מחאמיד נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

1.לפניי בקשה לעיין מחדש בפסק דין שביטל את ההליך ואשר ניתן ביום 19.12.2017. בקשת החייב לביטול פסק הדין הוגשה בחלוף כשבעה חודשים(!) מאז ניתן פסק הדין – ביום 7.6.2017.

2.צו לכינוס נכסיו של החייב ניתן ביום 10.4.2016. ביום 8.9.2016 הודיעה המנהלת המיוחדת על מחדלים שצבר החייב, ובין היתר הודיעה היא כי מקוזזת מקצבת החייב שמתבקשת מן המל"ל סכומים בגין חוב מזונות וע"י כך מעדיף החייב נושים (המל"ל - בגין חוב המזונות). ביום 26.10.2016, בעקבות הודעת המנהלת המיוחדת כי החייב לא התייחס להודעתה בדבר העדפת נושים (ע"י קיזוז סכומים מקצבה המגיעה לחייב) ניתנה ההחלטה הבאה:

" החייב יגיש לתיק בית המשפט והן למנהלת המיוחדת את כל ההבהרות הנדרשות בתשובתה עד ליום 16.11.2016. תשובה סופית מטעם המנהלת המיוחדת תוגש עד ליום 30.11.2016"

3.ביום 26.10.2016 הודיעה המנהלת המיוחדת כי החייב לא פעל בהתאם להחלטה הנ"ל וביום 30.1.2016 קבעתי כי ככל שלא ימציא החייב הבהרות הנדרשות עפ"י החלטת כב' השופטת אטיאס מיום 26.10.2016, וזאת עד ליום 12.12.2016 אורה על ביטול ההליך. משלא פעל החייב להמציא את ההבהרות, חרף מספר ארכות שניתנו לו, בוטל ההליך ביום 19.12.2016.

4.החייב ישב בחוסר מעש משך שבעה חודשים, וביום 7.6.2016 הגיש בקשתו לביטול פסק הדין. בבקשה מפורטת שטח החייב טענותיו באשר לפסק הדין שניתן ולהתנהלותו בהליך ואף לא פסח על טענות המופנות כלפי התנהלות משרד המנהלת המיוחדת בתיק זה ואף בתיקים אחרים (ראו לעניין זה הנטען בסעיף 20 לבקשה). ואלה בתמצית טענות החייב:

א.החייב הפנה לתגובתו מיום 29.9.2016 בה הבהיר החייב כי הוא הסיר כל מחדליו וכי לא היה מקום להגיש את ההודעה מיום 26.10.2016 (בה הודיעה המנהלת המיוחדת כי החייב לא הבהיר ולא התייחס לחשש שהעלתה באשר לקיזוז חוב מזונות מלפני צו הכינוס ע"י המל"ל) זאת מאחר והחייב המציא את צו הכינוס עוד בחודש 7/2016 למל"ל וככל שסברה המנהלת המיוחדת כי אסור היה למל"ל לקזז סכומים רשאית היתה להגיש בקשה לבית המשפט (ראו האמור בסעיפים 7-10 לבקשה). עוד טען החייב כי הוא פנה אל המנהלת המיוחדת והציע להסדיר עניינים בשיחת טלפון, ואולם המנהלת המיוחדת בחרה להגיש בקשות לבית המשפט.

ב.עוד נטען כי בדיקה במשרד ב"כ החייב מעלה כי תגובות המנהלת המיוחדת מיום 26.10.2016 ומיום 30.11.2016 לא הומצאו לידיו (סעיף 12 לבקשה), ועל כן לא ברור כיצד היה על החייב לפעול בהתאם לבקשות שלא הומצאו לידיו.

ג.החייב הפנה להתכתבות בין משרד ב"כ לבין משרד המנהלת המיוחדת ממנה עולה כי במכתב ששלח ב"כ החייב ביום 29.1.2017 הומצאו מסמכים נוספים שהתבקשו ע"י המנהלת המיוחדת בניסיון לבטל את פסק הדין.

ד.בסמכותו של בית המשפט לעיין מחדש בהחלטתו שביטלה את ההליך ולבטל פסק הדין.

5.המנהלת המיוחדת הגישה תגובה. לטענתה, הבקשות וההחלטות מיום 26.10.2016 ומיום 29.11.2016 הומצאו ואף נצפו ע"י ב"כ החייב. המנהלת המיוחדת הפנתה למכתבים ששלחה לב"כ החייב ביום 10.7.2016 ומיום 28.7.2017 לקבלת מסמכים ופרטים, אשר לא נענו עד אשר הוגשה הודעה לבית המשפט ביום 8.8.2016. עוד הפנתה המנהלת המיוחדת למחדלים באי התייחסות להחלטות בית המשפט. המנהלת המיוחדת סבורה כי אין מקום לעיון חוזר בפסק דין, מאחר ואין בפנינו צו ועל כן לא ניתן להחיל את הוראות סעיף 181 לפקודה על פסק הדין שבנדון. עוד עולה כי עד לרגע זה נמנע ב"כ החייב מלהודיע מהו מקור החוב המקוזז ע"י המל"ל.