אורח חייהם המיוחד של הציבור החרדי בכלל ושל בני הישיבות בפרט וכפי שנכתב בדו"ח " הועדה לגבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות" בראשות השופט צבי טל(להלן:"דו"ח ועדת טל"):

"אורח חייה(החברה החרדית א.מ.) שונה ונפרד ואשר עוסקת, על פי מורשה הסטורית של אלפים בשנים, במסירות נפש, בלימוד התורה, מתוך ראיה אידאולוגית ומודעות דתית שיש בכך משום הכרח לקיומו של העם היהודי כולו

אוכלוסיה זו שונה באורח חייה, בחינוך שמקנה לבניה ובחשיבתה הערכית - עד שיש לאבחן אותה מכל ציבור אחר של לומדים"