מדינת ישראל נ' גלובל אוטו מקס בע"מ

בפני בקשה (חמישית) להארכת תוקף צווים והחזקת תפוסים.

רקע וטענות הצדדים:

1.עיקרי הנתונים הדרושים להכרעה מפורטים בהחלטות קודמות (ר' למשל החלטתי מיום 18.3.18).

2.המדובר בפרשה מורכבת, המתנהלת נגד מספר חברות העוסקות ביבוא כלי רכב, נושאי תפקידים בחברות ומעורבים נוספים. המשיבה נחשדת בביצוע עבירות זיוף ומרמה, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון, וכן עבירות על פקודת הייבוא והייצוא, ופקודת המכס.

3.במסגרת דיון שהתנהל כנגד חברה חשודה אחרת באותה פרשה, הבהירה והרחיבה המבקשת את תמצית החשדות המיוחסים [ר' הודעת המבקשת מיום 27.6.18 במסגרת ה"ת 16615-08-15]. על פי החשד קשרה המבקשת קשר עם אחרים. בתמצית, מהות הקשר נוגעת להפרת כללי הרגולציה הנוהגים על יבוא כלי רכב למדינת ישראל. במסגרת התכנית שתכליתה ייבוא כלי רכב מארה"ב לישראל – הוצגו למשרד התחבורה מסמכים מזויפים שונים אשר על סמכם קיבלה המשיבה מאת משרד התחבורה היתר "יבואן מקביל". המשיבה רכשה כלי רכב, מתוך כוונה לייבאם לישראל. בניגוד לתנאי ההיתר, כלי הרכב נרכשו מסוחרי רכב שאינם סוכנים מורשים. רכישת כלי הרכב בוצעה תוך נקיטת פעולות על מנת להסתיר את העובדה כי כלי הרכב אסורים לייבוא. באופן זה, כך חושדת המבקשת, הביאה המשיבה לישראל עשרות כלי רכב, אשר שווים מוערך בכ- 7.2 מיליון ₪.

4.במהלך החקירה נתפסו קרוב ל- 60 כלי רכב. כלי הרכב שוחררו תמורת הפקדת ערבות בנקאית בסך 2 מיליון ₪, ותוך קביעה כי המשיבה תותיר בידי המבקשת מלאי כלי רכב בשווי של 1.1 מיליון ₪ נוספים. לימים, וככל שהתקדמה החקירה, הוארך תוקף צווי התפיסה, אם כי מעת לעת חל 'כרסום' בגובה הערבויות. ביום 16.1.17 הופחת שווי מלאי כלי הרכב ל- 700,000 ₪. בהמשך בוטל התנאי בדבר השארת מלאי כלי רכב, ובהמשך אף הופחת גובה הערבות הבנקאית – תחילה ל- 1.7 מיליון ₪ ובהחלטה מיום 18.3.18 – הופחתה הערבות הבנקאית לכדי 1.5 מיליון ₪.

5.עתה עותרת המבקשת להאריך את תוקף הצווים להחזקת התפוסים ב- 180 ימים נוספים. במהלך הדיון שהתקיים בפניי הוגשו דו"חות סודיים המלמדים על ההתפתחויות בחקירה, כמו גם על היקף העבירות המיוחסות למשיבה. נציג המבקשת העריך כי החקירה מצויה ב'ישורת אחרונה', וכי החקירה צפויה להסתיים בחודשים הקרובים (החקירה מלווה על ידי הפרקליטות כבר מזה כשנה).

6.המשיבה מתנגדת לבקשה. נטען כי בליבת החקירה – מיוחסות למשיבה עבירות לפי פקודת המכס. נטען כי העבירות המרמה והעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון 'התווספו' באופן מלאכותי, רק על מנת להעניק סמכויות אכיפה כלכלית ותפיסה, מכוח חוק איסור הלבנת הון.

ב"כ המשיבה הוסיף וטען כי החקירה מתמשכת, וסופה אינו נראה לעין. יש בכך כדי להטות את הכף לטובת העדפת זכות הקניין של המשיבה. לאורך התקופה הארוכה בה מתנהלת החקירה – לא פעלה המשיבה להברחת נכסים או כל פעולה אחרת שיכולה להצביע על צורך בהבטחת חילוט בסופו של ההליך המשפטי. אין כל הצדקה עניינית להמשך התפיסה. המדובר בסכום לא מבוטל, והמשך התפיסה גורם לנזק כלכלי למשיבה.