ק"ג, ס"ע
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
3033-09,6685-04-10
21/08/2016
|
בפני השופט:
משה טוינה
|
- נגד - |
תובעת/ נתבעת שכנגד:
עתיד-רשת מכללות טכנולוגיות בע"מ עו"ד ענת ישראל
|
נתבע/ תובע שכנגד:
הדס לוי עו"ד אייל ימיני
|
פסק דין |
1.פסק דין זה עניינו בתביעה שהגישה ״עתיד – רשת מכללות טכנולוגיות בע״מ״ (להלן-״התובעת״) נגד מר הדס לוי, שעבד בשירותה בין השנים 1999 ל- 2008 (להלן –״הנתבע״); ובתביעה שכנגד. בתביעה ביקשה התובעת לחייב את הנתבע בהשבת שכר ששילמה לו - לטענתה על יסוד דיווחי כזב - מדצמבר 2002 ועד לחודש מאי 2008, ובעלות השימוש ברכב שהעמידה לרשותו לצרכי העבודה, בסכום בסדר גודל של מיליון ש״ח.
בתביעה שכנגד, מבקש הנתבע/התובע שכנגד, פיצויי פיטורים, הפרשי שכר, זכויות נלוות והחזר הוצאות. הסכום הכולל שנתבע בעילות השונות בתביעה שכנגד עומד על 432,277 ש״ח.
2.את הדיון בפסק הדין נפתח בהצגת הצדדים והמסגרת העובדתית שהיא הבסיס לטענותיהם בתביעה ובתביעה שכנגד. משם נמשיך להצגת עיקרי טענות הצדדים בתביעותיהם ההדדיות ואחר כך נפנה לפרק הדיון וההכרעה אותו נפריד לשניים; את חלקו הראשון נייחד לתביעת התובעת ואת חלקו השני, לתביעה שכנגד.
הצדדים והמסגרת העובדתית-
3.הנתבעת היא חברה בע״מ הפועלת בפריסה ארצית והמפעילה מכללות להכשרה מקצועית למבוגרים. הנהלת הנתבעת ממוקמת בחיפה. בתקופה הרלוונטית לתביעה ולתביעה שכנגד, הפעילה התובעת מכללה בבאר שבע שבה מסלול לימודים לקראת תואר הנדסאי מכונות הכולל התמחות משנה ברכב.
הנתבע הוא מורה למקצועות הרכב ומוסמך מטעם הרשויות להכשיר תלמידים לקראת תעודת הנדסאי בתחום דעת זה.
4.בתקופה מושא המחלוקת – מרץ 1999 ועד מאי 2008 – התקיימו יחסי עובד מעסיק בין הצדדים שבמסגרתם השתלב הנתבע בפעילות במכללה בבאר שבע; תחילה כמרצה ובהמשך כרכז מגמה האחראי על ניהול מסלול הלימודים לקראת תואר הנדסאי מכונות. ההתקשרות שבין הצדדים עוגנה בראשיתה בהסכם ממרץ 1999 הכולל את התחייבויותיהם ההדדיות של הצדדים בתקופה בה שימש הנתבע כמרצה; ובהסכמים מדצמבר 2000 ומדצמבר 2002, המתייחסים לתקופה בה שימש הנתבע, בנוסף להיותו מרצה, רכז ומנהל המגמה להנדסאי מכונות בדגש על התמחות משנה במקצועות הרכב.
5.ההסכם מדצמבר 2002 העומד במרכז המחלוקת מושא פסק דין זה, קבע כי הנתבע יועסק במשרה מלאה. על פי ההסכם המדובר במסגרת המשרה, על הנתבע להעביר הרצאות פרונטליות בהיקף של 16 ש״ש בשעות הבוקר ולעסוק בהיבטים השונים של ריכוז וניהול המגמה שפורטו בנספח לאותו הסכם; וזאת תמורת שכר חודשי של 15,000 ש״ח.
כן קבע ההסכם כי הנתבע יהיה זכאי לתמורה נוספת על הרצאות בשעות הערב כמו גם על הרצאות בשעות הבוקר מעבר להיקף המוגדר בהסכם (16 ש״ש). בנוסף לשכר, העמידה התובעת לרשות הנתבע רכב צמוד לצורכי העבודה.