הנשיא סטיב אדלר
האם ההחלטה על פיטוריהם של שמונה עובדים במחלקת ההפצה של עיתון ידיעות אחרונות (להלן:
העיתון או
ידיעות אחרונות) התקבלה כדין או שמא מדובר בהחלטה פסולה שהתקבלה לכאורה על רקע חברותם של העובדים בארגון עובדים? זו השאלה העומדת להכרעתנו בערעור זה.
וזה רקע הדברים
2. שלוש הן מחלקותיו של דפוס ידיעות אחרונות: מחלקת הקדם דפוס או המסדרה, מחלקת הדפוס או הרוטציה, ומחלקת ההפצה או האקספדיציה, היא מושא דיוננו. במחלקת ההפצה מועסקים כיום 46 עובדים מאורגנים, 31 מהם עובדים וותיקים או עובדי דור א'
, 15 עובדים המועסקים בתנאי ההסכם הקיבוצי הענפי המכונה "הסכם גולדשטיין", 4 עובדים ותיקים בחוזים אישיים שהועסקו קודם לכן בתנאי ההסכם הקיבוצי, ועוד 23 עובדים בחוזים אישיים המועסקים בחצר המחלקה. לצידם, מועסקים דרך קבע עובדי קבלן רבים.
מתחילה, התבצעו עבודות הדפוס של עיתון ידיעות אחרונות באתר הדפוס הישן בתל-אביב. בראשית שנות ה - 90, הקים העיתון אתר דפוס חדש בראשון לציון ושני האתרים, הישן והחדש, פעלו זה לצד זה משך מספר שנים. סדרי עבודתם של העובדים המאורגנים בשני האתרים עוגנו במספר הסכמים קיבוציים שהיו פרי משא ומתן בן מספר שנים בין הנהלת העיתון לבין כל אחד מן הוועדים בחלקת הדפוס בעיתון. כך בין היתר, נחתם בחודש נובמבר 1997 הסכם קיבוצי מיוחד לעובדי מחלקת ההפצה בעיתון (להלן:
הסכם 1997). בדומה, נחתם בחודש אוגוסט 1998 הסכם קיבוצי מיוחד לעובדי מחלקת הרוטציה בעיתון (להלן:
הסכם הרוטציה). הסכמים אלה עיגנו, בין היתר, את סדרי העבודה במחלקות ואת תנאי עבודתם של אוכלוסיות העובדים השונות בדפוס ידיעות אחרונות.
ברבות הימים, נסגר אתר הדפוס הישן בתל-אביב בחודש יולי 2003 ועובדיו הועברו לאתר הדפוס החדש בראשון לציון. משא ומתן שהתנהל בין העיתון לבין נציגות העובדים בעניין שינוי סדרי העבודה במחלקת הדפוס בעקבות סגירת אתר תל-אביב לא צלח, והעיתון שלח לממונה הראשי על יחסי העבודה הודעה על ביטול הסכם 1997. ביטול ההסכם נכנס לתוקפו ביום 4.7.2004. הסכם הרוטציה בוטל אף הוא באותו פרק זמן.
3. במרוצת השנים האחרונות, עתרה ההסתדרות לא פעם לבית הדין בבקשות צד בסכסוך קיבוצי שעסקו בשינויים החד-צדדיים בסדרי העבודה במחלקת הדפוס ובתנאי העסקתם של העובדים המיוצגים על ידה. ברקע הדברים עמדה הודעת העיתון על ביטול ההסכמים הקיבוציים בדפוס ידיעות אחרונות והמגעים לחתימה על הסכמים קיבוציים חדשים. כך בין היתר, הובאה לפיתחו של בית דין זה, סוגיית תנאי העסקתם של 15 עובדי מחלקת ההפצה המכונים "גולדשטיינים" ומועסקים בתנאי ההסכם הקיבוצי הענפי
. באותו עניין קבענו, כי העיתון הפר את הוראות הסכם 1997 בכך שלא החזיק מצבת קבועה של עובדי דור א' במחלקת ההפצה של העיתון והעיתון נדרש להשלים את מכסת העובדים בתנאי ההסכמים הקיבוציים המיוחדים של העיתון ל - 38 עובדים.
4. אחד מאותם הליכים, עניינו בשינוי חד-צדדי בסדרי עבודתם של עובדי מחלקת ההפצה בעיתון, שינוי שנעשה על ידי הנהלת העיתון בעקבות סגירת אתר הדפוס בתל-אביב ולאחר שמשא ומתן לעריכת השינויים בהסכמה לא צלח. נציגות העובדים פנתה לבית הדין האזורי בבקשה להוצאת צו האוסר על העיתון לבצע שינויים בסדרי העבודה במחלקת ההפצה בעיתון
. בית הדין האזורי דחה את בקשתה הזמנית של נציגות העובדים. ערעור ברשות שהגישה נציגות העובדים על החלטתו של בית הדין האזורי התקבל באופן חלקי
, ונקבעו קביעות אלה: השינויים בסדרי העבודה עליהם החליטה הנהלת העיתון יעמדו בעינם עד להכרעה בהליך העיקרי; הכנסתו החודשית הכוללת של כל עובד לאחר השינויים בסדרי העבודה בפברואר 2005, לא תפחת מ - 90% מהכנסתו הממוצעת של העובד ב - 12 החודשים שקדמו לשינוי סדרי העבודה; חלוקת המשמרות והשעות הנוספות תתבצע בין עובדי המחלקה על בסיס שוויוני (להלן:
פסק דינו של בית הדין הארצי).
כחודשיים וחצי לאחר מתן פסק דינו של בית הדין הארצי, הודיע המשנה למנכ"ל ידיעות אחרונות, מר יעקב כפיר, לנציגות העובדים בישיבה מיום 23.10.2005 על הליך צמצומים צפוי במחלקת ההפצה של העיתון. במסגרת זו, הודע, יפוטרו 14 עובדי מחלקת ההפצה בעיתון, כולם עובדים מאורגנים המועסקים בתנאי ההסכמים הקיבוציים המיוחדים בעיתון או בתנאי ההסכם הקיבוצי הענפי (הסכם "גולדשטיין").
ההליכים בפני בית הדין
5. נציגות העובדים פנתה לבית הדין האזורי בתל-אביב ביום 5.1.2006 בבקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי בעניין פיטוריהם של 14 עובדי מחלקת ההפצה בעיתון
. בקשתה נסמכה בכל עיקרה על הטענה, כי העילה האמיתית העומדת ביסוד פיטורי העובדים נעוצה בפסק דינו של בית הדין הארצי ובחיוב העיתון לשלם לעובדי המחלקה שכר שלא יפחת מ - 90% מהכנסתם הממוצעת בשנה שקדמה לעריכת השינויים בסדרי העבודה. לטענת נציגות העובדים, הטענה בדבר הצורך בצמצומים במחלקה אינה אלא מסווה לעילת הפיטורים האמיתית המכוונת לפגיעה בכח העבודה המאורגן בעיתון.
החלטה ראשונה בהליך הזמני ניתנה על ידי בית הדין האזורי ביום 12.6.2007. שם נקבע, כי הנהלת העיתון לא קיימה לכאורה
"הליך היוועצות תקין, בתום לב ובנפש חפצה וקולטת" עם נציגות העובדים בעניין פיטוריהם של 14 עובדי המחלקה. לפיכך, הורה בית הדין האזורי לעיתון לקיים הליך היוועצות כדין עם נציגות העובדים בעניין פיטורי העובדים במחלקת ההפצה בטרם תתקבל החלטה על פיטוריהם. הצדדים נדרשו לדווח לבית הדין בתוך 45 יום על תוצאותיה של אותה היוועצות (להלן:
ההחלטה הראשונה).
במסגרת פגישת היוועצות שקיימו הצדדים ביום 11.11.2007, הודיע העיתון לנציגות העובדים כי לטעמו מוצו הליכי ההיוועצות, ובכוונתו לשלוח ביום 15.11.2007 מכתבי פיטורים ל - 14 עובדי מחלקת ההפצה. בו ביום, עתרה נציגות העובדים לבית הדין האזורי ב
"בקשה לסעדים זמניים דחופים ביותר" שימנעו את שליחת מכתבי הפיטורים לעובדים. בבקשה נטען, כי הנהלת העיתון לא מילאה אחר החלטת בית הדין האזורי ולא קיימה הליך היוועצות כדין עם נציגות העובדים בעניין פיטורי עובדי מחלקת ההפצה. עוד נטען, כי ידיעות אחרונות נמנע מלהעביר לנציגות העובדים את כלל המידע הדרוש לה לשם קיום הליך ההיוועצות, ובין היתר, דו"חות כספיים, נתוני מצבת כח אדם, פירוט עלויות שכר וכל כיוצא באלה.
דיון בבקשה התקיים בפני בית הדין האזורי ביום 18.11.2007, במהלכו באו הצדדים לידי הסכמה כי שליחת מכתבי הפיטורים תעוכב עד למתן החלטת בית הדין האזורי.
ההחלטה שבערעור
6. בהחלטה מיום 4.12.2007
, דחה בית הדין האזורי את בקשת נציגות העובדים למתן סעדים זמניים כנגד פיטורי עובדי מחלקת ההפצה (להלן:
ההחלטה השנייה), על יסוד קביעות לכאוריות אלה:
התקבלה עמדת העיתון באשר לצורך לכאורה בפיטורי צמצום במחלקת ההפצה ונקבע כי לא חל שינוי נסיבות קיצוני המצדיק שינויה של ההחלטה הראשונה בעניין זה.
נדחתה עמדת נציגות העובדים לפיה פיטורי העובדים נגועים לכאורה בהפלייה על רקע חברותם בארגון עובדים, ונקבע כך:
"טענת המבקשת, כפי שהופיעה בסיכומיה, לפיה יש למנוע את הפיטורים של עובדים קבועים בלבד, מפאת היותם מפלים, נדחית על ידנו בשלב זה, באשר העיתון הסביר היטב את הצורך בפיטורי עובדים אלה דווקא, ופיטורים אלה, לכאורה, אינם עולים כדי אפליית העובדים הקבועים".
בית הדין האזורי מצא עוד, כי העיתון השלים לכאורה את חובתו להיוועץ בנציגות העובדים לגבי הפיטורים, והמידע שהועבר לנציגות העובדים על ידי העיתון יחד עם המידע שהיה מצוי בידיה, היה די בו על מנת לאפשר לה לגבש עמדתה בעניין הליך הפיטורים.
על החלטה זו הגישה נציגות העובדים בקשת רשות ערעור ביום 12.12.2007.