קביעה כי המערערת היתה ידועה בציבור של המנוח ללא שיתוף בנכסים

פסק דין 

השופטת יעל וילנר:

בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופט א' נאמן) מיום 24.6.13, לפיו דחה בית משפט קמא את בקשת המערערת להצהיר כי היא הייתה הידועה בציבור של המנוח ר' ח' ז"ל (להלן: "המנוח").

רקע בקצרה

1.המנוח (אשר הלך לעולמו במהלך ניהול המשפט בבית משפט קמא) והמשיבה מס' 2 היו עד פטירתו של המנוח בני זוג נשואים ולהם ששה ילדים. בשנת 1983 החל להירקם קשר אינטימי בין המנוח לבין המערערת. קשר זה נמשך קרוב לעשרים שנה במסגרתו נולדו למנוח ולמערערת תשעה ילדים. במשך כל אותן שנים התגורר המנוח עם אשתו החוקית, המשיבה מס' 2. עוד אציין כי בעת שהחל הקשר בין המנוח לבין המערערת, הייתה המערערת נשואה לבן דודה אשר התגורר בלבנון. לדבריה, נישואיה לא מומשו מעולם עד לגירושיה בשנת 1988.

2.המערערת הגישה תביעתה לבית משפט קמא למתן פסק דין הצהרתי לפיו יוצהר כי היא הייתה הידועה בציבור של המנוח, וכפועל יוצא, זכאית היא למחצית מרכושו מכוח הלכת השיתוף. עוד טענה המערערת כי למעשה התקיים טקס נישואין דתי בינה לבין המנוח אשר לא נרשם מפאת היותם נשואים כל אחד לאחר.

3.המנוח הכחיש בכתב הגנתו הכחשה גורפת את טענות המערערת בנוגע להיותם נשואים או ידועים בציבור על כל המשתמע מכך. לטענתו, היחסים ביניהם לא הושתתו על שיתוף כלשהו; הם מעולם לא התגוררו תחת קורת גג אחת, לא ניהלו משק בית משותף ולא רכשו רכוש משותף. אציין כי המנוח אף התכחש לילדיהם המשותפים ורק בעקבות בדיקות רקמות שנערכו בעקבות התדיינויות בבית המשפט הוכח כי המנוח הוא אבי תשעת הילדים.

פסק דינו של בית משפט קמא

4.בית משפט קמא שמע עדים רבים מטעם הצדדים והגיע למסקנה כי לא עלה בידי המערערת להוכיח את היותה הידועה בציבור של המנוח. נקבע כי על אף שאין מחלוקת שהצדדים ניהלו מערכת יחסים אינטימית במשך שנים רבות ואף הולידו תשעה ילדים, הם מעולם לא התגוררו תחת קורת גג אחת, לא ניהלו משק בית משותף, לא ניהלו חשבון בנק משותף ולא רכשו נכסים משותפים.

5.בית משפט קמא ציין עוד כי בין הצדדים נערך ונחתם הסכם מיום 3.10.93 (להלן: "הסכם 1993") במסגרתו צוין, בין היתר, כי "הצדדים מכירים איש את רעותו ואין ביניהם עד לחתימת הסכם זה כל התחייבות או מחויבות קודמת". בהסכם התחייב המנוח שככל שבדיקת הרקמות לבדיקת האבהות תעלה שהינו אביהם הביולוגי של הילדים, יהא עליו לדאוג לכל מחסורה של המערערת והילדים. אעיר כי במבחן התוצאה ניתן לומר כי חרף בדיקת הרקמות אשר העלתה שהמנוח הוא אבי הילדים, המשיך המנוח להתכחש לאבהותו ולא דאג לצרכיהם של ילדיו.

6.בית משפט קמא הוסיף ודן בטענת המערערת כי היא נישאה למנוח בטקס דתי, וקבע כי טענה זו לא הוכחה. עוד נקבע כי המערערת לא הוכיחה את תקפות הנישואין ככל שאלה התקיימו, בשים לב להיות המנוח נשוי כדין באותה עת למשיבה 2, ואף המערערת היתה באותה עת נשואה לאחר.