בריצ'וק נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח'

לאחר שעיינתי בבקשת המבקשת, בתגובת המנהל המיוחד ובתשובת המבקשת, אני קובע כדלקמן:

המבקשת פנתה לבית המשפט לבקש להתיר לה לקזז מהכספים המוחזקים בידה את יתרת חוב הלוואה שנטל החייב בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. יתרת החוב עומדת על סך של 7,920.66 ₪ נכון ליום 1.8.17.

ככל שמדובר בכספים מוגנים על פי סעיף 85(1)א) לפקודה, אין למבקשת זכות לפדות כספים אלה ללא הסכמה מפורשת של החייב. זכות הקיזוז לה טוענת המבקשת איננה עומדת לה, מאחר וכספים אלה לא היו נזילים בעת מתן צו הכינוס והמבקשת לא הייתה רשאית להפעיל את זכות הקיזוז במועד זה.

כאמור מדובר בפוליסה למטרת תגמולי קצבה לפנסיה שהכספים מוגנים וגם על פי סעיף 25 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל התשס"א-2005) זכויות אלה אינם ניתנות לשעבוד טרם הגיע מועד הפרישה או מתן הסכמה מפורשת של החייב כיום. עולה כי במועד צו הכינוס לא יכלה המבקשת לבצע את הקיזוז מאחר והחייב לא הגיע לגיל הפרישה במועד זה ולא נתן הסכמה מפורשת לפדיונם.

סעיף 74(ב) לפקודה קובע מפורשות כי הקביעה מהם העסקים הניתנים לקיזוז לפי סעיף זה תעשה לפי מצבם ביום בו ניתן צו הכינוס.

באשר לפדיון זכויות פנסיה למרות הסכמה עליו חתם החייב בעת מתן ההלוואה, כבר הבעתי את דעתי בהחלטה בתיק פש"ר 12573-07-16 והמבקשת מופנית להחלטה זו.

אין מחלוקת כי יש בידי המבקשת את זכות העיכבון ומכוחה היא יכולה לבוא בבוא היום כאשר יגיע מועד פדיונם של הכספים ולהיפרע מהם בטרם יועברו לחייב.

יחד עם זאת, יכולה המבקשת לפנות לחייב ולהגיע עימו להסדר לאחר קבלת צו ההפטר על אופן החזר ההלוואה כדי לחסוך את הריבית המצטברת לכספי התגמולים.

בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.

העתק ההחלטה יישלח לצדדים.