החלטה
בפני בר"ע על החלטת בית משפט השלום (כב' השופט עודד מאור) מיום 6.3.2012 במסגרת רע"צ 4709-03-13, שלפיה נדחתה בקשת רשות הערעור של המבקש על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל, מירב כפיר, אשר דחתה את בקשת המבקש להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים, במסגרת תיק הוצל"פ 01-08403-11-6.
המבקש הגיש ביום 12.12.11 בקשה להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים. ביום 13.12.11 נדחתה בקשתו על ידי כב' הרשמת נעמה פרס אשר קבעה:
"סבורני, כי מידת הדין ומידת הצדק מחייבות, כי טרם אדרש לבקשת החייב, ישלים החייב את הפיגור בתשלום צו התשלומים. לפנים משורת הדין, אני מורה לחייב לשלם סך של 1,000 ₪ ע"ח הפיגורים בתשלום צו התשלומים. סכום זה יופקד כעירבון בתיק זה ויחולק על ידי המזכירות בין נושי החייב בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 במידה והחייב יוכרז כחייב מוגבל באמצעים. לאחר ביצוע התשלום אדרש לבקשה".
לטענת המבקש על פי החלטה זו, ולאחר שהפקיד את הסכום כפי שנקבע, היה על הרשמת להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים. המבקש הגיש בקשה נוספת, אשר נדונה בפני כב' הרשמת מירב כפיר אשר ביום 5.2.12 דחתה את בקשת המבקש וקבעה:
"רשמתי בפני הפקדת סך של 1,000 ₪ כערבון.
מעיון במחשב ההוצל"פ עולה כי כנגד החייב היה תיק איחוד שפוזר בשל אי עמידתו בצו התשלומים. ככל הנראה שילם החייב ע"ח החוב בתיק האיחוד תשלום אחד בלבד! יואיל החייב להבהיר מהן הנסיבות המיוחדות המצדיקות איחוד תיקיו בשנית וזאת בהתאם לתקנה 29 (ב) לתקנות ההוצל"פ".
המבקש פעל בהתאם להחלטת הרשמת והגיש תגובה וביום 12.2.2012 ניתנה החלטת כב' הרשמת כפיר בה המליצה למבקש לפנות להליכי פש"ר. לדעת הרשמת אין כל תועלת לחייב או לזוכים בניהול הליכי הוצל"פ כנגד החייב, ואילו בפנייה להליכי פש"ר יש תועלת לחייב אשר יוכל להסדיר חובותיו ובסוף ההליך, ככל שימצא מתאים, יוכל לקבל הפטר מחובותיו.
המבקש עתר ללשכת ההוצאה לפועל פעם נוספת וגם הפעם נדחתה בקשתו ובהחלטה נקבע כי: "הכרזת החייב כמוגבל בשנית תפגע בזכותם הקניינית של הזוכים יתר על המידה, בנסיבות העניין. לאור כל האמור לעיל דין הבקשה להידחות". (החלטת הרשמת מיום 15.2.12).
המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר אשר נדחתה כדין על ידי כב' הרשמת שאינה, כמובן, ערכאת הערעור על החלטותיה. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט השלום.
כב' השופט עודד מאור קבע בהחלטתו מיום 6.3.12 כדלהלן:
"בנסיבותיו של המבקש שלפני, כאשר תיק האיחוד הקודם שלו בוטל בשל אי תשלום, על אחת כמה וכמה בשל תשלום אחד ויחיד, על המבקש להראות טעם של ממש שיש בו כדי להצדיק את הכרזתו מחדש כחייב מוגבל באמצעים; מידת הצדק והרחמים, אינם יכולים – כשהם לעצמם – להוות טעם כזה. טענה שאי תשלום צו החיוב נובע ממצוקה כלכלית ולא כתוצאה מהתחמקות – אינה יכולה, בכל הכבוד, להתקבל כאשר סלולה לו לחייב הדרך לפנות לרשם ההוצאה לפועל לשנות את צו החיוב החודשי בעת שינוי נסיבות". (החלטה מיום 6.3.12 - עמוד 5 שורות 18-24 להחלטה).
בנוסף, קבע בית המשפט קמא כי אם החייב ישלם את צו החיוב שהוטל עליו על ידי רשם ההוצאה לפועל לאורך זמן, במלואו ובמועדו, יקיים את ההחלטות במלואם, יוכל לפנות פעם נוספת בבקשה מתאימה לרשם ההוצאה לפועל על מנת שישקול את הבקשה להכריזו כחייב מוגבל באמצעים.
מכאן הערעור שלפני.
המבקש חזר על הטענות שהעלה בפני בית המשפט קמא לפיהן כב' רשמת ההוצאה לפועל, הגב' נעמה פרס קבעה כי לאחר שישלם סכום של 1,000 ₪, תתקבל בקשתו להכריז עליו חייב מוגבל באמצעים. לפיכך, שגתה כב' הרשמת כפיר אשר התעלמה מהחלטת הרשמת פרס ודחתה את בקשתו. לטענת המבקש, טעתה כב' הרשמת שלא הכריזה עליו כחייב מוגבל באמצעים בניגוד "להבטחה" שקיבל. המבקש טוען כי הוא מנסה לשקם עצמו והעובדה שלא הוכרז כחייב מוגבל באמצעים מקשה עליו את שיקומו הכלכלי והחברתי.
כמו כן, לטענת המבקש, שגה בית המשפט קמא כאשר דחה את הבקשה ללא מתן כל הנחיה להמשך הדיון בבקשת המבקש.לטענת המבקש,שגה בית המשפט קמא כאשר התעלם בהחלטתו מתכליתו הסוציאלית של חוק ההוצאה לפועל, כמו גם מגישת הפסיקה המקלה עם חייבים שנקלעו לחובות, ומעוניינים להחזיר את חובם בתשלום חודשי שביכולתם לעמוד בו, הנמצא בגדרי יכולתם הריאלית.
לטענת המבקש רשמים נוטים שלא לקבל בקשות חייבים להכריז עליהם כחייב מוגבל, כאשר אינם פונים להליכי פש"ר על פי המלצת רשמי ההוצאה לפועל והדבר איננו ראוי.
כמו כן, לטענת המבקש, שגה בית המשפט קמא כאשר סטה מהוראות חוק ההוצאה לפועל הקבועות בסעיף 69 ז' לעניין הבקשה לצו חיוב בתשלומים, שם נקבע כי רשם ההוצאה לפועל יתן צו חיוב בתשלומים סופי, בהתאם ליכולת החייב שתיקבע על יסוד בדיקותיו. בית המשפט קמא שגה כאשר השאיר את המבקש ללא תקווה וללא החלטה ברורה או הבהרה בעניין המשך ההליכים.
לטענת המשיבה, חב' אורפרק, ניהול ופיקוח בע"מ, דין בקשת רשות הערעור להידחות. המבקש אינו חושף נתונים לגבי מצבו הכלכלי ויכולותיו. המבקש עשה דין לעצמו ובמשך תקופה ממושכת נמנע מתשלום סכומים כלשהם למרות חובתו לעשות כן. לאחר שהחייב לא עמד בתשלומים במסגרת תיק האיחוד, פוזר התיק. החלטת בית המשפט קמא ניתנה כדין והמבקש אינו נותן הסבר מדוע לא יפנה להליכי פש"ר .
לדיון שהתקיים בפני הגיע המבקש והמשיבים בתיק לא התייצבו לרבות המשיבה אשר הגישה תגובתה לתיק.