צרפתי ואח' נ' בראשית - יניב בר-און

פסק דין

בפני תביעה כספית.

עניינה של התביעה בטענתה של התובעת מס' 1 אשר הייתה מיוצגת לכל אורך הדרך על ידי אביה, הנתבע 2, כי רכשה זוג צמידים בעלות של 600 ₪ כאשר בצמיד אחד התגלתה בעיה שלטענתה כבר לאחר שבועיים מיום הקנייה, נעשתה פנייה לנתבע.

הנתבע מצידו מכחיש, כי נעשתה פנייה אליו לאחר שבועיים אלא רק לאחר שלושה חודשים וכי מדובר בשני צמידים, האחד תקין לחלוטין והאחר היה נכון לתת זיכוי כספי בגינו, דבר שלא צלח.

למעשה, התובעת מבקשת את ביטול העסקה ואת ההחזר הכספי המלא, אשר בתוספות הוצאות ועוגמת נפש מביאים לכדי תביעה של 2500 ₪.

המחלוקת בין הנתבע והתובעים לעניין החזרת או הטענות כלפי אחד הצמידים, נוגעת בעניין יסודי שעניינו היכולת לפנות לאחר ביצוע עסקה במסגרת 14 יום, שמא לאחר תקופה ארוכה יותר שאז אין אפשרות להחזיר את המוצר תוך מתן החזר או זיכוי כספי.

אני נכון לתת אמון בגרסת התובעת, כי פנתה תוך 14 יום לשם החזרת המוצר.

עם זאת, אחד המוצרים תקין ואחד המוצרים פגום.

התובעת טענה, כי רצתה ללכת עם שני צמידים ואולם לא ברור לי כלל ועיקר מדוע צריך להחזיר לה את כל עלות העסקה שעה שרק צמיד אחד נמצא פגום.

עוד הובהר כי ביחס לצמיד אחד טוען הנתבע כי הוא ברשות התובעים ואילו הנתבע מכחיש זאת מכל וכל. עליי לציין, כי אביה של התובעת 1 שאף הציג הקלטה באולם ביהמ"ש, שלא הבנתי כיצד היא תומכת לטענתו לחלוטין בטענותיו, סבר שעל ביהמ"ש לקבל את תביעתו בבחינת "ראה וקדש" ואולם ביהמ"ש פוסק על פי הראיות ומידת התרשמותו ובהקשר זה ניתן גם פסה"ד.

אין חולק, כי צמיד אחד הוצג בביהמ"ש והוא נמצא אצל הנתבע.

אינני רואה הצדקה לקבל את התביעה במובן שהנתבע יספוג את עלות שני הצמידים, אני פוסק עלות של צמיד אחד שאני נותן אמון שהיה פגום והיה הצדקה להחזירו לאחר 14 יום.

מדובר בסכום של 300 ₪ ואני מוסיף לו 100 ₪ הוצאות משפט, סה"כ 400 ₪.

את הצמיד הנמצא בידו, בצירוף 400 ₪ שנפסקו לתובעת, ישלח הנתבע לתובעת במסגרת חיובי פסה"ד בדואר רשום+אישור מסירה ובכך בא התיק לידי סיום.

יש לבצע את החלטת ביהמ"ש תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום, כ"ב טבת תשע"א, 29 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: