קביעת גובה המזונות כש'שני הצדדים צודקים' בטענה לדוחק כלכלי וכשדוחקו של האב קשור בנישואיו בשנית; מועדי הגשת כתב תשובה לערעור

לפנינו ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי ירושלים (להלן: בית דין קמא) מיום י"ב בטבת התשפ"א (27.12.20), שהעמידה את חיוב האב במזונות שלוש בנותיו שמתחת לגיל שמונה־עשרה על סך של 3,000 ש"ח.

הצדדים נישאו בתאריך כ"ג באדר התשס"א (18.3.01) והתגרשו כדת משה וישראל בתאריך כ"ח בסיוון התשע"ח (11.6.18). לצדדים ארבע בנות – הגדולה בת שמונה־עשרה, והצעירה כבת שלוש־עשרה.

בפסק הדין מיום י"ז בסיוון התשס"ח (31.5.18) ציין בית דין קמא: הבת [ב'] (כיום בת שש־עשרה וחצי) נמצאת באופן קבוע אצל האב; האם נשארה להתגורר בדירת הצדדים ב[...] האב שוכר דירה אחרת בסך 4,200 ש"ח; לדבריו הוא משתכר בסכום נמוך ביותר ומקבל 'הבטחת הכנסה'; האם טענה שלאב כושר השתכרות גבוה והוא יכול לשלם 6,000 ש"ח בעבור ארבע בנות, דהיינו 1,500 ש"ח לילדה; והאב הסכים לשלם 3,300, והיה מוכן להוסיף עד קרוב ל־4,000 ש"ח בעבור שלוש הבנות שאצל האם. ואכן בית דין קמא בפסק דינו הנ"ל פסק שהאב ישלם לאם בעבור שלוש הבנות הנמצאות אצלה סכום של 4,000 ש"ח לחודש.

האב נישא בשנית לאישה המגדלת שני ילדים ונזקק לשכור דירה רחבת ידיים.

בתאריך כ"ח במרחשוון התש"ף (26.11.19) פנתה האם לבית דין קמא בבקשה להגדלת מזונות. בהחלטה נשואת הערעור (מתאריך י"ב בטבת התשפ"א – 27.12.20), לאחר שהבת הגדולה [א'] הגיעה לגיל שמונה־עשרה ולאחר שהבת [ב'] חזרה לגור בבית האם, העמיד בית דין קמא את חיוב המזונות על סך של 3,000 ש"ח.

בית דין קמא ציין בהחלטתו הנ"ל שהאב נישא בשנית לאישה שיש לה שני ילדים מנישואיה הקודמים, משתכר סך 9,048 ש"ח לחודש ושוכר דירה בסך 5,600 ש"ח לחודש בעבור משפחתו הנוכחית ובעבור הילדים הבאים להתארח אצלו. לדבריו הוא קורס מבחינה כלכלית ומבקש להפחית את המזונות לסך של 500 ש"ח לחודש בעבור הבנות הקטינות שאצל האם ולשלם מחציות חינוך ורפואה כמקובל. לדבריו אין הוא חייב לשלם בעבור מדור הילדים הואיל והאם מתגוררת בדירה המשותפת של שניהם, ויש לה את חלקו בדירה כמדור הילדים.

האם ביקשה לחייב את האב ב־8,000 ש"ח הכוללים גם את מדור הקטינות משום שהדירה שייכת לה, לטענתה, הואיל נקנתה מכספי הוריה. בנוסף ביקשה לחייב את האב בעבור הבת הבגירה שמתגוררת עם האם, וכן לחייב רטרואקטיבית מהיום שהבת [ב'] עברה לבית האם. האם טענה שהיא משתכרת שכר מינימום שאינו עולה על 4,000 ש"ח לחודש, לטענת האב היא משתכרת 5,877 ש"ח. בית דין קמא בהחלטתו הנ"ל הכריע, וזו לשונו:

לאחר שמיעת הצדדים ועיון בחומר שבתיק, בית הדין מחליט לחייב את האב סך 1,000 ש"ח לחודש בעבור כל אחת משלוש הבנות הקטינות שאצל האם ועוד מחציות הוצאות חינוך ורפואה כמקובל.

קצבאות הילדים של הביטוח הלאומי ימשיכו להתקבל אצל האם. הואיל ולפי הנטען הדירה שהאם מתגוררת בה היא רשומה על שם שניהם אין מקום בשלב זה לחייב את האב במדור הבנות.

סכום זה הוא סביר בעבור שלוש בנות, כאשר נוסף לכך המחציות, במיוחד מאחר שלפי השתכרותו של אב ועלות שכירות הדירה שלו, גם אם יש לו עוד תוספת של 'בונוסים', אין מקום לחייבו יותר. ובהתחשב בנסיבות המעודכנות, שהאב התחתן שנית, עם ההוצאות הכרוכות בכך, לא נכון לחייבו יותר.

פסק דין זה בתוקף החל ביום שבו הגיע הבת [א'] לגיל שמונה־עשרה.

האם מערערת בבית דין דנן על החלטת בית דין קמא שהפחית את חיוב המזונות,באופן שאינה יכולה לכלכל את ילדיה. מנגד האב טוען שהוא קורס מהבחינה הכלכלית, חייב חובות, ואינו מרוויח דיו כדי לכלכל את עצמו ואת ביתו החדש.

לאחר שמיעת דברי באי כוח הצדדים נקדים ונאמר:

לעיתים אנו חשים בערעורים מסוג זה ששני הצדדים צודקים. האם אינה מסוגלת לכלכל את בנותיה במשכורתה ובתוספת סכום המזונות, ומנגד האב גם הוא אינו יכול לכלכל גם את בנותיו וגם את עצמו ואת ביתו החדש. שני הצדדים צודקים. ושמא ואולי היה מן הראוי שבני זוג ישקלו בטרם הם מתגרשים, ובפרט ישקול מי שתובע גירושין אם הוא מסוגל לעמוד בנטל הכלכלי של הגירושין.

גירושין הם 'לוקסוס כלכלי'. מי שאינו מסוגל לכלכל בית אחד, הכיצד יכלכל שני בתים? השאלות הכלכליות צריכות להיות חלק בלתי־נפרד מעצם הגירושין, בנוסף כמובן לשאלות האחרות. מי ש'מטאטא את הבעיה אל מתחת לשטיח', ולאחר זמן בא ומרים ידיים וטוען לקריסה כלכלית, נשיב ונענה לו – סוף מעשה במחשבה תחילה. מי שנטל על עצמו את החלטת הגירושין – אל יבוא ויטען שאין בידו לשאת בנטל.

כאשר סוגיה כזו באה לפנינו, וכמו שאמרנו שני הצדדים צודקים, עלינו לבחון את סדרי העדיפויות. לאב יש חוב מוסרי והלכתי לכלכל את בנותיו באופן הראוי והמקובל. האם האב רוצה שבנותיו יחוו חרפת רעב או לא יגדלו כפי שחברותיהן של הבנות גדלות? לא דיינו שהבנות חוות בעיות שונות עקב גירושי ההורים, האם נדון אותן גם לחיי קושי ודחק כלכלי? האם אין לאב מחויבות לבנותיו, לפני המחויבות לילדי אשתו שמזיווג שני, ואף לפני חובתו לאשתו מזיווג שני, שאותה נשא כבר בזמן שידע על הקושי הכלכלי שלפניו?

איננו יודעים איך חי האב. אך מתקבל הרושם שהאם חיה בדוחק כלכלי המשפיע על הבנות והעשוי להשפיע על עתידן. משכך, חובתו של בית הדין לשקול את מכלול השיקולים, כולל סדרי העדיפות בחובתו של האב ולדאוג שהבית הראשון לא יקרוס כלכלית, ושלבנות יהיה לפחות את המינימום הנדרש בהתאם לתקופה. אין חולק שהיכולת הכלכלית של האם נמוכה ביותר, וחובת האב לזון את בנותיו.

נוסיף באשר לסכום המזונות שאינו כולל מדור: נכון שהאב אינו משלם מדור, עקב כך שהאם מתגוררת בדירה שלפחות פורמאלית (ואיננו נכנסים לשאלה המהותית) רשומה גם על שמו. אולם חובתו להשתתף אף בהוצאות המדור, ודבר זה לא בא לכאורה לידי ביטוי בפסקי דין של בית דין קמא.