קביעה כי מחלת הסוכרת ממנה סובל המערער הוחמרה עקב שירותו המשטרתי

ערעור זה הוגש על החלטת קצין תגמולים מיום 28.12.06 אשר קבעה כי מחלת הסוכרת סוג 1 (להלן : " המחלה" או " הסוכרת") ממנה סובל המערער לא נגרמה עקב השירות המשטרתי.

רקע

1.     המערער יליד 22.04.59 התגייס לשירות צבאי בשנת 1978 בפרופיל 97 ושירת בחיל הנדסה קרבית כמש"ק פלסים (חבלן) עד לינואר 1981.

2.     בשנת 1981 התגייס המערער למשטרת ישראל ושירת כחבלן משטרה במרחב שרון והמשיך לשרת בתפקידו זה גם בעת הגשת הערעור הנדון.

3.     ביום 09.03.06 הגיש המערער תביעה למשיב להכיר במחלת הסוכרת ממנה הוא סובל ככזו שנגרמה או הוחמרה כתוצאה מהשירות.

4.     תביעת המערער נדחתה בהחלטת המשיב מיום 28.12.06, היא ההחלטה נשוא הערעור, אשר נסמכה על חוות דעתו של ד"ר גפל מיום 18.06.06 לפיה אין מקום להכיר בקשר בין מחלתו של המערער לבין השירות.

5.     על החלטה זו הוגש הערעור הנדון.

טענות המערער

6.     לטענת המערער עם גיוסו למשטרת ישראל ולאחר תקופת ההכשרה הבסיסית הוצב לשירות כחבלן משטרה במשטרת ישראל.

7.     לטענתו במסגרת תפקידו כחבלן משטרה טיפל באירועים רבים של פיגועי טרור בהם עסק בפירוק מטענים וחגורות נפץ, נטרול מטעני חבלה של מחבלים מתאבדים, השמדה של אמצעי לחימה כולל מטעני נפץ ורימונים, הפעלת רובוט לנטרול מטענים, טיפול שוטף בזירות באירוע פיגועים המוניים, כולל בדיקת גופות מחבלים מתאבדים, אמצעי לחימה ומטענים על גופות ועוד.

8.     לטענת המערער השנים 2001 ו- 2002 טרום פרוץ מחלת הסוכרת, התאפיינו בתקופה ביטחונית רגישה מרובה בפיגועי טרור קשים. כאשר במסגרת עבודתו כחבלן הוזעק לזירות אירועים ונדרש לבצע עבודתו במקצועיות, תוך שהוא נתון לסכנת חיים ודאית וממשית ושעה שחיי אדם היו מונחים על הכף.  בעקבות אירועים אלו מצא עצמו המערער בסכנת חיים תוך שהוא שרוי בפחד רב, וסבל מאירועים חוזרים ונשנים של דחק נפשי קשה.

9.     בנוסף לאמור טוען המערער כי נגרם לו דחק נפשי קשה בעקבות אירוע טרור שאירע ביום 30.07.02 כאשר במסגרת תפקידו כחבלן נקרא לזירה בכפר קאסם של אירוע טרור, על מנת לנטרל חגורת נפץ שנתפסה בחזקתו של מחבל מתאבד שנתפס על ידי כוחותינו, וכי לאחר חקירה הסגיר המחבל את מיקום החגורה שהוחבאה. לטענת המערער המדובר באירוע חריג ביותר בעל רמת סיכון גבוהה מאוד וסיכון ממשי ביותר לחיים עקב אופיו של המטען, וכי המערער ביצע את המשימה תחת לחץ נפשי כבד תוך שהוא נתון בסכנת חיים ברורה ומיידית, כאשר נטרול המטען נעשה תחת עיניהם הפקוחות של סגל הפיקוד של המחוז שצפה במתרחש מרחוק, ותוך ידיעה כי כבישים רבים באזור המרכז נסגרו לכל זמן נטרול חגורת הנפץ, שלקח למערער 3 שעות. על פעולה זו קיבל המערער תעודות הוקרה והצטיינות.

10.לטענת המערער מחלתו נגרמה או לכל הפחות הוחמרה בשיעור גבוה בשל אירועים חוזרים ונשנים של דחק נפשי אליהם נחשף במהלך שירותו.

11.המערער הגיש חוות דעת מטעמו של פרופסור מיכה רפפורט מיום 30.03.07 בהתייחס לקשר בין דחק נפשי למחלת הסוכרת מציין פרופסור רפפורט את הדברים הבאים :

" על סמך הבנתנו היום של התפתחות מחלת הסוכרת התלויה באינסולין קיים קשר מבוסס בין מצבי דחק נפשי והופעת המחלה. קשר זה מתבסס על מנגנונים פתופיזיולוגים, נתונים בחיות מעבדה ועבודות בחולים. לא ניתן להגיע למסקנה גורפת לגבי כלל החולים. אי לכך בקביעת הקשר בחולה מסוים יש לבחון כל חולה לגופו בהתבסס על הערכה של עוצמת הדחק הנפשי, על סמיכות הדחק להתפרצות המחלה, נוכחות גורמים אפשריים אחרים שתרמו להופעת המחלה ועל מאפייני החולה כגון משקל, גיל פעילות גופנית ורקע משפחתי. ...."

12.בהתייחס לקשר בין הדחק הנפשי לפריצת מחלת הסוכרת אצל המערער מציין פרופסור רפופורט את הדברים הבאים :

"מהאמור ברקע המדעי ניתן להבין שקיימת אסכולה רפואית מבוססת ובעלת משקל הנתמכת ע"י מומחים לסוכרת בארץ ובעולם כולל הנחיות רשמיות של האגודה הישראלית לסוכרת המאגדת את מרבית הדיאבטולוגים המומחים בעלי השם בישראל והאגודה האמריקאית לסוכרת שהיא גוף הקובע בעולם בתחום הסוכרת, הרואה בדחק לסוגיו השונים גופני ונפשי גורם בעל משמעות חשובה ביותר היכול בתנאים מסוימים להביא לפרוץ מחלת סוכרת גלויה. מהאמור ניתן גם להסיק שהויכוח העיקרי כאשר מובא לדיון מקרה של הופעת סוכרת והקשר לדחק גופני ונפשי מתמקד בכל מקרה לגופו והשאלה לכן היא האם עוצמת הדחק, תגובת החולה לדחק וסמיכותו של הדחק להופעת המחלה תומכים במקרה הפרטי התומכים בקשר סיבתי בין הדחק והסוכרת. נסיבות המקרה מראות ללא כל צל של ספק שמחלת הסוכרת של מר ט. פרצה לאחר שהיה נתון במשך תקופה ארוכה בדחק נפשי משמעותי ביותר ואף קיצוני במשך שרותו כחבלן פעיל במשטרה. אירוע חשוב במיוחד המהווה דוגמא ברורה לסוג הפעילות ומצבי הדחק של מר ט. הוא האירוע המתואר מחודש יולי 2002 בו היה נאלץ לפרק "פצצה מתקתקת" כשזמנו קצוב והיה שרוי בדחק נפשי עז ביותר. חשוב גם להדגיש שמצב הדחק אצל מר ט. נמשך ללא הפסקה עד פרוץ מחלת הסוכרת אצלו. ברור שמתקיימת לכן במקרה זה גם סמיכות האירועים. מהלך אירועים זה שקדם לפרוץ מחלת הסוכרת אצל מר ט. מדגיש לכן את עוצמת הדחק, סמיכותו לפריצת המחלה ואת העדר גורמי סיכון אחרים שניתן לתלות בהם את האשם לפרוץ המחלה...".

טענות המשיב

13.לטענת המשיב המערער שירת שירות ארוך ולא הוכיח כל אירוע חריג בשירותו, וכי אף אין סמיכות זמנים בין האירוע מיום 30.07.02 לפרוץ מחלת הסוכרת שאובחנה בסוף שנת 2003.