פש"ר 1809-06 משה סטולר ואח' נ' שריה עופר ואח'

בעניין: עזבון המנוח שריה עופר ז"ל

כללי

לפניי תובענה להצהרה רכושית (להלן: "התובענה") בגדרה עותרת הגב' מוניק עופר (להלן: "המבקשת") להצהיר על זכויותיה במחצית מנכסיו של בעלה המנוח, מר שריה עופר ז"ל (להלן: "החייב") (שניהם ביחד: "בני הזוג") וזאת מכח הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון").

2. עיקרי הרקע העובדתי

החייב נקלע לקשיים והוגשה נגדו בקשת פשיטת רגל על ידי אחד מנושיו. ביום 17.1.07 ניתן צו כינוס לנכסיו וביום 31.12.07 הוא הוכרז פושט רגל. בעוד ההליך תלוי ועומד, החייב נרצח ביום 11.10.13 ובהמשך הוכרז גם עזבונו פושט רגל ועו"ד גולן מונה כנאמן לניהול העיזבון (להלן: "הנאמן").

אציין שהחייב התגרש בשנת 2006 מאשתו הראשונה ואם ילדיו, הגב' אסתר עופר (להלן: "הגרושה"), שנמצאת גם כן בהליך פשיטת רגל (פש"ר 1966/09). עובר לגירושין ערכו השניים הסכם ממון (להלן: "הסכם הממון") אליו אתייחס בהמשך הדברים.

המבקשת והחייב הכירו לפי הנטען בשנת 2005 בעוד שניהם נשואים לאחרים. בני הזוג נישאו ביום 18.8.10 וניהלו משק בית משותף. התובענה מתמקדת בשלושה נכסים: בית ברחוב ענבר 6 בקיסריה הידוע גם כגוש 10634 חלקה 104; בית ברחוב הצוק 11 בית ינאי הידוע גם כגוש 2334 חלקה 11; חווה בשם "ברוש הבקעה" שנמצאת בבקעת הירדן (להלן בהתאמה: "הנכס בקיסריה"; "הנכס בבית ינאי"; "ברוש הבקעה").

הנכס בקיסריה מומש בשנת 2010 וחלקו של החייב בתמורה הוא סך של כ- 1 מיליון ₪. הנכס בבית ינאי נמצא בימים אלו בהליכי מימוש (פש"ר 1966/09; בקשה 30) כאשר חלקו של החייב בתמורת המימוש הוא 30% ובהתאם להסכם פשרה שאושר על ידי בית המשפט (כב' השופטת אלשיך) ביום 28.3.11. לשלמות התמונה אוסיף שהנכס בקיסריה שימש כבית מגוריו של החייב, גרושתו וילדיהם ולאחר מימושו עברו הגרושה והילדים להתגורר בבית ינאי. המבקשת לא התגוררה בנכס בקיסריה או בנכס בבית ינאי אלא בברוש הבקעה בלבד.

התובענה הוגשה במקור לבית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 43980-11-13) והמבקשת עתרה לבית המשפט של פשיטת רגל להתיר לה את המשך בירור התובענה בבית המשפט לענייני משפחה (בקשה 91). הנאמן והכנ"ר התנגדו לבקשה וסברו שיש לברר את התובענה במסגרת הליך פשיטת הרגל. בהחלטה מיום 1.12.14 קבעתי שיש לברר את התובענה במסגרת הליך פשיטת הרגל של החייב, כמפורט בהחלטה, ובעיקר מהטעם שלהכרעה בתובענה יש השלכה על נושי החייב.

בטרם אעבור לעיצומם של דברים אוסיף שהנאמן הגיש תובענה להצהיר על חיובה של המבקשת במחצית מחובותיו של החייב (בקשה 109). תובענת הנאמן מושתתת על טענותיה של המבקשת בתובענה דנן ולעמדתו ההלכה הפסוקה מורה שלצד שיתוף בזכויות יש שיתוף גם בחובות. בקשה לאיחוד הדיון בתובענות נדחתה ומשכך פסק דיני עוסק בתובענת המבקשת בלבד לשיתוף בזכויות ואין בפסק הדין כדי לקבוע מסמרות באשר לבקשה 109.

3. התובענה