עמותת סמינר בית יעקב עלי באר נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'

התובעת, המפעילה בין היתר בית ספר תיכון וסמינר להוראה- מעסיקה עובדים. במסגרת חובותיה כמעסיקה, נהגה לשלם את הכספים שנועדו להפרשות לפנסיה וביטוחים לעובדים המבוטחים או עמיתים בנתבעות (יכונו לשם הנוחות "מגדל"), באמצעות המחאות לסוכן ביטוח. דע עקא – הסוכן האמור הלך לעולמו וסכומים נכבדים מתוך הכספים שהעבירה לו התובעת לא הגיעו ליעדם אצל הנתבעת. השאלה העיקרית בתיק היא על מי האחריות להשלים את החוסר שנוצר.

נבהיר: התביעה במהותה היא "תביעת מגן" במסגרתה הקדימה התובעת תרופה, לפני שמגדל הגישה נגדה תביעה בגין החוב שנותר. הסעד המבוקש בתביעה הוא להורות למגדל לזכות את חשבונות עובדי התובעת בגובה הכספים ששולמו על ידה למגדל או לסוכן הביטוח.

במסגרת תביעה זו, לא הוצגו ראיות ברורות בשאלה האם קיים חוב אחר למגדל ומה גובהו. למעשה, עולה כי מגדל עד היום אינה יודעת לנקוב בגובה החוב המדויק לשיטתה וברכיבים המרכיבים אותו. על כן, הכרעה זו אינה נוגעת לשאלה הכוללת האם קיים חוב ומה גובהו אלא לשאלה המצומצמת- מה דינם של הכספים ששולמו לסוכן הביטוח ולא הגיעו לחשבונה של מגדל. בפרט, אין בפסק דין זה כדי לקבוע את נכונות הנחת היסוד של התובעת כי הכספים ששולמו לסוכן היו כל הכספים שהתובעת הייתה חייבת להפריש בגין עובדיה.

עוד נבהיר כי הצדדים להליך זה הם התובעת בכובעה כמעסיקה והנתבעות בכובען כמבטחת/קרן פנסיה. מן ההליך חסרו שני צדדים משמעותיים אשר הכרעה זו אינה סוף פסוק בכל הנוגע לעניינם שלהם – סוכן הביטוח (והסוכנות שבבעלותו) וכמובן העובדים עצמם אשר אין חולק כי מחשבונותיהם נגרעו כספים.

להליך זה קדמה תביעה לגילוי מסמכים אשר התנהלה בבית דין זה משנת 2015. במסגרת זו ניתנו צווים לבנקים שונים וגולו ההמחאות הרלוונטיות שהועברו לסוכן הביטוח. אין חולק כי התברר שחלק מן ההמחאות שניתנו לסוכן הביטוח ונפרעו בחשבונו לא שולמו למגדל.

במסגרת ההליך הנוכחי ניתנה החלטה על צירופה של סוכנות הביטוח, אשר הייתה מאוגדת כחברה בע"מ, כצד להליך. עם זאת, לאחר שמנהל עזבונו של הסוכן מסר את עמדתו ואף הוזמן לאחר הדיונים המוקדמים התברר כי אין טעם בצירוף זה. התברר כי מנהל העיזבון, עו"ד מלכיאלי, מונה בידי בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע בעקבות תביעה שהוגשה נגד עזבונו של הסוכן המנוח. בעדותו בדיון המוקדם מיום 3.10.18 התברר כי לאחר שעשה מאמצים במסגרת סמכותו לא נמצאו נכסים בעיזבון כלל. מאחר שהסוכנות הייתה חברה לא פעילה וללא נכסים, היא לא פורקה אולם אין בה כל פעילות. בנסיבות אלו כאמור לא נמצא טעם בהותרת הסוכנות כנתבעת. אף אחד מן הצדדים לתיק זה לא מצא לנכון לעשות מאמצים לנסות ולאתר נכסים וכספים שהיו בעיזבון או להתחקות אחר הכספים ששולמו. לאור זאת, רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע לפעולות סוכן הביטוח ולמסקנות שניתן להסיק מהן כפי שיתברר בהמשך.

עוד ראוי לציין כי במסגרת התביעה הגישה התובעת בקשה לצו מניעה זמני אשר יאסור על הנתבעות לבוא במגע עם עובדיה בכל הנוגע להליך המשפטי לרבות משלוח דו"חות ומכתבים בנוגע לכך. בהחלטה מיום 1.7.18 (הרכב בראשות אב"ד הח"מ) נדחתה הבקשה, תוך שהובהר כי הבקשה נועדה לכאורה למנוע מידע ושקיפות מן העובדים אשר עניינם לא יוצג כלל במסגרתה וכי ספק אם מדובר באינטרס לגיטימי. עוד נקבע כי מאזן הנוחות מטה את הכף לדחיית הבקשה.

הכרעה במחלוקות העובדתיות:

הכספים ששולמו ומה עלה בגורלם: דומה כי בין הצדדים אין מחלוקת עובדתית משמעותית בעניין זה. התובעת הציגה במסגרת ראיותיה (נספח ד לתצהיר מטעמה) את העתקי ההמחאות ששולמו על ידה לסוכן הביטוח בתקופה הרלוונטית בין השנים 2012-2015. לגמולים בגין עובדיה בסך כולל של למעלה מ- 1,190,000 ₪. התובעת הוכיחה באמצעות תדפיסי חשבונות הבנק שלה במסגרת התביעה לגילוי מסמכים, כי כל ההמחאות שבמחלוקת נפרעו בפועל- חלקן בחשבונות הסוכן וחלקן ישירות אצל הנתבעת.