ק"פ 14910-09-11 גיל ואח' נ' שדה

לפניי בקשה שהגיש הנאשם למתן צווים לאיכון למספרי הטלפון של הקובל ורעייתו ביום 2.12.10 בין השעות 21:00 – 23:00. לטענת הנאשם החומר דרוש לו על מנת לבסס את טענתו כי היה בסיס לחשדותיו שהקובלים או מי מהם ומטעמם אחראים לשריפה שפרצה בגן יצחק שדה, וכן להפריך את טענת האליבי שהעלה הקובל בקשר לאותו ארוע בעת שהקובל נחקר כחשוד.

ב"כ הקובלים מתנגד לבקשה, לא משום שהוא סבור שיש לו מה להסתיר, כהגדרתו, אלא בשל העיתוי של הגשתה וחוסר יכולתה לתרום תרומה מהותית להכרעה במחלוקות בין הצדדים.

בחנתי את הבקשה, בהתחשב בעיתוי בו הוגשה, ובתכליתה וכן בהוראות הדין, והגעתי למסקנה כי אין מקום להעתר לה. מסקנה זו מבוססת על טעמים שבעיתוי ועל טעמים שבמהות.

מבחינת עיתוי, הקובלנה שלפניי הוגשה בשלהי שנת 2011, התנהלו בה מספר דיונים טרם שהחלו להשמע הראיות בתיק, ובאותם שלבים מקדמיים רשאי היה כל צד להעלות את כל עתירותיו, ובהן עתירות לקבלת צווים, מידע וחומרים. לאחר מכן נקבע התיק להוכחות והתנהלה פרשת תביעה במסגרתה, בין היתר, העידו הקובלים. גם תורה של פרשת ההגנה הגיע, והנאשם סיים להעיד. הגשת בקשה בעיתוי הנוכחי, כשנותר דיון אחד להשלמת שמיעת הראיות, לאחר שהקובלים השלימו את הבאת ראיותיהם, מחייבת נימוקים כבדי משקל ומפורטים, אלא שהנאשם לא הציג נימוקים כלשהם לעיתוי המאוחר של בקשתו.

לעניין עיתוי הבקשה, אני לוקחת בחשבון גם את העובדה שהנאשם הגיש בזמן אמת תלונה למשטרה נגד הקובלים או מי מהם בחשד לביצוע הצתה. התלונה נחקרה, התקבלה החלטה על סגירת התיק מחוסר אשמה, הנאשם לא קיבל את ההחלטה, הגיש ערר, ולאחר מכן אף ניהל הליכים משפטיים והגיע עד לבית-המשפט עליון. היו, אם כן, לנאשם, במעמדו כמתלונן באותו עניין, הזדמנויות רבות מאד, ללא קשר לקובלנה, לבקש מגורמי החקירה שיבוצע איכון למכשירי הטלפון של הקובלים, ולא ניתן כל טעם מדוע נושא זה לא הופנה לרשות החוקרת, ומתבקש בעיתוי הנוכחי המאוחר בהליך הקובלנה.

ואחרון, בהקשר לעיתוי, אילו הייתי נעתרת לבקשה, הרי שהוספת ראייה בשלב מאוחר שכזה הייתה מביאה לעיכוב בהשלמת התיק, שכן מובן שהקובלים היו רשאים להתייחס לראייה ממין זה, שאם לא כן היו מתקפחות זכויותיהם, וההתייחסות עשויה הייתה לכלול הבאת ראיות ופתיחה הלכה למעשה של פרשת התביעה מחדש.

לאור המקובץ, בשל העיתוי המאוחר של הבקשה, שלא ניתנו לו כל טעמים שהם, יש הצדקה לשקול את המבוקש רק אם יש במבוקש כדי להשפיע באופן מהותי על ההכרעה בתיק. לא זה מצב הדברים בתיק שלפניי.

לטענת הנאשם תכלית הבקשה היא כדי להוכיח שהיה בסיס לחשדותיו בעת שפרסם את הסרטון, אלא שבהתחשב בכך שהמידע המבוקש לא היה בידי הנאשם בזמן הרלבנטי, והוא כלל לא יודע מה יהיו ממצאי הצו, מתחייבת המסקנה שהנאשם לא נסמך על מידע זה בעת הרלבנטית, וממילא הוא לא שימש בסיס לגיבוש חשדותיו.

בנוסף, מבקש הנאשם להוכיח שדיבר אמת ביחסו את השריפה לקובל. אלא שגם אם תונח לפניי ראיה לפיה הקובלים או מי מהם שהו בסביבת גן יצחק שדה בשעה הרלבנטית לשריפה, לא יהיה בכך כדי להוכיח כי טענת הנאשם שהקובל הצית את הגן היא טענת אמת ואף לא לעורר ספק. יש לזכור בהקשר זה כי הקובלים גרים בסמוך לגן, ושהותם בסמיכות אליו היא עניין של יום ביומו במסגרת חייהם השגרתיים. אין מדובר בבקשה לאסוף ראיה שיש בה כדי להוכיח את הקשר של הקובלים לשריפה הנטענת, אלא רק למקמם במקום שבו הם רשאים להיות בהיותו מקום מגוריהם. ודוק, הנאשם עצמו אינו חולק על כך שהקובלים שבו הביתה לקראת השעה 23:00, שכן שיבתם הביתה תועדה במצלמות שלו או של שכנים, ועצם העובדה שראיות אובייקטיביות תומכות בגרסת הקובלים, יש בה כדי לחזק את המסקנה שהבקשה הנוכחית אינה אלא מסע דייג שאין מאחוריו תשתית ראייתית.