זכויות המגורים של החייבים במשק 20 בעין ורד כמו גם זכות השימוש במחסנים.
בהמשך לבקשת הנושים למתן ההפטר נקבע דיון ליום 28.3.2017.
קודם לדיון הוגשה התנגדותה של הנושה , הגב' ח.ז. (אחות החייבת), ובמסגרתה נטען כי אין מקום לקיים דיון או לבחון את בקשת החייבים למתן ההפטר וזאת מקום בו פעולות רבות של חקירה ודרישה טרם התקיימו ולמעשה יש לראות את בעל התפקיד כזה אשר לא מילא תפקידו. עוד נטען כי אין לגזור ממצבה הרפואי של החייבת על שאלת מתן ההפטר לחייב.
על אלו הוסיפה הנושה וטענה כי יש לבחון את שווי זכויות החייבים בנכס בו הם מתגוררים, שכן זכות מגורים בלתי הדירה זו הינה בעלת שווי כלכלי, אשר על החייבים לפדותה או לחילופין על בעל התפקיד לממשה.
להתנגדות זו, הצטרפו נושים נוספים לרבות ישראל קרגו לוגיסטיק (אי.סי.אל) בע"מ, ומנהל מקרקעי ישראל. אציין כי מעדכון הנאמן עלה כי הנושים זומנו לדיון, ולמעט אלו אשר צוינו לעיל, לא הוגשו התנגדויות והנושים לא התייצבו לדיון.
במסגרת הדיון, שבו הצדדים על טענותיהם.
לעניין שווי זכויות המגורים, טענו החייבים כי מדובר בנכס בו מתגוררים בני הזוג מזה שנים רבות, וכי נוכח מצבה הרפואי של החייבת, כמו גם החלופה שתידרש לצורך מגוריה, אם וככל שתפונה, אין כל כדאיות כלכלית באותו פינוי.
מאידך, טענה הנושה כי נוכח הוראות הדין לא זכאים החייבים להגנות הנטענות על ידם וכי שווי השכרת הנכס תניב לקופת הכינוס סכומים ניכרים.
באשר למימוש הנכסים הפיננסיים טענו החייבים כי עומדת להם הגנת הוראות סעיף 85א' לפקודה, עת כי חלק לא מבוטל מהכספים נשוא הדיון הינם כספים מוגנים. לשיטת החייבים, למעט זכות קיזוז לנושה המובטח ( בעניינו של החייב), אין הקופה זכאית אלא לכספים ההוניים.
בהמשך, הוסיפו החייבים וטענו כי לצורך מתן ההפטר, יהיו נכונים לוותר על מלוא הסכומים אשר הצטברו לטובתם בגופים המוסדיים, לרבות אלו המוגנים.
לשיטת הנאמן, קיזוז הכספים על ידי הנושה המובטח, תביא לכך שדין יתרת הכספים לעבור לקופת הכינוס בעניינו של החייב. עוד נטען כי ביחס לחייבת, יועברו הכספים ההוניים.
בתום הדיון, הסכימו הצדדים להוסיף ולהידבר ביניהם.
למרבית הצער, ניסיון זה לא צלח, וההדברות לא הובילה להסכמות.
בהודעת העדכון של הנאמן מצא זה לבוא בהמלצה על פיה יינתן לחייבים הפטר בגין חובותיהם ברי התביעה כנגד הוספת סכום של 100,000 ₪.
עוד הובהר כי מקום בו תהא החייבת נכונה לוותר על הכספים המוגנים העומדים לזכותה בגופים המוסדיים, יופחת שיעורם מהסך של 100,000 ₪, והיתרה תופקד בקופת הכינוס.
הנושה, הגב' ז', חזרה על התנגדותה, וטענה כי הפער בין דמי השכירות בהם יהא על קופת הכינוס לשאת, אל מול שווי השכרת הנכס הנוכחי בו מתגוררים החייבים עומד על כ- 5,000 ₪ בחודש, ומשכך יש לגלם סכום זה על דרך של תוספת לקופת הכינוס של 300,000 ₪.
באשר לכספי החייבת המצויים בגוף המוסדי נטען כי אלו ממילא שייכים לקופה ומשכך, אין למנות אותם כחלק מפדיון זכויות החייבים בנכס במושב עין ורד.
הנושה שבה וחזרה על טענותיה לעניין אי קבלת עמדת הנושים, התנהלות חסרה של בעל התפקיד, אי השלמת ההכרעה בתביעות החוב והעדר הצדקה למתן ההפטר לחייבים בכלל ולחייב בפרט (נוכח המצב הרפואי של החייבת).
החייבים הודיעו כי ככל שיאושר המתווה המוצע על ידי הנאמן, הם יפעלו לתשלום הפער שבין הסכומים המוגנים העומדים לזכות החייבת (במגדל חב' לביטוח ובכלל חב' לביטוח) וזאת באמצעות בני משפחה, ומתוך מטרה לפתוח דף חדש בחייהם.
נוכח טענות הנושה, התבקשה תשובת הנאמן.
במסגרת תשובה זו ביקש הנאמן להבהיר כי הסכמתה של הנושה לפדיון זכויות החייבים בנכס בהיקף של 300,000 ₪ לא הייתה על דרך של קבלת הסכום במזומן כי אם על דרך של הסכמת הנושה לכך שהנכס בו מתגוררים כיום החייבים יושכר לצדדים שלישיים לתקופה של 5 שנים על ידי בעל התפקיד, תוך העמדת נכס מושכר חלופי לשימוש החייבים למשך אותה תקופה.
הפער בין דמי השכירות בנכס האחד, לשווי השכרת הנכס במושב עין ורד מאידך – הוא זה אשר אמור לגלם בחובו את הסכום הנטען.
ואולם, לשיטת הנאמן – לא ניתן להתעלם מהסיכונים אותם תיטול קופת הכינוס בעצם העיסוק בהשכרתו של הנכס נשוא הדיון, עד כדי החשיפה להפיכת הקופה לקופה גרעונית.
על אלו ביקש הנאמן להוסיף את הסתייגותו לעניין הפער הנטען בין שווי החלופות, כמו גם להפנות את שימת הלב לעובדה כי המשמעות של חלופה זו הינה הותרת החייבים בהליך לתקופה נוספת של כחמש שנים.
לסיכום, חזר הנאמן על עמדתו בהודעת העדכון מיום 4.4.17 , תוך שהוא מותיר לשיקול דעת בית המשפט את השאלה האם ראוי כי הכספים המוגנים יבואו בנוסף או כחלק מהסכום הנובע מפדיון זכות המגורים.
דיון
לאחר שנתתי דעתי לכלל טענות הצדדים, אני מוצאת כי בשלה העת לדון במתווה להפטר החייבים.
אקדים ואתייחס לסוגיית תום הלב.
לא נמצאה אינדיקציה לכך שהחייבים צברו את עיקר חובותיהם בחוסר תום לב, וזאת למעט החוב למנהל מקרקעי ישראל אשר אופן יצירתו מעלה סימני שאלה לא פשוטים.
בהינתן פסיקתו של כב' בית המשפט העליון, אין מקום כי ההליך בעניינם של החייבים יבוטל או כי לא יינתן להם הפטר, אלא כי לכל היותר היה מקום, אם וככל שהייתה מוגשת ונבחנת בקשה מתאימה, להחריג את החוב הפרטני.
התנהלות החייבים בהליך ידעה עליות ומורדות ואולם נכון למועד היום, מצא הנאמן כי קיימת מניעה מקידום עניינם לכלל מתן הפטר.
זה המקום לציין כי איני שותפה למסקנות הנושה לעניין דרך התנהלות בעל התפקיד, ולא מצאתי כי נפלו בה הפגמים הנטענים על ידי הנושה.
לגופו של עניין, מומשו לטובת קופת הכינוס כל הנכסים אשר עמדו לזכות החייבים למעט שלושה, אשר יידונו להלן.
למעלה מכך, בהותרת החייבים בהליך לעוד שנים רבות וארוכות, לא יהא כדי להביא לשינוי מצב זה.
מדו"ח הנאמן עלה כי נכון להיום, עומדים לזכות החייבים שלושה נכסים כדלהלן:
זכות הגשתה של תביעת חוב בתיק הפירוק של חברת אקווה טל גרופ.
טענות הצדדים ביחס לנכסים אלו, נסקרו לעיל.
משנתתי דעתי לאלו אני מוצאת כי להורות כי יינתן לחייבים הפטר בגין החובות ברי התביעות אשר נוצרו קודם למתן צו הכינוס, בכפוף להוראות סעיף 69 לפקודה, וכנגד התנאים הבאים:
א. מימוש כל הכספים והזכויות העומדים לזכות החייבים בגופים המוסדיים, וזאת לרבות הרכיב הקצבתי, כאשר רשמתי בפני את הסכמתם המפורשת של החייבים לכך.
החייבים יחתמו על כל מסמך שיידרש לצורך מימוש כאמור.
הנאמן יגיש פסיקתות מתאימות לחתימתי ( ביחס לחייב בהתייחס לחברות: פסגות, מגדל מקפת ומנורה מבטחים, וביחס לחייבת בהתייחס לחברות מגדל חב' לביטוח בע"מ וכלל חב' לביטוח בע"מ).
ב. החייבת תסיר את חוב הפיגורים (בהתאם לעדכון הנאמן מהיום), וזאת בתוך 60 יום מהיום.
ג. ביחס לזכות המגורים של החייבים במושב עין ורד, נוכח הפערים בין הסכומים אשר נזכרו על ידי החייבים, הנאמן והנושה, ובהעדר כלים אחרים להעריך שווי זה, אני מוצאת להורות כדלהלן :
(1) הנאמן יפנה לצורך קבלת חוות דעת של שמאי לעניין שווי השכרתו של נכס המגורים לצד שלישי, כמו עלות שכירות של דירה חלופית למגורי החייבים בקומת קרקע. בעלות קבלת חוות הדעת תישא קופת הכינוס. חוות הדעת תומצא בתוך 30 יום.
(2) כנגד קבלת הנתונים מכוח חוות הדעת, ייקבע הסכום אשר על החייבים להוסיף לצורך פדיון זכות המגורים שלהם בנכס במושב עין ורד, תוך מתן הדעת לכלל הסוגיות הצריכות לעניין.
(3) מהסכום הנקוב בסעיף ג(2) יופחת כל סכום אשר יתקבל מהחלק הקצבתי אשר יועבר לקופת הכינוס מתוך מימוש הנכסים הפיננסיים של החייבת (בלבד).
מקום בו הובהר על ידי הנאמן כי מדובר בכספים מוגנים, וכי ביחס לאלו לא קיים חוב של נושה מובטח אשר יביא למימושם, יש לראותם כאלו הנוספים לקופת הכינוס מעבר לסכומים שהיו מתקבלים בהתאם להוראות הדין ומשכך כחלק מפדיון זכויות המגורים.
ד. הנאמן יוסיף ויבחן את אפשרות השכרת המחסנים אשר זכות השימוש בהם הוקנתה לחייבים, וזאת בכפוף להוראות הדין ותוך מתן הדעת לעמדת רמ"י ביחס לכך.
ככל שקיימת אפשרות להשכרתם יודיע על כך בתוך 30 יום , שאז יינתנו הנחיות נוספות.
ה. בהינתן התקופה בה מצויים החייבים בהליך, והמועד בו הוגשה על ידם בקשת ההפטר, יוסיפו החייבים לקופת הכינוס עוד 10 תשלומים שווים ורצופים של 650 ₪ כל אחד (כך שהתשלום החודשי ישקף שהות בהליך של 5 שנים).
ה. זכויות החייבת להגשת תביעת חוב ביחס לחב' אקווה טל גרופ, יוקנו לקופת הכינוס. הנאמן יבחן זכאותה בפועל להגשת תביעת החוב בתוך 30 יום, וככל שניתן להגישה, יעשה כן בתוך 60 יום.
ו. החייבים יהיו רשאים להקדים תשלום, ויהיו פטורים מהמשך הגשת דוחות, אלא כנגד דרישה.
אציין כי אני ערה לעובדה כי יהא שיעור הדיבידנד הצפוי לנושים הוא נמוך מאוד (יהא הסכום אשר יקבע ביחס לסעיף ג(2) אשר יהא).
כן אני ערה לזכות הבסיסית של הנושים להיפרע מהחייבים נוכח חובותיהם.
עם זאת, אין להתעלם מעובדה כי הליך פשיטת הרגל מטרתו איזון בין זכויות אלו של הנושים, לבין ההכרה באפשרות לאפשר לחייבים לפתוח דף חדש בחייהם.
נקודת האיזון בין אינטרסים מנוגדים אלו אינם תמיד פשוטה, וודאי עת כי מדובר בחובות אשר אופן יצירת חלקם מעורר כשלעצמו קושי.
במקרה דנן, מקום בו כלל הנכסים העומדים לזכות החייבים הוקנו לקופת הכינוס, שעה שהנאמן מצא כי החייבים שיתפו פעולה בהליך לרבות לעניין מימוש אותם נכסים, עת כי מצבה הרפואי של החייבת הוא קשה והחייב על סך גיל היציאה לגמלאות (עובדה המשליכה על יכולת ההשתכרות שלו ומשכך על יכולתו לתרום לקופת הכינוס), עת כי הותרת החייבים בהליך לעוד שנים רבות וארוכות – לא יהא בה כדי להביא למזור של ממש לנושים ובהתחשב בגילם של החייבים, אני מוצאת כי התכנית הנקובה לעיל, יש בה כדי יצירתו של אותו איזון.
כנגד עמידתם של החייבים במתווה תוגש על ידי הנאמן בקשה מתאימה בלוויית פסיקתא/ות.
קודם סיום אציין כי בכל בקשות החייבים מהעת האחרונה נטען כי נוכח המגבלות הנובעות מניהולו של הליך פשיטת הרגל, לא יכולים החייבים לעשות שימוש בפוליסות ביטוח בריאות העומדות לרשותם.
טענות אלו לא נתמכו בדבר, וממילא הובהר על ידי, מספר פעמים, כי מקום בו מדובר בפוליסות בריאות לא קיימת לכאורה כל מניעה מהפעלתן – ככל שהדבר נוגע להליך פשיטת הרגל.
למעלה מכך הובהר במסגרת ההחלטות כי מקום בו תוגש בקשה פרטנית בעניין זה, אדרש לה לגופה. בקשה כאמור לא הוגשה עד היום.
משימה למתן החלטה בעוד 90 יום.
המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים.
ניתנה היום, ד' אייר תשע"ז, 30 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.
