פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח'

1.התובע, שלקה במחלת נפש קשה, הגיש לנתבעת בקשה לקבלת פנסיית נכות. תביעתו נדחתה בנימוק שנכותו נובעת ממחלה שבה לקה לפני מועד הצטרפותו לקרן. האם בדין נדחתה התביעה?

התשתית העובדתית ומהלך ההתדיינות

2.התובע, שהינו יליד 1966, שירת בצה"ל בשירות חובה וקבע כקצין ארגון רפואה, והשתחרר ממילואים בדרגת רב סרן. התובע נישא לפלונית בשנת 1992, ולשניים נולדו שני ילדים, שהם כיום בוגרים. בשנת 2002 התגרשו בני הזוג.

התובע הינו רואה חשבון. לאחר הסמכתו למקצוע, בראשית שנות ה-90, עבד כרואה חשבון, בחלק מהשנים כשכיר ובחלק אחר כעצמאי. בשנת 2005 עבר להתגורר בארצות הברית, שם עסק בראיית חשבון, ואף נישא בשנית. לאחר מספר שנים התגרש בשנית.

3.בשנת 2010 חזר התובע לארץ, וביום 31.8.10 החל להיות מועסק כעוזר חשב בחברת בר כסאות בע"מ. שכרו עמד על 10,000 ₪ ברוטו. בסמוך לאחר תחילת עבודתו, ביום 29.10.10, החלה מעסיקתו להפקיד עבורו הפקדות פנסיוניות למשיבה.

4.לפי סעיף 11 לכתב התביעה, במהלך חודש יולי 2011 החל התובע לסבול מ"פעילות יתר, חשיבה מהירה, תחושת ביטון עצמי מופרז, מיעוט שעות שינה וסף גירוי נמוך". התנהגות זו באה לידי ביטוי, בין היתר, בפניות חוזרות ונשנות אל מנכ"ל החברה שבה עבד בדרישה להתמנות כמנכ"ל, ושלל התנהגויות דומות, שבסופו של דבר הביאו לפיטוריו ביום 1.8.11.

5.למחרת היום אושפז התובע במחלקה הפסיכיאטרית בתל-השומר, אשפוז שנמשך 40 יום, עד ליום 12.9.11. הוא אובחן כסובל מ- Bipolar Affective Disorder (סיכום האישפוז צורף כנספח ה' לתצהירו), והחל להיות מטופל בטיפול תרופתי מתאים. נציין כבר עתה, כי בסיכום האשפוז, כחלק מתיאור ה"מחלה הנוכחית", נרשמו הדברים הבאים בדבר "עברו הפסיכיאטרי" של התובע, דברים שעומדים במוקד ההתדיינות בתיק שלפנינו. זאת, לאור העובדה שהתובע מכחיש אותם מכל וכל וטוען שמדובר בהזיות שנאמרו אך בשל בוחן מציאות לקוי שבו היה מצוי במועד אשפוזו. וכך נכתב בסיכום האשפוז:

"בעבר היו שני מצבים דיכאוניים, לפחות אחד בעוצמת דיכאון מג'ורי (ב-2004), אז ביצע גם נסיון עובדני. כמו כן פעמיים מצבים מאניים-היפומאניים, ללא סימפטומים פסיכוטיים.... למרות המצבים הדיכאוניים וההיפומאניים לא פנה אף פעם לטיפול... מוסר שדיבר עם אישתו על מצבו ב- 2004 ועל כך שאז היו מחשבות אובדניות".

6.המוסד לביטוח לאומי קיבל את תביעת הנכות שהגיש התובע, ופסק כי איבד את כושר עבודתו ב- 100% לצמיתות (קביעת המל"ל צורפה כנספח ו' לתצהירו).