עניינו של פסק הדין שבפני הוא הכרעה בתובענה שהגישה בת (להלן- "
התובעת") כנגד אביה (להלן- "
הנתבע"), בה היא מבקשת הצהרה שזכויות בנכס מקרקעין שקיבלה במתנה מאת הנתבע הן שלה, למרות רישומן על שם הנתבע.
הרקע
1. הסכסוך בין הצדדים הוא ממושך, טעון ומורכב. התובענה הנוכחית הוגשה ב 9.5.06. תביעה קודמת שהגיש האב (הנתבע כאן) נגד בתו נמחקה (תמ"ש 47215/02). הצדדים טענו כי התגלו להם מסמכים חדשים וביקשו לתקן כתבי טענותיהם, ובסופו של דבר מחקו את התובענה הקודמת, תמ"ש 47215/02 והגישו כאמור את התובענה הנוכחית.
2. למעשה, כך נטען בסיכומי התובעת, התובענה שבפני הוגשה כ"סעד נגדי" לתובענה בתמ"ש 47215/02 שבמסגרתה ביקש הנתבע לבטל את עסקת המתנה, אך תביעה זו נמחקה. עוד יובהר, כי ככל הנראה הוגשו הליכים בקשר לסכסוך זה לבית המשפט לענייני משפחה במחוז המרכז ואף נשמעו בפני כבוד השופטת קיציס, ואחרי מחיקת התובענה הוגשו ההליכים בבית משפט זה.
3. יצויין כי תלויה ועומדת בפני גם תביעה נוספת של הנתבע כנגד התובעת כאן, אותה ביקש בא-כוחו של הנתבע "להקפיא" עקב מצבו הרפואי הקשה של האב. בשלב זה, ובהעדר חתימת האב על תצהיר הבקשה - לא נעניתי לבקשה להקפאת ההליכים, והתיק קבוע להוכחות.
4. לדיונים שהתקיימו בפני בתיק הנוכחי לא הופיע הנתבע ואף לא נתן תצהיר עדות ראשית.
5. אוסיף עוד בשולי דברים אלה, שככל הנראה הקרע במשפחה, ואף בין האב לבתו חריף מאד, גם נסיון הגישור שניסו הצדדים לא צלח וכל נסיונות הפשרה העלו חרס.
6. לאחר שהתובעת נחקרה על תצהיר עדותה, סיכמו הצדדים טענותיהם, ועתה ניתן פסק דיני. אוסיף ואומר כי חרף העובדה שלכאורה יכולה הייתי לתת פסק דין, בהעדר התייצבות הנתבע ובהעדר עדותו, בחרתי לנתח את עובדות המקרה והכללים הנוגעים לסוגיות שמעלה התיק, והכל כמפורט בפסק הדין.
7. אסקור להלן את טענות הצדדים אשר באמצעותן יתגולל סיפור המעשה.
תמצית טענות הצדדים
8. לטענת התובעת, בשנת 1986, התקשר הנתבע אל התובעת ממקום מושבו אז בארה"ב, וסיפר לה שהוא רוצה להשקיע בישראל וביקש ממנה כי תמצא לו השקעה כדאית בנדל"ן בישראל.
9. התובעת ערכה ברורים עם קבלן איתו עבדה ומצאה כי יש 28 מגרשים המיועדים לבניית קוטג'ים במקום שעמד בעבר ה..... התובעת סיפרה על כך לנתבע וסוכם כי הנתבע יקנה 16 מגרשים תמורת 40,000 דולר למגרש. הנתבע רכש איפוא את המגרשים הידועים כחלקות ..., ... ו- ... בגוש ... (להלן: "
הנכס").
10. התובעת הוסיפה כי בעת החתימה על חוזה הרכישה ביקשה לרכוש מגרש ל-2 יחידות (או חלקות) (להלן:
"המגרש"), אולם הנתבע אמר לה כי רק בזכותה קנה את הנכס ולכן יתן לה את המגרש במתנה. באותה עת טרם נרשמה הפרצלציה בנכס ולנתבע היתה רק זכות חוזית בנכס, מכוח זכותו החוזית נרשמה לטובתו הערת אזהרה. עוד טענה התובעת, כי הנתבע נתן לבצע את ההליך של העברה במתנה על מנת שלתובעת יעברו כל זכויותיו במגרש הידוע כמגרש .... או תת חלקה ... בחלקה ... בגוש ...., המיועד לבניית 2 קוטג'ים (להלן ולעיל - "
המגרש"), שהוא חלק מתוך הנכס שרכש הנתבע.
11. התובעת טענה כי ביום 1.9.86 חתם הנתבע על תצהיר נותן מתנה, והתובעת חתמה על תצהיר מקבל מתנה. העסקה דווחה למס שבח ושולם מס רכישה ואף מס רכוש. כל הפעולות הללו בוצעו "ביזמת הנתבע, מרצונו הטוב והחופשי וללא כל התנאה".
12. ביום 31.7.87 חתם הנתבע על יפוי כח המאפשר לתובעת לטפל עבורו בבניה על הנכס ובמכירת מגרשים, ובמקביל חתם גם על יפוי כח על מנת שהנתבעת תוכל לפעול בשמו בחשבונו בבנק דיסקונט.
13. התובעת טענה כי היא זו שטיפלה בכל הליכי הבניה ובפיקוח על בניית הקוטג'ים. התובעת היא זו שחתמה בשם הנתבע על הסכמי המכר עם הקונים, וכל התמורה בגין מכירת הקוטג'ים התקבלה על ידי התובעת.
14. בספטמבר 2005 החלה אמה של התובעת בהליכים משפטיים כנגד אביה - הנתבע, ובין היתר אמה הטילה עיקול על המגרש מתוך הנכס שניתן לתובעת במתנה. כאשר שאלה התובעת את אמה מדוע עשתה זאת, ענתה לה כי בברור שערכה בלשכת רישום המקרקעין הסתבר לה שהמגרש רשום עדיין על שם הנתבע ולא על שמה של התובעת. לפיכך פנתה התובעת לטיפול משפטי ונרשמה על המגרש הערת אזהרה לטובתה.
15. לטענתה של התובעת כאשר התברר לנתבע שהתובעת רשמה הערת אזהרה לטובתה על המגרש, הוא הגיש המרצת פתיחה ובה ביקש פסק דין הצהרתי הקובע שהמתנה שניתנה לתובעת מבוטלת וכי תמחק הערת האזהרה (תובענה זו נמחקה, כאמור לעיל).
16. התובעת טוענת איפוא כי בעת הענקת המתנה והחתימה על תצהיר המתנה, היתה לנתבע רק זכות אובליגטורית במגרש, ולפיכך נתינת המתנה, או הקניית הזכויות במגרש, זו הקניה שלמה ומוגמרת, ולעובדת אי רישום הזכויות במגרש על שם התובעת אין כל משמעות.