אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שם טוב נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

שם טוב נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

תאריך פרסום : 20/11/2022 | גרסת הדפסה

פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
35837-12-17
10/11/2022
בפני השופט:
אילן דפדי

- נגד -
החייבת:
לורי ולרי שם טוב
עו"ד צבי זר
משיבים:
1. כונס נכסים רשמי תל אביב
2. עו״ד אהד בתרון (מנהל מיוחד)
3. א׳ ד׳
4. ד׳ ג׳

עו"ד צ'רלי בוזגלו (משיבים 3-4)
החלטה
 
  1. בהחלטה זו עלי לקבוע את גורל הליך פשיטת הרגל של החייבת המתנהל מאז דצמבר 2017. לצורך כך יש להכריע בין היתר בטענות המשיבים 3ו-4 כי אין ליתן לחייבת הפטר בגין חובותיה כלפיהם, כפי שנקבעו בפסקי דין לטובתם.

     

    התסקיר בעניינה של החייבת

     

  2. בהתאם לתסקיר שהגיש המנהל המיוחד עובר לדיון שהתקיים ביום 25.10.2022, החייבת ילידת 1969 גרושה משנת 2009 ולה שני ילדים מתוכם אחד קטין (בני 9 ו-17). ילדיה הוצאו מחזקתה על ידי משרד הרווחה בשנת 2009 ומאז אינה בקשר איתם. החייבת מתגוררת בדירה בבת ים ומשלמת דמי שכירות חודשיים בסך של 1,250 ₪.

     

  3. החייבת הייתה במעצר עד תום ההליכים במשך כשנתיים וחודשיים בכלא נווה תרצה בגין עבירות פרסום באינטרנט לשון הרע, הטרדה והעלבת עובד ציבור. ביום 2.5.2019 שוחררה למעצר בית מלא. ביום 31.12.2019 בית המשפט העליון נעתר לבקשתה והיא שוחררה ממעצר הבית. ביום 7.4.2022 ניתן גזר דין בת"פ 14615-04-17 בו אושר הסדר טיעון בין המדינה לבין החייבת לפיו החייבת אינה צריכה לרצות תקופת מאסר נוספת לזו שריצתה ומוטלים עליה 8 חודשי מאסר על תנאי. נקבע כי המאסר ייכנס לתקפו רק אם החייבת תעבור תוך 3 שנים את אחת העבירות בהן הורשעה.

     

  4. החייבת הגישה דוחות חודשיים עד וכולל 8/2022. על פי הדוחות, היא עובדת ומשתכרת סך של כ-7,000 ₪. הוצאותיה החודשיות עומדות על סך של כ-8,300 ₪. בהתאם לצו התשלומים, החייבת חויבה בתשלום של 150 ₪ לחודש אותו היא משלמת באופן סדיר. בקופת הכינוס מצוי סך של כ-7,900 ₪. לדברי המנהל המיוחד, החייבת ממצה את כושר ההשתכרות שלה.

     

  5. המנהל המיוחד הפנה לבקשה מספר 8 במסגרתה עתר להורות על ביטול ההליך לאור אופן הסתבכותה הכלכלית של החייבת. לטענתו, הואיל וחלק הארי של נשיית החייבת (כ-99%) נוצר בשל תביעות דיבה שהוגשו נגדה ו/או בגין פיצוי פלילי שנפסק נגדה בגין תביעות דיבה אלה והואיל ואף הוגש כתב אישום חמור בגין עבירות פליליות שעניינן פגיעה בפרטיות והואיל ועל פי כתב האישום היא פעלה באופן שיטתי בכדי לפגוע באחרים ואין המדובר במעידה חד פעמית, הרי שאין ספק כי חובותיה נוצרו בשל התנהלות חסרת תום לב תוך כדי ביצוע עבירות. מאחר שכמעט כל חובותיה הם בגין הוצאת לשון הרע או תולדה שלהם, סבר המנהל המיוחד שאין מקומה של החייבת בהליכי פשיטת הרגל.

     

  6. לדבריו, החייבת הצהירה על 15 נושים (לרבות תיקים העומדים ותלוייים נגדה בבתי המשפט השונים) וחובותיה מסתכמים בסך של 2,870,839 ₪. נגד החייבת הוגשו 3 תביעות חוב בלבד בדין רגיל בסך כולל של 33,839 ₪ אשר אושרו במלואן על ידי המנהל המיוחד (ביטוח לאומי 6,608 ₪, בנק מזרחי טפחות 22,520 ₪ והרשות לאכיפה סך של 4,711 ₪). עוד עולה מהתסקיר, כי לחייבת אין נכסים או זכויות בעיזבון. החייבת טרם המציאה דוח מסלקה פנסיונית אולם מבדיקה שערך באתר הכנ"ר נכון ליום 11.7.2018 עולה כי לחייבת נצבר סך של 331 ₪ בחברת מגדל, סך של 1,556 בחברת כלל פנסיה וסך של 22,565 ₪ בחברת כלל ביטוח.

     

  7. במסגרת המלצותיו סבר המנהל המיוחד כי מאחר שלא הוגשו תביעות חוב על ידי נושים נוספים למעט אותם 3 נושים שהוזכרו לעיל ומאחר שהוא סבור כי אין להפטירה מהחוב כלפי המשיבים 3ו-4 המחזיקים בידיהם פסקי דין נגדה, ככל שבית המשפט יחליט שלא לבטל את צו הכינוס, על החייבת לשלם לאותם שלושה נושים דיבידנד בשיעור 100% נטו בתוספת הוצאות ההליך כתנאי להפטרה.

     

    הדיון מיום 14.7.2021 

     

  8. בדיון שהתקיים ביום 14.7.2021 בפני כב' השופטת טל לוי - מיכאלי טען בא כוח הנושים כי הנושים לא הגישו תביעות חוב מאחר שהם סבורים כי מדובר בחוב שיש להחריגו. בדיון נשמעה עמדת המנהל המיוחד לפיה יש ליתן לכל אחד מהנושים, בין אם יש לו פסק דין ובין אם לאו, אפשרות להציג את המסמכים שברשותו וכן את עמדתו בסוגיה מדוע שהחוב כלפיו לא יופטר, כאשר תינתן הזדמנות לחייבת להגיש תגובה לגבי כל אחד מהמקרים והדבר יוכרע על ידי בית המשפט.

     

  9. בהחלטה שניתנה בסוף הדיון נקבע כדלקמן:

    "ביום 14/5/18 ניתן צו כינוס לנכסי החייבת לבקשתה. מיעוטם של הנושים הגישו תביעות חוב כנגד החייבת בגדרי ההליך.

    קיימים, כך מסתבר מתסקיר בעל התפקיד שהוגש עובר לדיון, נושים לא מעטים אשר בחרו שלא להגיש תביעת חוב שכן סברו שחובם ממילא מוחרג מגדרי הליך פשיטת הרגל וממילא מדובר בחוב שאינו בר הפטר.

    שניים מנושים אלו אף התייצבו לדיון הקבוע.

    השאלה אם כן במוקד הדיון במסגרת תיק זה האם ניתן במסגרת הפטר לחייבת, ככל שיינתן, לפטור אותה מכלל חובותיה. בעניין זה יש לקבל את עמדתם של כלל הנושים אלו שהגישו תביעות חוב ואלו שאוחזים בפסקי דין ושבחרו מטעמם שלהם שלא להגיש תביעות חוב במסגרת ההליך.

    אני מורה אם כן כדלקמן:

    1. החייבת באמצעות בא כוחה תמציא פרוטוקול דיון זה לכלל הנושים הן אלו שהגישו תביעות חוב והן אחרים וזאת תוך 14 יום. יוצגו אישורי מסירה לתיק ביהמ"ש.

    2. הנושים רשאים בפרק זמן של 21 ימים נוספים להגיש טיעון מנומק ומעוגן במסגרת נורמטיבית (לרבות התייחסות לסעיף 69 לפקודה) בקשר לשאלה האם חובם בר הפטר, האם יש להגישו בגדרי ההליך או אחרת. לטיעונם יצרפו הנושים את פסקי הדין אותם הם אוחזים.

    3. החייבת תקבל שהות בת 21 ימים נוספים להתייחס לטיעון המנומק.

    4. לאחר מכן תבוא תשובת בעל התפקיד בפרק זמן של 21 ימים נוספים לאחר מכן תבוא עמדת כנ"ר באותו פרק הזמן.

    5. פגרת הקיץ אינה במניין הימים.

    6. אך לאחר שיתקבלו עמדות הצדדים כולם יתקיים דיון נוסף בגורל ההליך.

    7. המזכירות תקבע דיון נוסף למועד שלא יפחת מ - 5 חודשים מהיום. המזכירות תשריין משבצת שיפוטית מתאימה כדי לשמוע את הטיעון המשפטי.

    8. החייבת באמצעות בא כוחה יזמנו כלל הנושים לדיון ויציגו אישורי מסירה". 

       

  10. החייבת הודיעה ביום 10.9.2021 כי המציאה לכלל הנושים את פרוטוקול הדיון מיום 14.7.2021 וצירפה להודעתה את אישורי המסירה. בהחלטת כב' השופטת לוי- מיכאלי נתבקש בעל התפקיד לאשר את האמור. ואכן, ביום 14.9.2021 הגיש המנהל המיוחד הודעה במסגרתה אישר כי על פי אישורי המסירה שהציגה החייבת, פרוטוקול הדיון מיום 14.7.2021 נמסר לכלל נושי החייבת.

     

  11. מטעם הנושים הוגשה אך תגובתם של המשיבים 3ו-4. יתר הנושים לא מסרו תגובה.

     

    עמדת המשיבים 3ו-4 בתמצית

     

  12. לטענת המשיבים 3ו-4, מדובר במפגעת סדרתית ששמה לה למטרה לפגוע בכל העומד בדרכה. לטענתם, החייבת לא בחלה בשום דרך לפגוע קשות בהם ובאחרים על לא עוול בכפם. כל חטאם היה כי פעלו במסגרות בהן עבדו, המשיבה 3 כעובדת סוציאלית לחוק הנוער והמשיב 4 שמשרדו העניק שירותי תקשורת ויחסי ציבור לארגון העובדים הסוציאליים. החייבת עומדת לדין בהליך פלילי הכולל 120 סעיפי אישום. לדבריהם, עד היום לא הצליחו להתאושש מפגיעותיה. הם הוסיפו כי הפירסומים המחרידים עדיין במרשתת והחייבת האחראית לפירסומם לא נקפה אצבע כדי להסירם. הנושים מחזיקים בפסקי דין לטובתם. החייבת חויבה לשלם למשיבה 3 סך של 135,755 ₪, ולמשיב 4 סך של 122,035 ₪ לרבות הוצאות בסך של 20,000 ₪ בגין דחיית ערעורה. לטענתם, החייבת לא שילמה דבר בגין כך.

     

  13. עוד טענו, כי מאחר שמדובר בחובות בגין תביעות לשון הרע, הרי שחובות אלה לא קצובים ובהסתמך על סעיף 72 לפקודת פשיטת הרגל, הם אינם בני תביעה במסגרת הליך פשיטת הרגל. בנוסף, על פי הוראות סעיף 69 לפקודה והפסיקה אליה הפנו (תיק פש"ר 30511-08-15 פלד נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (פורסם מאגר משפטי, 29.1.2018), מאחר שמדובר בפירסומים מכפישים וכוזבים במטרה לפגוע בהם, אין המדובר בחובות בני הפטר. הם גם הפנו לעמדת המנהל המיוחד כפי שפורטה בתסקיר קודם שהגיש בו הציג את עמדתו לפיה לאור אופן פעולותיה השיטתיות של החייבת שאף הובילו למעצרה ומאחר שהסתבכותה הכלכלית הינה תולדה של חוסר תום לב, החובות כלפיהם אינם בני הפטר.

     

     עמדת החייבת

     

  14. החייבת טענה כי היא זכאית לקבלת הפטר כמו כל חייב אחר במדינת ישראל ואין לדון אותה לכף חובה או להפלותה על רקע סכסוכים שיש לה עם עובדות סוציאליות. אחרי הכל, לטענתה, אלה הוציאו ממנה את שני ילדיה בשנת 2009 וגזלו ממנה את הזכות לאימהות. לדבריה, מדובר בביקורת פוליטית המוגנת בפסקי דין מאוחרים יותר לפסקי הדין שניתנו בעניין משיבים 3 ו-4. פסקי הדין ניתנו כ-3 שנים לפני הליך פשיטת הרגל ולכן מדובר בחובות קצובים. על פי החייבת, מדובר בחובות בני תביעה קצובים למהדרין וההתנגדות הוגשה רק על מנת "לנגן" לבית המשפט על מיתרי הסימפטיה לעובדי מדינה ועובדות סוציאליות. לדבריה, לא תמיד עובדות סוציאליות עושות עבודת קודש ובהרבה מקרים הן מתערבות באופן שגורם נזק. היא טענה כי יש לבכר את האינטרס לשקמה. במקרה דנן, לא בוצע על ידה כל מעשה מירמה. אשר לפסק הדין בעניין משיבה 3, טענה כי לא הייתה כלל קשורה לפרסום ולא הייתה לה כל גישה לאתר בו נעשה הפירסום. לטענתה, המשיבה 3 לא הייתה זוכה בתביעתה אם זו הייתה נדונה לפני פסק הדין בעניין רע"פ 5991/13 אליצור סגל. היא הפנתה גם להכרעת הדין שניתנה בעניינו של עיתונאי לייבל מיום 24.3.2019 בת"פ 49243-11-16 בה נקבע כי יש לזכות את העיתונאי מעבירות על העלבת עובד ציבור ופגיעה בפרטיות. ערעור שהוגש על ידי המדינה נדחה. במסגרת תגובתה, פירטה את מה שלדעתה מהווה שקרים שנאמרו בתצהירים שהוגשו לבית המשפט במסגרת אותם הליכים, תוך שחזרה והאשימה את המשיבה 3 בביצוע פשעים כלפיה וברדיפתה גם כיום. אשר למשיב 4, טענה כי בעצמו ביצע פירסום אלים ומכפיש כלפיה. לדבריה, בית המשפט התעלם מדברים אלו ושימש שופר, כך במקור, לפגיעות הקשות שביצע כלפיה המשיב 4. לסיכום, טענה כי המשיבים 3ו-4 מקיימים את הבטחתם ורודפים אותה מתוך נקמנות וצמא לדמה. לפיכך, יש לדחות את טענותיהם.

     

    עמדת בעל התפקיד

     

  15. לדעת המנהל המיוחד, החייבת צודקת כי משניתנו פסקי דין טרם כניסתה של החייבת להליך ובהיותם חלוטים, הרי מדובר בחובות כספיים בני תביעה בהליך. לדעתו, לאור הוראות סעיף 69 יש להחריג את החוב כלפי המבקשים. במקרה דנן, חובותיה של החייבת נוצרו בשל התנהלות חסרת תום לב מצידה, תוך כדי ביצוע עבירות לשון הרע או תולדה של הוצאת לשון הרע. הוא הזכיר כי נגד החייבת הוגש כתב אישום חמור וחריג בהיקפו המונה כ-120 סעיפים בגין עוולות לשון הרע שביצעה. לדבריו, החייבת פעלה באופן שיטתי בכדי לפגוע באחרים ולא היה מדובר במעידה חד פעמית מצדה. הוא הפנה לכך שגם בתגובתה ממשיכה החייבת לטעון טענות חמורות נגד גורמים שונים לרבות גורמים שיפוטיים ולטעון טענות בניגוד גמור לפסקי הדין החלוטים, אשר לו היו נטענים מחוץ לכתבי בי דין, היה ניתן לראותם כעוולות לשון הרע. הוא הפנה להחלטת כב' השופט שילה בעניין פלד שהוזכר לעיל וכן להחלטת כב' השופט חסדאי בעניין פש"ר 46687-02-16 זריהן נ כונס הנכסים רשמי תל אביב (להלן: עניין זריהן) שם דובר על פושט רגל שביצע בגיל 15 עבירות אלימות נגד אדם וחויב לשלם לו פיצוי בגין נזקי גוף. האמור מלמד כי מעשה מירמה הורחב גם למעשים פליליים ולא מתייחס רק למשמעותו הלשונית. לאור כל זאת, סבור המנהל המיוחד כי יש להחריג את חובות החייבת כלפי המשיבים 3ו-4 מההליך דנא. אשר לשאר הנושים שבחרו שלא להגיש תביעות חוב ולא טרחו להגיש את עמדתם, יש לכלול את חובותיהם במסגרת ההליך דנן.

     

  16. יש לציין שתגובת המנהל המיוחד התייחסה לכתב האישום שהוגש נגד החייבת טרם תיקונו במסגרת עסקת טיעון אליה הגיעו המדינה והחייבת ואושר על ידי בית המשפט. כתב האישום המתוקן כלל מספר נמוך יותר של אישומים (כפי שיפורט בהמשך).

     

    עמדת החייבת בתגובה

     

  17. החייבת הגיבה לעמדת המנהל המיוחד. היא טענה כי לשון הרע אינה מירמה בשום קונסטלציה. בהונאה קיים יסוד של רווח כספי וטובות הנאה למי שמרמה ואילו בלשון הרע אין דברים כאלה. על תובענות בגין לשון הרע המשטרה לא פותחת תיקים. נדרשים תנאים מוגברים כדי להוכיח לשון הרע פלילית, הכוללת יסוד נפשי חמור ביותר שצריך להיות מוכח וחלוט. המשיבה מעולם לא נחקרה על לשון הרע פלילית במסגרת התלונה שהגישו המשיבים 3ו-4. היא הודתה שהוגש נגדה כתב אישום שרובו מורכב מאישומים של העלבת עובד ציבור המצויים ברף הנמוך של ענישה עד 6 חודשי מאסר. לטענתה, העובדה ששופט אחד הביע דעתו בתיק מסוים לא מספיקה וניתן למצוא ציטוטים בפסיקה לכל דבר ולכל עמדה.

     

    עמדת הכנ"ר

     

  18. הכנ"ר בתגובתו סבור גם הוא כי מאחר שמדובר בפסקי דין חלוטים, אזי מדובר בחובות בני תביעה במסגרת ההליך. אשר לשאלה האם מדובר בחוב בר הפטר, ציין כי המשיבים 3ו-4 מפנים לפסק דין בעניין פלד שם בוצעו עבירות לשון הרע תוך ניסיון לקבל דבר במירמה ועל כן מדובר בנסיבות חריגות שלא מתקיימות לכאורה במקרה דנן. לדבריו, ככל שהנושים יוכיחו כי יש רכיב מרמה בפעולות שביצעה כלפיהם, אזי החוב ייכנס לגדר חוב שאינו בר הפטר.

     

    הדיון מיום 25.10.2022

     

  19. בדיון חזרו בעלי הדין פחות או יותר על עמדותיהם בכתבי הטענות. ראוי לציין את הבהרתו של המנהל המיוחד לפיה יש לכלול במסגרת ההליך רק חובות כלפי נושים המחזיקים בידיהם פסק דין שניתן עובר לצו הכינוס ואשר לא מסרו עמדתם, כאשר בגינם יש ליתן לחייבת הפטר ככל שתוכרז פושטת רגל. במקרה כזה, על החייבת לשלם דיבידנד נטו בשיעור 100% בתוספת הוצאות ההליך שישולם בפריסה של כ-30 תשלומים. בא כוח החייבת חזר על כך שהתנצלה במסגרת ההליך הפלילי על התנהלותה. החייבת מצדה הביעה גם היא את התנצלותה במסגרת הדיון. נציג הכנ"ר סבר בטיעונו כי הפתרון האופטימלי הוא הסדר לסילוק החוב של תביעות החוב שאושרו, כאשר במקביל יהיה הסדר נפרד בין המבקשת למשיבים 3 ו-4. לדבריו, בסיטואציה בה אין הסדר כאמור, יש קושי שלא להחריג את החובות כלפי משיבים 3ו-4. הסדר כאמור לא הושג.

     

    דיון והכרעה

     

  20. לאחר שעיינתי בתסקיר המנהל המיוחד, בכתבי הטענות שהגישו הצדדים בסוגיית החרגת החוב ושמעתי את טענותיהם, החלטתי כי יש מקום להורות על הכרזה של החייבת כפושטת רגל, לקבוע כי החובות כלפי המשיבים 3 ו-4 המחזיקים בידיהם פסקי דין חלוטים יוחרגו מחובות פשיטת הרגל ולקבוע תכנית פירעון להפטר מותנה לחייבת.

     

     

  21. על אתר אומר כי אני דוחה את הטענה שהועלתה על ידי המשיבים 3ו-4 ולפיה אין המדובר בחובות בני תביעה בשל אי היותם קצובים. מדובר בפסקי דין כספיים שניתנו לפני צו הכינוס המפרטים את הסכומים שעל החייבת לשלם להם. מכאן, שמדובר בחוב קצוב בר תביעה במסגרת ההליך. לפיכך, אני מאמץ את עמדת החייבת שטענה כי מדובר בחובות קצובים בני תביעה, אליה הצטרפו המנהל המיוחד והכנ"ר.

     

  22. עוד אציין, כי אני מקבל את עמדת המנהל המיוחד לפיה רק נושים אשר החזיקו פסקי דין ערב צו הכינוס, אשר לא הגישו תביעות חוב ולא מסרו עמדתם חרף ההזדמנות שניתנה להם כאמור בהחלטה מיום 14.7.2021 שנמסרה להם, יש לראותם כמי שוויתרו על תביעות החוב כלפי החייבת ואלה ייכללו במסגרת ההליך. זאת כמובן, ככל שהחייבת תוכרז פושטת רגל ותעמוד במחויבויות על פיו.

     

    המצב המשפטי 

     

  23. על מנת להכריע במחלוקת שהתעוררה בין הצדדים בכל הקשור להחרגת החובות של החייבת כלפי המשיבים 3ו-4 המחזיקים בפסקי דין וכן בסוגיית הכרזתה של החייבת פושטת רגל, נחוץ להביא מסעיפי פקודת פשיטת הרגל והפסיקה שעסקה בכך.

     

  24. סעיף 18 ה (א) קובע כי "בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

    (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;

    (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו".

     

  25. סעיף 69 (א) קובע כי "צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר תביעה בפשיטת רגל חוץ מאלה:...

    (2) חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור".

     

  26. סעיף 62 (ב) קובע כי "בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לעניין תשלומים שעל פושט הרגל לשלם במשך תקופה שלא תעלה על 4 שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו- רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר".

     

  27. כפי שיפורט להלן, על פי הפסיקה, לבית המשפט ניתן שיקול דעת רחב ביישום סעיפי הפקודה שהובאו לעיל תוך התחשבות בתום הלב ביצירת החובות, בהתנהלות החייב ובתקנת הציבור.

     

  28. בע"א בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד נז(4) 197 (2003) תיאר כב' הנשיא כתוארו אז ברק את תכלית הליך פשיטת הרגל והעקרונות המנחים לשלילת מתן הגנות בנסיבות בהן "החובות נוצרו בקשר לניהולו של עסק בלתי חוקי הנוגד באופן מהותי את תקנת הציבור" (עמוד 208). באותו מקרה בית המשפט דחה את בקשת החייבים לחסות תחת הליכי פשיטת הרגל ולהנות מיתרונותיו. זאת, בשל כך שחובם נבע מניהול עסק בלתי חוקי ובלתי מוסרי בו ניתנו שירותי מין תוך פגיעה מהותית בתקנת הציבור.

     

  29. פסק הדין בעניין ע"א פלונית נ' שיכמן (פורסם במאגר משפטי, 11.1.2015) דן בערעור על הכרזתו של חייב כפושט רגל חרף התנגדותה של המערערת. באותו מקרה הורשע שיכמן על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות, הלנה והעסקה שלא כדין, סרסרות ועושק. כב' השופט סולברג ניתח באופן מעמיק את פסק הדין שניתן בעניין בנבנישתי תוך ציטוט מדבריו של כב' השופט ברק. הניתוח שערך הוביל אותו לתוצאה שונה בעניין שנדון לפניו. בפסק דינו, הערעור על הכרזתו של החייב בפשיטת רגל נדחה חרף מעשיו הפליליים של אותו חייב, תוך שניתן ללמוד ממנו על שיקול הדעת הרחב שיש לבית המשפט בבואו לדון בסוגיית מתן הפטר מחובות מסוימים.

     

  30. להלן הדברים כפי שהובאו בעניין שיכמן: "בית משפט זה, מפי הנשיא א' ברק, החל את 'מסעו' בשתי תכליותיו העיקריות של הליך פשיטת הרגל: האחת – "כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה, היעילה והשווה ביותר"; והשנייה – "לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על-ידי קבלת הפטר מן החובות" (שם, בעמוד 204). אולם חרף חשיבותן של תכליות אלה, הן אינן חזות הכל. אינטרס הנושים בהבטחת זכויותיהם, כמו גם אינטרס החייב בשיקומו האישי, כפופים שניהם לעקרון תום הלב (במובנו הסובייקטיבי והאובייקטיבי)...

     

    על רקע זה, נדרש בית המשפט לשאלה, האם יש בתכליותיו הספציפיות של הליך פשיטת הרגל – שיקום החייב תוך הגנה על נושיו – כדי לשלול את הבקשה למתן צו כינוס, מן הטעם כי החובות אשר הובילו להגשתה נוצרו במהלך ניהול עסק בלתי-חוקי. נמצא, כי התשובה לכך היא בשלילה...

     

    אף על-פי כן, ציין בית המשפט, לצד תכליותיה הספציפיות של הפקודה, 'מרחפות' גם תכליות כלליות נוספות, העומדות ביסוד כל דבר חקיקה, ובכלל זה עקרון היסוד של תקנת הציבור. תקנת הציבור טומנת בחובה, בין היתר, את החשיבות החברתית בשמירה על שלטון החוק, את נחיצות ההרתעה מפני הפרתו, וכפועל יוצא מכך – את הכלל שלפיו לא יצא חוטא נשכר. תכליות כלליות אלה מובילות לתשובה שונה, לכאורה, לשאלה שמא יש לחסום את דרכו של העבריין המבקש לחסות בצלו של הליך פשיטת הרגל...

     

    על פני הדברים, אפוא, במצבים שבהם מעורבת אי-חוקיות ביצירת החובות, תכליותיה הספציפיות (והעיקריות) של הפקודה אינן עולות בקנה אחד עם תכליותיה הכלליות (והמשניות). הפתרון לקושי זה, כך נקבע, נעוץ באיזון הראוי ביניהן, כאשר אבן הבוחן המרכזית לעניין זה קשורה במידת החומרה ואי-החוקיות העומדת על הפרק".

     

  31. כב' השופט תיאר את נסיבותיו של שיכמן, קרי מצבו הרפואי, יכולת הפירעון הדלה שלו, היותם של רוב חובותיו נובעים מחובות בנקאיים ישנים ולגטימיים, כי מאז שחרורו ממאסר לא יצר חוב חדש והיותו עומד בתשלומיו החודשיים ומגיש את דוחותיו במועדם. הוא גם בחן האם אי החוקיות הניצבת בבסיס חובו של החייב כלפי המערערת נוגדת באופן מהותי את תקנת הציבור והגיע למסקנה כי בסיס חובו כלפיה נעוץ במעשים נפשעים הנוגדים באופן מהותי את תקנת הציבור. חרף זאת, מאחר שחובותיו של שיכמן לא היו מקשה אחת והיחס בין חובו ה'פגום' כלפי המערערת לבין מכלול חובותיו הרגילים הוא כ-5.5% ומאחר שלא הוגשה התנגדות נוספת להכרזתו של שיכמן כפושט רגל מלבד התנגדותה של המערערת באותו תיק, קבע כי יש לאמץ נקודת מבט רחבה יותר. לפיכך, מצא לנכון לא להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי לעניין הכרזתו של שיכמן פושט רגל. עם זאת, מצא לנכון להבהיר כי עדיין נתונה למערערת אפשרות לעתור להחרגת החוב.

     

  32. לאור חשיבות הדברים לסוגיה שלפנינו, אביא הדברים כפי שנכתבו במקור:

     

    "22.התוצאה היא אפוא כי אין להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי לעניין הכרזתו של שיכמן כפושט רגל. עם זאת, אין משמעות הדבר כי נסתם הגולל על אפשרותה של המערערת לגבות את אשר חוייב שיכמן לשלם לה. אכן, ניתן להניח כי הליך פשיטת הרגל ישמש, בבוא היום, כ'עיר מקלט' עבור שיכמן ביחס לחובותיו ה'רגילים', לכשיוענק לו הפטר. בכך תפחת מצבת חובותיו באופן ממשי. כפועל יוצא מכך, סיכויי גביית חובותיו האחרים, ככל שיוותרו כאלו – דווקא יגדלו.

    23. כזכור, בית המשפט המחוזי רמז בהחלטתו, כי ביום שבו תעמוד סוגיית ההפטר על הפרק, תוכל המערערת להגיש בקשה להחרגת החוב כלפיה ממסגרתו. זאת, מכוח הוראת סעיף 69(א)(2) לפקודה, הקובעת כי "צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מ... חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור". אינני מביע כל דעה בעניין זה. ברי, כי אם וכאשר תוגש בקשה מעין זו, בית המשפט ידון ויכריע בה על-פי שיקול דעתו, בהתאם לתשתית העובדתית אשר תיפרש לפניו.

    24. נוסף על כך, אציין כי סעיף 62(ב) לפקודה מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב להתנות תנאים בהפטר. זו לשונו: "בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לענין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו רשאי בית המשפט... לבטל בכל עת את צו ההפטר".

    25.זאת ועוד, אם יש ב'סגולותיה' של תקנת הציבור כדי למנוע מתן צו כינוס או לשלול הכרזה על חייב כפושט רגל מלכתחילה, הרי שמקל וחומר יש בכוחה לתת את אותותיה גם בסופו של הליך, ולהציב תנאים למתן צו הפטר בנוגע לחוב פרטני כזה או אחר.

    26.במלוא הזהירות ומבלי לטעת מסמרות, אציין שיתכן כי בשילובם ובצירופם של שניים אחרונים אלו יש משום דרך מוצא למערערת, ולאו דווקא בהצעתו של הכונס לעכב את מתן צו ההפטר למשך תקופה של כמה שנים. בשולי הדברים אעיר כי אין סיבה להניח כי חוב המזונות של שיכמן, אשר צפוי 'לשרוד' את שלב ההפטר, יסכל את גבייתו של חוב אחר כלשהו, אם יוחרג, שכן גם בעניין זה נתון לבית המשפט שיקול דעת רחב (ראו סעיף 69(א)(3) לפקודה)".

  33. זאת ועוד, בפסיקה אכן הוכרו מצבים בהם הוחרגו גם חובות שלא נוצרו במרמה במובן הלשוני הרגיל. כך למשל, ניתן לראות את החלטתו של כב' השופט נפתלי שילה בעניין פלד אליו הפנו המשיבים והמנהל המיוחד. בהתאם לאמור בהחלטה, מדובר בחייב שהקים חברה לשיחות ארוטיות ושלח לאנשים שונים דרישות תשלום בטענה שהזמינו שיחות ארוטיות למרות שמעולם לא התקשרו לקבלת השירות. בגין כך הוגש נגד החייב כתב אישום בעבירה של ניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות. הוא הורשע ונגזר עליו עונש מאסר בפועל. טרם הרשעתו, הגיש תביעה כספית נגד הנושה. הנושה הגיש תביעה שכנגד בגין עוולת לשון הרע. תביעת החייב נדחתה ואילו תביעת הנושה התקבלה וניתן פסק דין לפיו הוא זכאי לתשלום פיצויים בגין עוולת לשון הרע והוצאות משפט בסך כולל של 55,000 ₪. הנושה ביקש להחריג את החוב בגלל נסיבות יצירתו. החייב טען כי אין מקום להחרגת החוב שכן אין המדובר בחוב שנוצר בעקבות מעשה מרמה ולא הוגשה תלונה וכתב אישום בגין לשון הרע. עוד טען כי מדובר בעבירה ישנה מלפני 14 שנה, כי שילם את חובו לחברה ומאז לא ביצע עבירות נוספות. בהחלטתו, דן כב' השופט שילה בשאלה האם החוב שנוצר עקב חיובו של החייב בתשלום פיצויים בגין פרסום לשון הרע מהווה "מרמה". הוא משיב על כך בחיוב. אף שבפועל עילת לשון הרע לכשעצמה אינה מהווה מירמה, כב' השופט שילה בחר להתחקות אחר הנסיבות שהובילו את הנושה להגיש תביעת לשון הרע והגיע למסקנה שגם מקרה כזה מהווה מירמה. להלן הדברים: "במקרה דנן, חיוב הפיצויים בגין עוולת לשון הרע נבע מעבירה שהחייב ביצע. שליחת המכתבים הכוזבים, היה ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. במקרה של בירן (הנושה), החייב אף פרסם את המכתב בקיבוץ ולכן עוול גם עוולת לשון הרע. עצם משלוח המכתב במקרה דנן מהווה לא רק לשון הרע אלא גם ניסיון לקבלת דבר במרמה. העובדה שהחיוב הכספי נוצר באופן ישיר בעקבות הליך אזרחי ולא הליך פלילי, לא גורעת מהעובדה כי בגין אותו מעשה- שליחת מכתב הדרישה לבירן ושליחת מכתבים נוספים, הורשע החייב בניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, דהיינו, החוב נוצר בעקבות מעשה מרמה".

     

  34. נכון גם להביא דברים מתוך ההחלטה בעניין פלד שיפים תמיד ונכונים גם לענייננו: "הענקת הפטר לחייב הוא בבחינת "חסד המחוקק". המחוקק אפשר לפגוע בזכויות הקנייניות של נושים, אם החייב יצר חובותיו בתום לב ויש הצדקה למחול לו על החוב ולהעדיף את שיקומו על פני זכותם של הנושים". מכאן, שיצירת חובות בחוסר תום לב מהווה טעם שלא להפעיל את חסד המחוקק.

     

  35. בהחלטה נוספת בעניין זריהן שגם אליה הפנה המנהל המיוחד, קבע כב' השופט דורון חסדאי כי יש להחריג חוב שנוצר בנסיבות של ביצוע עבירת אלימות שאינה מירמה. באותו מקרה בהיותו של החייב כבן 15 שנים, תקף את הנושה וגרם לו לחבלות חמורות. בגין כך הורשע ונגזר עליו עונש של שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים וכן תשלום פיצוי לנושה. הנושה טען כי מדובר בחוב שנוצר כלפיו בחוסר תום לב במסגרת פעילות פלילית חמורה וכי מתן צו כינוס יביא למצב שבו החוטא יצא נשכר באופן הנוגד את תקנת הציבור. לפיכך, ביקש כי בית המשפט יבטל את צו הכינוס ולחלופין יקבע כי לא יינתן לחייב הפטר בגין החוב כלפיו. חרף הבעת הצער של החייב על המקרה עת היה כדבריו, ילד תמים שלא ידע להבדיל בין טוב לרע ומנסה כעת לשקם חייו, וחרף זאת שמדובר היה באירוע שהתרחש לפני כ-12 שנה, קבע כב' השופט חסדאי לאחר שסקר בהרחבה את החקיקה והפסיקה בעניין זה, כי אמנם אין מקום לבטל את הליך פשיטת הרגל אך יש מקום להחריג את החוב.

     

    להלן הדברים: "אין חולק כי החוב הכספי כלפי המבקש נוצר בגין מעשיו הפליליים של החייב כלפיו (חבלה חמורה בצוותא), על רקע ההליך הפלילי שהתנהל כנגדו וכנגד האחר, הליך אשר עליו התבססה התביעה האזרחית והסכם הפשרה שגובש במסגרתה לפיו חויב הוא לשלם למבקש (התובע שם) סך של 85,000 ₪ (קרן). בהתאם להוראות סעיף 69(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל, הקובעת כי צו הפטר לא יפטור "חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור", נדמה שלא נותר אלא לקבוע כי היה והחייב אכן יקבל הפטר מחובותיו, לא יחול הפטר זה על החוב למבקש. קביעה זו עולה אף בקנה אחד עם הצעת חוק חדלות הפירעון עליה עמדתי לעיל, אשר הרחיבה את אי תחולת ההפטר במעשי מרמה, גם למעשים פליליים נוספים, לרבות אלימות חמורה" (ראו סעיף 22 להחלטה).

     

  36. לסיכום עד כאן, לבית המשפט יש שיקול דעת רחב בהכרזה על חייב כפושט רגל. כאשר מדובר בחובות שנוצרו בחוסר תום לב, ניתן בנסיבות המתאימות שלא להכריז על חייב כפושט רגל. בנסיבות מתאימות אחרות ניתן להכריז על חייב כפושט רגל אולם לקבוע שההפטר ככל שיינתן בהמשך לא יחול על חובות מסוימים. חובות אלה אינם מוגבלים רק לחובות שנוצרו במרמה במובן הלשוני הרגיל, אלא גם לחובות שנוצרו בעקבות השתלשלות עניינים שמקורה במעשה מירמה, ביצירת חובות בחוסר תום לב, בביצוע עבירות פליליות, מעשי אלימות וכל דבר שיש בו משום פגיעה בתקנת הציבור בעצם מתן ההפטר.

     

    מן הכלל את הפרט

     

     

  37. במקרה דנן, נחה דעתי כי יש מקום להכריז על החייבת פושטת רגל. החייבת הודתה במסגרת עסקת טיעון בדברים שיוחסו לה באישומים שפורטו בכתב התביעה המתוקן. החייבת ריצתה עונש מאסר. מאז הרשעתה, החייבת חדלה מהתנהלותה הבעייתית ולא הוצג כי פעלה באותו דפוס התנהגות שאיפיין את התנהלותה עובר להרשעתה. החייבת אף הביעה התנצלותה הן במסגרת ההליך הפלילי והן בדיון שהתקיים לפניי. כפי שעולה מתסקיר המנהל המיוחד, החייבת עומדת בחובותיה על פי ההליך, היא מגישה דוחות חודשיים ועומדת בתשלום צו התשלומים באופן סדיר. החייבת משתכרת כ-7,000 ₪ וממצה את פוטנציאל השתכרותה ובהתאם לדוחותיה היא אף אינה מכסה את הוצאותיה השוטפות. לאור נסיבותיה האישיות, יש מקום לבוא לקראת החייבת המבקשת להשתקם ולחזור לנהל חיים נורמליים. על אף המעשים החמורים שביצעה החייבת, ועל כך עוד יורחב בהמשך, צריך לתת לה הזדמנות להוכיח את עצמה. לפיכך, יש מקום להכריז עליה פושטת רגל ולקבוע לה תכנית פירעון שבסופה תופטר מחובותיה.

     

  38. אשר לחוב כלפי המשיבים 3ו-4, לאור הניתוח המשפטי שהובא לעיל ולאור האמור בפסקי הדין בהם מחזיקים המשיבים 3ו-4 אשר עומדים על כך שהחוב יוחרג כלפיהם, אני סבור כי אין מקום לפטור את המבקשת מהחובות כלפיהם ויש להחריגם.

     

  39. על מנת לעמוד על התנהלותה הבעייתית של החייבת, נחוץ להביא מגזר הדין שניתן על ידי כב' השופט בני שגיא בעניינה. להלן הדברים: "הנאשמת הורשעה על יסוד הודאתה, על בסיס עובדות כתב האישום המתוקן, המחזיק 30 אישומים בעבירות הבאות: פגיעה בפרטיות, עבירה לפי סעיף 2(1) יחד עם סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (אישום ראשון); 2 עבירות של הפרעה לעובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288א(1) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (אישום שני); 6 עבירות של זילות בית המשפט, עבירה לפי סעיף 255 לחוק העונשין (אישומים שלישי, רביעי, שמיני, עשרים ושבעה, עשרים ושמונה, עשרים ותשעה); 15 עבירות של העלבת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין (אישומים חמישי, תשיעי, עשירי, אחד-עשר, שניים-עשר (2 עבירות), שלושה-עשר, חמישה-עשר, שישה-עשר, שמונה-עשר, עשרים, עשרים ואחד, עשרים וארבעה, עשרים וחמישה, שלושים); איסור פרסום, עבירה לפי סעיף 352(א) לחוק העונשין (אישום שלישי); הגנת קטין מפני פרסומים מזיקים, עבירה לפי סעיף 24(א)(1)(א)+(ב) לחוק הנוער (אישום שביעי); סיוע להעלבת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288 יחד עם סעיף 31 לחוק העונשין (אישום ארבעה-עשר); סיוע לזילות בית המשפט, עבירה לפי סעיף 255 יחד עם סעיף 31 לחוק העונשין (אישום שבעה-עשר); 2 עבירות של סיוע ללשון הרע, עבירה לפי סעיף 1(1)+1(3) יחד עם סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע + סעיף 31 לחוק העונשין (אישומים תשעה-עשר, עשרים ושלושה); פרסום מסולף של דיון משפטי, עבירה לפי סעיף 251 לחוק העונשין (אישום עשרים ושניים); סיוע לאיסור פרסום, עבירה לפי סעיף 352(א) יחד עם סעיף 31 לחוק העונשין (אישום עשרים ושישה)" ובהמשך: "כתב האישום המתוקן, שהוא מצומצם בהיקפו ומרוכך בניסוחיו ביחס לכתב האישום המקורי, מחזיק 30 אישומים שעניינם עבירות שונות (כפי שפורטו לעיל) שביצעה הנאשמת, באמצעות פרסומים ברשת האינטרנט, בעצמה או ביחד עם אחרים. פרסומים אלה בוצעו בין השנים 2010 עד 2016, וכללו כתבות מכפישות, דברי בלע, שקרים, ופרסומים אסורים נוספים אשר חלקם נקטו בשפה בוטה ומכוערת. העבירות בוצעו כלפי עובדי ציבור (עובדים סוציאליים ושוטרים), כלפי אזרחים מן השורה, כלפי עורכי דין שכיהנו בתפקידים שונים וכלפי שופטים" ובהמשך: "עיון בכתב האישום המתוקן מלמד על חומרת מעשיה של הנאשמת, ודומה כי ככל שנתון זה בלבד היה עומד במרכז סוגית הענישה, היה מקום להשית על הנאשמת תקופת מאסר משמעותית יותר מזו שגובשה בהסדר הטיעון. הקלות הבלתי נסבלת בה מבוצעות עבירות קשות באמצעות רשת האינטרנט צריכה לקבל ביטוי עונשי הולם ומרתיע, בוודאי מקום שעבירות אלה גורמות לפגיעה בשמם הטוב ובשלוות נפשם של אזרחים שונים ועובדי ציבור, ודומני כי הדברים ברורים" (ראו: ת"פ 14615-04-17 מדינת ישראל נ' שם טוב ואח' (פורסם במאגר משפטי)).

     

  40. עיון בפסקי הדין שניתנו בעניינם של המשיבים 3ו-4 מלמד על חומרת הדברים ולשון הרע הקשה והבוטה אשר איפיינה את התנהלות החייבת. רק לשם המחשה, אביא מעט מהדברים שנכתבו באותם פסקי דין.

     

  41. בפסק הדין שניתן על ידי כב' השופטת גרוסמן נקבע כי "הנתבעת 3 (החייבת) כינתה את התובעת בפרסומיה כ"נאצית", "חוטפת ילדים", "שקרנית עם קבלות", שקיים חשש שתפגע בילדתה וכו'. הכינויים המפורטים אינם כינויים אשר גלומה בהם אמת עובדתית כלשהי. אלו כינויים מבזים שנועדו להשפיל את התובעת" (עמוד 21 לפסק הדין שורות 14-16)

     

    "לאור התשתית העובדתית שנפרשה לנגד עיני, אני מוצאת כי פרסומי הנתבעת לא נעשו בתום לב, אלא בכוונת מכוון לפגוע בתובעות. התובעות הוכיחו כי פרסומי הנתבעת 3 נעשו מתוך רצון להשחיר את שם התובעת ואת משרתה כעובדת סוציאלית הפועלת עפ"י כללי התובעת 2. דהיינו, הוכח כי פרסומי הנתבעת 3 נעשו בכוונה מפורשת לפגוע בשמה הטוב של התובעת דבר השולל טענת תום לב" (עמוד 22 שורות 12-17).

     

  42. ובפסק דינו של כב' השופט דלוגין, אשר עסק בעניינו של המשיב 4, נדונו פרסומים שיוחסו לחייבת. אלה כללו פרסום בדבר התנהגות לכאורה מינית בעייתית של המשיב 4 שלגביהם קובע כב' השופט דלוגין "ברור מאליו כי הוא כולל דברי לשון הרע ודברים שיש בהם פגיעה בפרטיות" (ראו סעיף 10). ובהמשך: "ברור אם כן כי פרסום על התובע כי הוא מתנהג בצורה מופקרת מבחינה מינית, כי הוא בוגד בבני הזוג שלו, כי הוא אדם נוירוטי וחסר גבולות, וכי הוא מתחזה לאנשים אחרים לצורך השמצתם וכל זאת תוך ציון משלח ידו ומשרתו, כאיש יחסי הציבור של איגוד העובדים הסוציאליים, יש בו משום דברי לשון הרע בהתאם לכל אחד ואחד מסעיפי המשנה של סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע" (סעיף 12). פסק הדין עוסק גם בפירסומים נוספים שגם לגביהם מוצא כב' השופט כי הם מהווים לשון הרע ופגיעה בפרטיות המשיב 4. בסיפא לפסק הדין כב' השופט נתן דעתו, בין היתר, לכעס אותו חשה החייבת כלפי רשויות הרווחה שהוציאו את ילדיה מחזקתה וקבע כי "אין צידוק להשתלחות בתובע ובפרט לא הפגיעה בצנעת הפרט שלו (להבדיל מביקורת עניינית, זהירה והוגנת) ולכן נחה דעתי כי אין מנוס מלחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי..." (סעיף 88).

     

  43. העובדה שהפירסומים הנוגעים למשיבים 3ו-4 לא נכללו בכתב האישום המתוקן, אין בה כדי לסייע לחייבת. הדברים שנקבעו בגזר הדין מלמדים כי אין המדובר במעידה חד פעמית. מדובר בדפוס התנהגות והתנהלות סדרתית של החייבת המתפרסת על פני שנים רבות, במסגרתה בוצעו על ידה מעשים פליליים שחומרתם מתעצמת במיוחד בשל ריבויים. ההליכים האזרחיים בהם נקטו המשיבים 3ו-4 הם תולדה של אותה התנהלות בעייתית אשר לא פסחה עליהם והם מנויים על נפגעיה.

     

  44. החייבת טענה לקיומה של פסיקה מאוחרת שהוזכרה לעיל, שלטענתה יש בה כדי לשנות את ההתייחסות להתנהלותה כלפי המשיבים 3ו-4. בנוסף, טענה להכללת פרטים שקריים ולא נכונים בתצהירים שהוגשו במסגרת ההליכים שנוהלו נגדה ומכאן גם שלכאורה מדובר בפסיקה שגויה. אני דוחה טענות אלה. פסקי הדין שניתנו בעניינה של החייבת חלוטים וקובעים ממצאים ברורים ביחס לאותן נסיבות הספציפיות. אין מקום לחזור ולדון בהם מחדש. כפי שהובא לעיל, במסגרת אותם פסקי דין נקבע כי החייבת הוציאה לשון הרע ופגעה בפרטיות המשיבים. כך בית המשפט מתייחס לדברים.

     

    תכנית פירעון להפטר מותנה

     

  45. לדברי המנהל המיוחד, על מנת לשלם דיבידנד בשיעור 100% נטו לנושים שהגישו תביעת חוב וכן את הוצאות ההליך, על החייבת להוסיף על הסכום המצוי בקופה סך של כ-38,000 ₪ אותו הוא מציע לפרוס בתשלומים של 1,250 ₪ לחודש (כ-31 תשלומים). מדברי בא כוח החייבת בדיון נראה שהחייבת תוכל לעמוד בכך. מדובר בהצעה סבירה ולפיכך אני מאשרה. התשלומים יבוצעו החל מחודש דצמבר 2022.

     

  46. אשר על כן, אני מכריז על החייבת פושטת רגל. המנהל המיוחד ישמש נאמן. החייבת פטורה מהגשת דוחות חודשיים. החייבת רשאית להקדים תשלומים. בתום התשלומים, יגיש הנאמן פסיקתא לחתימתי.

     

  47. החובות כלפי המשיבים 3ו-4 בהתאם לפסקי הדין יוחרגו מההליך.

     

    המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

    .

     

    ניתנה היום, ט"ז חשוון תשפ"ג, 10 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ