פש"ר 43920-03-15 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ברזני ואח'

1.לפניי התנגדות המבקש, מר אסף בראזני (להלן: "המבקש"), להתראת פשיטת רגל שהתבקשה ע"י "בנק דיסקונט לישראל בע"מ" (להלן: "הבנק").

2.עיקר העובדות

הבנק הגיש תביעה כספית נגד המבקש (ת.א. (ת"א) 1475/09). ביום 16.02.15 ניתן פסק דין בתובענה שלפיה חויב המבקש לשלם לבנק את הסך 4,410,801 ₪ ובצירוף ריבית ובאופן שהושת עליו לשלם לבנק סך כולל של 6,022,303 ₪ (להלן: "פסק הדין"). על פסק הדין הגיש המבקש ערעור לבית המשפט העליון שטרם נידון ויודגש שלא התבקש עיכוב ביצועו של פסק הדין.

הבנק עתר ביום 22.03.15 למתן התראת פשיטת רגל ובו ביום הוריתי על המצאת ההתראה למבקש.

3.עמדת המבקש

המבקש העלה שלל טענות, לרבות טענות מקדמיות וזאת נעשה במסגרת בקשה לסילוק על הסף (בקשה 6). בין טענותיו המקדמיות של המבקש להיעדר סמכות ואי הגשת תצהיר שתומך בבקשה. הבקשה לסילוק על הסף נדחתה בהחלטת כב' השופטת פלינר מיום 25.10.15.

לעיצומם של דברים נטען ע"י המבקש: הבקשה הוגשה שלא בתום לב ורק על מנת להפעיל עליו לחץ פסול; על הבנק היה לנקוט תחילה בהליכי הוצאה לפועל אך חרף זאת הוא בחר להגיש לאלתר בקשה להתראת פשיטת רגל; הליכי פשיטת רגל הינם סנקציה חמורה ואין מקום לאפשר את הגשתם בטרם מוצו חלופות אחרות; יש לעכב את הבקשה עד לאחר ההכרעה בערעור שהוגש על פסק הדין, במיוחד בשים לב שהדיון בבית המשפט העליון בערעור קבוע בעוד מספר שבועות; כי המבקש פעל בתום לב, לא כל שכן נעתר להצעת בית המשפט ולא עמד על ביטול הצו הזמני לאיסור דיספוזיציה שניתן בהליך; הבנק עיקל נכסים בסכום העולה על החוב ומשכך הוא מובטח; לא היה מקום לבקש עיכוב ביצוע של פסק הדין בהינתן שדרך המלך הינה לבקש את עיכוב הליכי פשיטת הרגל.

4.עמדת הבנק

הבנק טוען כי אין על נושה חובה לנקוט בהליכי הוצאה לפועל קודם להליכי פשיטת הרגל; מכל מקום הליך פשיטת הרגל הולם את נסיבות המקרה נוכח קשיים באיתור ומימוש נכסים של המבקש, כמו גם שהמבקש העביר את רכושו שלא כדין; לא ניתן לגבות כספים באמצעות ההוצאה לפועל; המבקש לא שילם כל סכום שהוא לפי פסק הדין ואף לא את ההוצאות שהושתו עליו בפסק הדין ובהחלטת כב' השופטת פלינר; אין חובה על נושה לעכב נקיטה בהליכי פשיטת רגל עד לאחר מתן פסק דין חלוט נגד המבקש; אין חובה לתמוך בקשה להתראת פשיטת רגל בתצהיר ועוד.