בוסקילה נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

השאלה שיש להכריע בה בתיק זה הנה, האם יש להיעתר לבקשת המבקש וליתן צו כינוס לנכסיו, למרות שמרבית החובות שצבר הנם תולדה של עבירה, ובהקשר לכך, האם זהו השלב בו יש להכריע בטענת חוסר תום הלב הטמון באופן יצירת החובות.

רקע

1. ביום 11.7.2017 הגיש המבקש בקשה למתן צו כינוס בעניינו. המבקש הצהיר על חובות לשלושה נושים: אגף מע"מ, אגף מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי (להלן: "מע"מ", "מס הכנסה" ו – "מל"ל" בהתאמה). הסכום המוצהר של החובות עומד על כ - 13,000,000 ₪ וחלק הארי שלהם הוא כלפי הנושים מס הכנסה ומע"מ. הבקשה הוגשה לכונס הנכסים הרשמי (להלן: "כונ"ר") וזה התנגד לבקשת המבקש למתן צו כינוס, בטענה שמרבית החובות נוצרו שלא בתום לב ותוך ביצוע עבירות פליליות בתחום המיסים, בגין חלקן הורשע המבקש במסגרת ת"פ 2801/08 ביום 27.5.2015 בבית משפט השלום. על פסק הדין הוגשו ערעורים הדדיים שנדונו במסגרת עפ"ג 20998-12-15, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, והחייב הורשע בכל האישומים שפורטו בכתב האישום, עפ"י הכרעת הדין מיום 21.1.2015 (הרכב השופטים המכובדים: סגנית הנשיא, כתוארה אז, השופטת יפה כץ, השופט צלקובניק והשופטת רז לוי).

    

2. ביום 19.7.2017 התקיים לפניי דיון בבקשה ובסופו הוחלט כי יהיה זה נכון לשמוע את עמדת הנושים, מאחר ומדובר במספר מצומצם של נושים ובאותה העת, היקף החובות שמקורם בעבירות שביצע המבקש לא היה ברור. במסגרת הדיון ובהסכמת הכונ"ר הוחלט על עיכוב הליכי הוצאה לפועל בכל תיקי המבקש עד למתן החלטה או צו כינוס, לפי העניין. הנושה מע"מ הגיש את התנגדותו למתן צו כינוס לנכסי המבקש. שאר הנושים לא הגישו תגובתם והתקיים דיון נוסף בעניין ביום 3.12.2017.

    

3. כאן המקום לציין, כי חובות המבקש למע"מ נוצרו עקב קיזוז חשבוניות פיקטיביות בתקופת השנים 1999 – 2003. כתב האישום בעניינו של המבקש הוגש במהלך שנת 2008. המבקש הורשע בעבירות הימנעות ממסירת מסמכים ופנקסים לרשויות מע"מ וכן, הורשע בהגשת 42 דו"חות כוזבים למע"מ, שכללו ניכוי תשומות כוזבות בסך כ – 1,400,000 ₪, בניגוד להוראותיו של חוק מס ערך מוסף, תשל"ו 1975 (להלן: "חוק המע"מ). במסגרת גזר הדין מיום 18.5.2016 (בערעור) נקבע כי אין הצדקה להפחתה או הקלה בעונש המאסר שהושת על המבקש כאן וערכאת הערעור השאירה על כנו את גובה הקנס שהוטל על המבקש בסך 50,000 ₪. החובות עליהם הצהיר המבקש בבקשתו, רובם ככולם, נגרמו עקב העבירות שביצע והקנס שהוטל עליו בגינן.

    

    

   טענות הצדדים בתמצית 

4. לטענת הכונ"ר, עיון בבקשה למתן צו כינוס מעלה, כי המבקש הצהיר על חובו בגין הקנס שהוטל עליו בסך של 50,000 ₪, כאמור לעיל, לאחר שהתחמק מתשלום מס בסכום העולה על 1,450,000 ₪. הכונ"ר טען, כי מאחר והחובות נצברו תוך ביצוע עבירות פליליות, הרי שהם נוצרו בחוסר תום לב ובאופן שיטתי ולכן אין לאפשר לו ליהנות מהגנת צו הכינוס.

    

5. הכונ"ר הפנה בטיעוניו לפניי לפסק הדין שניתן בפש"ר 2274/06 חימאווי נ' הכונס הרשמי ואח' ולע"א 6416/01 בנבינשתי נ' הכונס הרשמי לפיהם, ככלל, יש ליתן משקל לסוגיית תום הלב בעיקר בשלבי ההכרזה ובשלב ההפטר, אך אין הדבר מונע מבית המשפט לדחות את בקשה למתן צו כינוס, כאשר מתברר כבר בשלב מוקדם כי המבקש הגיש הבקשה בחוסר תום לב. עוד נטען, כי נסיבות יצירת החובות ידועות ואין מקום לבררן עוד ולכן, אין לדחות עוד את מועד ההכרעה בנושא.