ק' ג' ואח' נ' הפרקליט הצבאי הראשי

בקשה למינוי שופט חוקר בסיבות מוות. הבקשה התקבלה.

רקע

1. רב"ט טובית רדקליף ז"ל (להלן: המנוחה), אשר שירתה כלוחמת יהלום בגדוד הגנה אווירית בחיל האוויר, נמצאה בליל יום 21.2.2015, בעמדת שמירה בבסיס חיל האוויר בפלמחים, כשהיא ירויה בראשה וללא רוח חיים. המנוחה נמצאה כשעל צווארה היה תלוי נשקה האישי, כשמחסנית בתוכו ונצרתו במצב "בודדת". על רצפת עמדת השמירה נמצא תרמיל נקור ובחקירה התברר כי נורה מנשקה של המנוחה.
2. בעקבות האירוע, נפתחה חקירת מצ"ח. במסגרת החקירה נגבו עדויות רבות, נערכו לממצאים שנמצאו בזירת האירוע בדיקות שונות במעבדה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל ונערכה נתיחה שלאחר המוות. תיק החקירה הועבר לבחינת הפרקליטות הצבאית. ביום 18.1.2016 ניתנה חוות דעתו של סגן פרקליט מרכז וחיל האוויר, אשר הורה על סגירת תיק החקירה ללא נקיטת צעדים משפטיים, מהטעם שבחומר הראיות שנאסף לא נמצאו "תימוכין למעורבותם של אחרים בגרימת מותה של המנוחה". קריאת חומרי חקירת מצ"ח, ובכללם העדויות שנגבו והמזכרים שנערכו, מעלה כי גורמי החקירה נטו לסבור כי המנוחה שלחה יד בנפשה.
3. ביום 26.2.2016 הועברו למבקשים, הוריה של המנוחה, חוות דעת סגן הפרקליט האמורה וכן חומר החקירה ממצ"ח. המבקשים מיאנו להשלים עם ממצאי החקירה ומסקנות חוות הדעת ופנו, על כן, לפרקליטות הצבאית, בבקשה כי המוצגים שנתפסו בזירה יבדקו על-ידי מומחה מטעמם.
4. ביום 26.9.2016 הוגשה לפרקליט הצבאי הראשי, באמצעות באת-כוח המבקשים, עורכת הדין וייסבוך, השגה על מסקנות מצ"ח והפרקליטות הצבאית. במקביל להגשת ההשגה, פנתה באת-כוח המבקשים אליי, בבקשה למינוי שופט חוקר בסיבות מוות, לפי סעיף 298א לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. נטען, כי לא יתכן שהמנוחה שלחה יד בנפשה, שכן "עובר לפטירתה, שירתה המנוחה במשך 16 חודשים, השתלבה היטב והייתה בקשרים טובים עם חבריה... המנוחה תוארה על-ידי כל חבריה כצעירה שמחה וחברותית, שאהבה לרקוד. המנוחה לא הביעה כוונות אבדניות ומעולם לא נזקקה לקב"ן". לבקשה צורפה חוות דעת של מומחה מטעם המבקשים, מנהל המכון למדע פורנזי, מר אבנר רוזנגרטן. הבקשה למינוי שופט חוקר נשענת, בעיקרה, על חוות הדעת של מר רוזנגרטן, שסבור כי חומר החקירה והמוצגים שנתפסו בזירה מצביעים על כך "שהחיילת לא ירתה בעצמה". למסקנה זו הגיע מר רוזנגרטן לאחר שביקר בזירת האירוע ולאחר שבחן את כיווני הירי ואת הממצאים הדמיים שנמצאו בזירה; את אורך רצועת הנשק של המנוחה (שהתברר כי אבדה במהלך החקירה ואת אורכה העריך המומחה על בסיס צילומים), שאינו מאפשר להשקפתו ירי עצמי, כשהרצועה תלויה על צווארה של המנוחה; את כיוון חדירת הקליע לדלת של עמדת השמירה וכן ממצאים נוספים.
5. כמו כן, נשענת הבקשה על מחדלי חקירה רבים, שנפלו, לטענת המבקשים, בחקירת מצ"ח. כך למשל, נטען כי שני חלקי הקליע שנמצאו בזירה לא נשלחו לבדיקת מז"פ; כי דלת חדר השמירה שבו נמצאה גופת המנוחה, אשר נתפסה ונשלחה לבדיקת מז"פ רק כיומיים לאחר הירי, ככל הנראה איננה הדלת שהייתה בעמדת השמירה בעת הירי, בשים לב לכך שצבעה של הדלת שנבדקה שונה מצבעה של הדלת שצולמה בזירה, וכי מכל מקום, הדלת שהועברה לבדיקת מז"פ אבדה בינתיים; כי לא נלקחו מעתקי טביעות אצבע מנשקה של המנוחה; כי ידיה של המנוחה נשטפו במכון לרפואה משפטית, עובר לביצוע בדיקת פרופרינט, באופן שסיכל את האפשרות למציאת שרידי ירי על ידיה; וכן כי רצועת הנשק שהייתה תלויה על צווארה של המנוחה אבדה, כאמור, ועל כן לא נמסרה לבדיקה. עוד טענו המשיבים למחדלים נוספים הנוגעים לחקירת העדים שנכחו במקום, וביניהם העובדה שלא נחקרו חיילים מפלוגת הטירונים ששהתה באותה עת באזור; לא נבדק מה אירע והאם נצרך אלכוהול במהלך חגיגת יום-הולדת שהתקיימה מטרים ספורים מעמדת השמירה שבה שהתה המנוחה בעת הירי, בשים לב לממצא בדבר הימצאות אלכוהול בדמה של המנוחה; לא נבדקו רישומי הכניסות והיציאות בבסיס בליל האירוע; לא נבדקו הפערים בעדויות החיילים בנוגע למיקום הנשק עם מציאת גופתה של המנוחה – האם היה מונח בצידה הימני של המנוחה או שמא משמאלה; וכי לא נערכה חקירה הולמת בדבר איומים שהופנו כלפי המנוחה מצד בן-זוגה לשעבר, כפי שטענה אמה של המנוחה בחקירה, ובדבר הטרדות שחוותה המנוחה מאחד הקצינים בסוללה, כפי שמסרה חברתה. כן נטען למחדלים נוספים, ביניהם אי שמירת הזירה עד להגעת חוקר מז"פ, כאשר גופת המנוחה הוצאה מעמדת השמירה, באופן שחיבל ביכולת לערוך בדיקה מעמיקה של זירת האירוע.
6. נציג הפצ"ר העביר התייחסותו לבקשה וטען, כי יש להשהות את הדיון בבקשה למינוי שופט חוקר עד למיצוי הטיפול בהשגה שהוגשה לפרקליט הצבאי הראשי. המבקשים, מצידם, טענו כי חלוף הזמן מאז הגשת ההשגה והמחדלים הרבים בחקירה מצדיקים מינויו של שופט חוקר, לאלתר.

מהלך הדיונים

7. לאחר שהתקבלה עמדתו הכתובה של נציג הפצ"ר, נערך ביום 3.1.2017 דיון בפניי. במהלכו מסר נציג הפצ"ר כי בקרוב תושלם התייחסות מז"פ לחוות דעתו של המומחה מטעם המבקשים. נוכח האמור, הוריתי לנציג הפצ"ר להעביר לעיוני בהקדם עותק מחומר החקירה וקבעתי כי בהמשך תיערך ישיבת תזכורת, על-מנת לבחון את התפתחות הדברים. ואכן, בהמשך הועברה לעיוני התייחסות מז"פ לחוות דעתו של מר רוזנגרטן, ולפיה "לאחר בחינת כלל הממצאים ומאפייני הזירה אני מסיק בסבירות גבוהה מאוד כי מדובר בירי עצמי של המנוחה".
8. בישיבת תזכורת שנערכה ביום 18.1.2017, מסר נציג הפצ"ר כי בינתיים נמצאה במז"פ דלת עמדת השמירה שנבדקה ואבדה, כי הדלת נצבעה סמוך לאחר מותה של המנוחה, כי מדובר באותה דלת וכי היא תועבר למומחה מטעם המבקשים לבדיקתו. עוד מסר, כי נוכח טענות המבקשים בכוונתו להעביר את חלקי הקליע לבדיקה בליסטית. לפיכך, הציע נציג הפצ"ר לקיים ישיבת תזכורת נוספת בתוך מספר שבועות, על-מנת שבינתיים יושלמו הבדיקות בנוגע לדלת ולחלקי הקליע ויינתן מענה להשגה שהגישו המבקשים לפרקליט הצבאי הראשי. עם זאת, נמסר כי אין בכוונת הפרקליטות הצבאית להורות על השלמת החקירה בעניינים נוספים. באת-כוח המבקשים, מצידה, טענה כי אין לדחות את ההחלטה בדבר מינוי שופט חוקר עד למיצוי הליכי ההשגה. לבקשת הצדדים, ניתנה להם אפשרות להוסיף ולהשלים טיעוניהם בכתב.
9. ואכן, בהמשך, הגישו הצדדים השלמת טיעונים בכתב, במספר הזדמנויות. באת כוח המבקשים טענה, כי קיומו של הליך השגה בפני הפצ"ר אינו מונע מינוי שופט חוקר במקרה דנן. נטען, כי השלמת החקירה שנאותה הפרקליטות לערוך בעקבות ההשגה והבקשה מתמקדת רק בסוגיה אחת מתוך מגוון כשלי חקירה שעליהם הצביעו המבקשים. עוד נטען, כי עיון בדברי ההסבר להצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 69) (חקירת סיבות מוות), התשע"ג-2013, מעלה כי המחוקק כלל לא נתן דעתו ליחסי הגומלין בין סמכות נשיא בית הדין הצבאי לערעורים למנות שופט חוקר, לבין קיומם של הליכי השגה לפצ"ר. היעדר התייחסות המחוקק להליכי ההשגה מהווה, לטענת המבקשים, "הסדר שלילי", המעיד כי המחוקק הקנה סמכות לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים למנות שופט חוקר "מבלי להמתין להשלמת הליכי ההשגה". באת-כוח המבקשים הפנתה לדברי ההסבר וטענה כי סמכותו של בית משפט השלום להורות על מינוי שופט חוקר, במקרה שבו נדחית בקשה למינוי שופט חוקר לפי חוק השיפוט הצבאי, נותרה על כנה. לכן, נטען, "התנגדות הפצ"ר למינוי הנה תמוהה, באשר אם תתקבל התנגדותו, רשאים המבקשים ממילא לפנות לבית משפט השלום, שאינו מחויב להמתין להשלמת הליכי ההשגה".
10. המשיב, מצידו, טען כי אין מקום להיעתר לבקשת המבקשים למינוי שופט חוקר בנסיבות מותה של המנוחה, בשים לב לכך שהתנהלה חקירת מצ"ח מקיפה, לשם בירור נסיבות מותה ונוכח הממצאים הברורים שעלו מהחקירה, שמהם עלתה המסקנה כי אין יסוד להניח שמות המנוחה נגרם בעבירה. נטען כי חקירת מצ"ח היא "דרך המלך" לבירור נסיבות מותו של חייל וכי אין מקום לחקירה נוספת מטעם שופט חוקר, אלא במקרים חריגים ונדירים, כשנסיבות המוות לא נתבהרו דיין. נטען, כי למונח "לא נתבהרו" יש לתת משמעות מצמצמת וענייננו אינו נמנה עם מקרים יוצאי דופן אלה.
11. בהמשך, הגישה באת כוח המבקשים התייחסות לתגובת המשיב, שבה עמדה פעם נוספת על מחדלי החקירה הנטענים על-ידיה. כן הוגשה חוות דעתו המשלימה של מר רוזנגרטן, המתייחסת לחוות הדעת המשלימה של מז"פ, שם צוינו ממצאים ומסקנות אשר סותרים את מרבית ממצאיה של חוות-דעת מז"פ. בחוות דעתו, מסר מר רוזנגרטן כי דלת עמדת השמירה שהועברה אליו לבדיקה, לאחר שנמצאה, היא אכן הדלת שהייתה בעמדת השמירה בעת הירי, אולם הגם שמומחי הצדדים היו תמימי דעים לגבי זווית וכיוון הירי – הם נותרו חלוקים בנוגע למסקנה הנובעת מכך. בעוד שהמומחה מטעם מז"פ סבור כי הממצאים בזירה מצביעים על סבירות גבוהה לירי עצמי, סבור מר רוזנגרטן כי הממצאים מצביעים על "אפשרות סבירה של נוכחות בזירה של אדם נוסף עובר לירי". באת כוח המבקשים טענה כי "קלות הדעת של מצ"ח בעריכת חקירה שטחית... תוך אובדן הראיות... נעשו מתוך דעה מוקדמת כי המנוחה ירתה בעצמה".
12. ביום 9.3.2017 העביר נציג הפצ"ר "עדכון ביניים", שבמסגרתו עדכן כי מהתייעצות שקיים עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים ביחס לבדיקת חלקי הקליע עלה, כי ישנו "קושי אינהרנטי לבצע, בשלב זה, בחינה מהימנה ובלתי תלויה בעניין", מאחר שלבדיקת הקליע על-ידי מומחה חיצוני, כפי שנעשה כאן, תיתכן השפעה על ממצאי הבדיקה במז"פ. לפיכך, מסר כי אין בכוונתם לערוך את בדיקת חלקי הקליע. באת-כוח המבקשים העבירה התייחסותה לעדכון זה וטענה, כי בדיקת חלקי הקליע שבוצעה על-ידי המומחה מטעם המבקשים נעשתה בתנאי מעבדה קפדניים, וכי טענת המשיב בהקשר זה היא טענה בלתי מבוססת, שהועלתה בשיהוי רב.

דיון והכרעה