קביעת מכון מתאים לעריכת אבחון מוסכם

1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על שתי החלטות בית משפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופטת הדס גולדקורן) בתיק תלה"מ 41326-10-18 (להלן: "התיק קמא") מיום 26.5.19 ומיום 30.7.19, במסגרתן נדחתה בקשת המבקשת למנות מומחה שיקבע את סוג האבחון המתאים לבדיקת חשד לפגיעה מינית בקטינה – "אבחון פסיכודיאגנוסטי" או שמא "אבחון לחשד לפגיעה מינית בילדים". זאת לנוכח בקשת המבקשת בתיק קמא לערוך לקטינה אבחון בגין פגיעה מינית לכאורה שביצע בה המשיב (להלן: "ההחלטה קמא").

רקע בזעיר אנפין

2. הצדדים הם הוריה של הקטינה, אשר לא נישאו זה לזו והביאו את הקטינה לעולם במסגרת זוגית אשר עלתה על שרטון.
3. הצדדים חלוקים לעניין אופן גידולה של הקטינה ולעניין זמני השהות של המשיב עם הקטינה, כאשר המשיב אינו רשום בשלב זה באופן רשמי כאביה של הקטינה.
4. המבקשת טוענת כי המשיב פגע מינית בקטינה.
5. המשיב הגיש שתי תביעות בבימ"ש קמא – תביעת אבהות ותביעת משמורת, המתנהלות במסגרת התיק קמא.
6. בדיון שהתקיים ביום 27.12.18 בתיק קמא, ועל רקע טענות המבקשת לפגיעה מינית לכאורית בקטינה, הגיעו הצדדים להסכמות דיוניות לפיהן ימונה מומחה מוסכם לצורך ביצוע אבחון לפגיעה מינית בקטינה. עוד הוסכם, כי המשיב יבצע בדיקת מסוכנות מינית אצל פסיכיאטר מומחה.

            כן הוסכם כי יתקיימו זמני שהות בין המשיב לקטינה פעמיים בשבוע אחה"צ, למשך שלוש שעות בכל פעם, ובליווי צד ג'.

7. לאחר שהצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות לעניין זהות המומחים, ניתנה ביום 26.5.19 החלטה על ידי בית משפט קמא במסגרתה מונה "מכון שלם" לצורך ביצוע אבחון לפגיעה מינית לקטינה ובדיקת מסוכנות למשיב, כדלקמן (ההדגשה במקור, ח"ש):

"בקשה למינוי מומחים - בהמשך להחלטה מיום 27.12.18, הצדדים לא הגיעו לידי הסכמה לעניין זהות המומחים.

מטענות הצדדים עולה כי "מכון אל"י" הינו המכון המתאים ביותר לביצוע אבחון לפגיעה מינית לקטינה. התובע התנגד למינוי מכון זה, בטענה כי אינו אובייקטיבי שכן לנתבעת ישנה היכרות מוקדמת עמו עקב עבודתה כעו"ס בשירותי הרווחה של עיריית .... הנתבעת בתגובתה, צירפה תצהיר במסגרתו הצהירה כי אין ולא היה לה קשר עם "מכון אל"י" או עם מי מעובדיו.

ביום 15.4.19, הגישה הנתבעת תגובה להמלצות שהגישה העו"ס וציינה כי מכון אל"י הוא המתאים ביותר, שכן מכון פסגה אינו יכול לבצע אבחון לקטינה אלא רק לתובע ובמכון שלם האבחון כולל אבחון פסיכודיאגנוסטי ובחינת מסוגלות הורית, דבר אשר לא התבקש וחורג מההחלטה שניתנה ביום 27.12.18. 

העו"ס בהמלצתה ציינה כי העלויות של האבחון במכון שלם ומכון פסגה גבוהות יותר מהעלויות במכון אל"י, זאת מאחר והן כוללות פסיכודיאגנוסטיקה וחלקים של אבחון מסוגלות הורית. עוד ציינה, כי מדובר במשפחה המטופלת מזה שנה ביחידה לשלום הילד על רקע תלונת האם לפגיעה של האב בקטינה, כאשר אין תמיכה עובדתית לכך ולכן אין להסתפק בבדיקת מסוכנות מינית אלא אף להתייחס לבחינת המסוגלות ההורית של הצדדים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת המלצת העו"ס מיום 14.4.19, שוכנעתי כי המכון המתאים לביצוע האבחון הינו מכון שלם, זאת מאחר ובדיקת מסוכנות מינית לתובע בשילוב בחינת מסוגלות הורית לצדדים, יועילו ויתרמו לבחינת טענותיה של הנתבעת כלפי התובע ולבחינת זמני ותנאי השהות של התובע עם הקטינה.

נוכח האמור, הנני ממנה בזאת את מכון שלם... לצורך ביצוע אבחון לפגיעה מינית לקטינה וביצוע בדיקת מסוכנות לתובע".

8. ביום 23.6.19 הגישה המבקשת כאן בקשה בתיק קמא שכותרתה "בקשה למינוי מומחה" במסגרתה התבקש ביהמ"ש קמא למנות מומחה אשר יקבע האם אבחון פסיכודיאגנוסטי הוא האבחון הראוי לבצע לבחינת פגיעה מינית בקטינה, בהתאם להסכמות הצדדים מישיבת יום 27.12.18 כפי שתוארו לעיל בסע' 6.

            לטענת המבקשת, במסגרת בירור שערכה עם מכון שלם, נאמר לה כי המכון אינו מבצע אבחון לגילוי פגיעה מינית ואין לו התמחות ספציפית לכך. עוד הוסיפה כי מבירור שערכה עם מכון אל"י, המתמחה באבחון פגיעות בקרב ילדים, נמסר כי אבחון פסיכודיאגנוסטי אינו אבחון לפגיעה מינית בקטינים, ומכאן בקשתה למינוי המומחה.