צו לשינוי רישום אבי הקטין במרשם האוכלוסין ע''פ בדיקה גנטית

א.המבקשים [פלוני] ו[פלונית] נישאו כדת משה וישראל בתאריך כ' באלול תשע"ד (15.9.2014). בעת החתונה האישה הייתה בהיריון בחודש רביעי, ובתאריך י"ט בשבט תשע"ה (8.2.2015) נולד בן בשם [אלמוני].

ב. בתאריך כ"ב באלול תשע"ו (25.9.2016) הופיעו המבקשים בבית הדין הרבני לאישור הסכם גירושין.

לפי האמור בפרוטוקול הדיון טענה הגב' [פלונית] כי בעת החתונה היא הייתה בהריון בחודש חמישי, ו[פלוני] איננו אבי הילד – האב הוא מישהו אחר, והיא אינה רוצה למסור את שמו.

מר [פלוני] טען כי כעת הוא יודע שאינו אבי הילד, הוא עשה בדיקת רקמות בבולגריה, והתוצאות מוכיחות כי הוא אינו אבי הילד. עד לבדיקה זו הוא היה סבור כי הוא אבי הילד.

בדיון זה ביקשו המבקשים לאשר את הסכם הגירושין שביניהם.

בית הדין אישר את ההסכם פרט לסעיף 3.1 שבו נאמר:

"מוסכם בזאת כי יינתן צו על ידי בית הדין הרבני למרשם האוכלוסין ולכל גורם אחר בו רשום הבעל כאביו של הילד ויורה למוחקו מהרשומות כאביו."

הצדדים התגרשו בתאריך כ"ח בתשרי תשע"ז (30.10.2016) ובית הדין נתן החלטה להפנות את הבקשה לתגובת פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי.

ג. בתאריך כ"ח באייר תשע"ז (24.5.2017) התקבלה בבית הדין עמדת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה. לפי עמדה זו כדי לתת פסק דין בסטאטוס אשר חל כלפי כולי עלמא אין להסתפק בראיות הפחותות מבדיקה גנטית המהווה ראיה מדעית אובייקטיבית ומכרעת בשאלת האבהות.

על פי סעיף 28א לחוק לא תיערך בדיקה גנטית אלא לפי צו של בית משפט, ועל פי סעיף 28 יד(א) רשאי גם בית דין דתי ליתן צו לעריכת בדיקה אם כל הנבדקים נתנו הסכמתם לבדיקה.

לפי עמדת היועץ המשפטי הנ"ל הרי שעל פי סעיף 28יב לחוק, תוצאות בדיקה שנערכה ללא צו שנתן בית משפט או בית דין דתי לא יובאו לפני בית משפט בית דין דתי וכל ערכאה אחרת ולא יהיו קבילות כראיה, וכך אין מקום לקבלת הבדיקה הגנטית שעשה האב בבולגריה.

עיקר עמדת היועץ היא כי מכיוון שאין חשש לממזרות, כיוון שהאם הייתה רווקה בעת ההיריון, אין הוא מתנגד למתן צו לעריכת בדיקה גנטית, ועל סמך בדיקה זו בלבד תוכל להינתן החלטה על שלילת אבהות באופן ודאי.

ד. בתאריך כ"ח באייר תשע"ז (24.5.2017) נפתח בבית הדין תיק בירור יוחסין על שם הקטין. התקיימו שני דיונים, בדיון השני הופיעו המבקשים [פלוני] ו[פלונית] שחזרו על בקשתם למתן צו למחיקת מר [פלוני] כאבי הקטין, בטענה שנולד עקב הריונה של [פלונית] מאדם אחר עוד בהיותה רווקה – בטרם הנישואין.

לאחר שמיעת המבקשים ולאחר שנתנו את הסכמתם לביצוע הבדיקה הגנטית – הסכמה הכוללת ביצוע הבדיקה גם לקטין, ולאחר קבלת עמדת היועץ המשפטי לממשלה, החליט בית הדין על מתן צו המורה על בדיקה גנטית למבקשים לשם בדיקת אבהות של הקטין [אלמוני].

לצורך העלאת אחוזי ההוכחה בבדיקה הורה בית הדין כי הבדיקה תבוצע באמצעות דגימות שיילקחו מכל הצדדים המעורבים האם – הגב' [פלונית] האב הנטען (בעבר, מוכחש כיום) [פלוני] והקטין [אלמוני].