פש"ר 1709-01-11 עין טל (1983) בע"מ נ' רובינשטין ואח'

המנוחה נחמה רובינשטיין ז"ל נקלעה להליכי חדלות פירעון וביום 26.6.11 נכנס לתוקף בהסכמתה צו לכינוס נכסיה, ובמסגרתו מונה עו"ד גדעון שרויאר כמנהל מיוחד. בהמשך, ביום 6.1.12 הוכרזה המנוחה פושטת רגל ועו"ד שרויאר מונה כנאמן לנכסיה (להלן בהתאמה: "החייבת" ו-"הנאמן"). צד נוסף שעלינו לציין הינו חברת "עין טל (1983) בע"מ" (בפירוק) (להלן: "החברה"). החברה נקלעה אף היא לחדלות פירעון ועו"ד שרויאר מונה למפרקה (להלן: "המפרק"). החברה היא הנושה היחידה של החייבת. החברה הגישה תביעת חוב נגד החייבת (להלן: "תביעת החוב"). מאחר והנאמן לנכסיה של החייבת משמש גם כמפרק של הנושה, מונה השופט בדימוס שאול מנהיים כמנהל מיוחד לבדיקת תביעת החוב (להלן: "בעל התפקיד"). לאחר דיון מעמיק, קבע בעל התפקיד שתביעת החוב תוכר בסך של 11,198,261 ₪ וכאמור בהכרעתו המפורטת מיום 28.5.14 (להלן: "הכרעה בתביעת החוב").

זה המקום לציין שמקור הליכי חדלות הפירעון של המנוחה הוא מלפני שנים רבות. המנוחה ואחיה, מר פרץ רוזנברג ז"ל, היו מעורבים באמצעות חברות שיסדו וביניהן החברה, בפטנטים בתחום ההשקיה. לימים התגלעו מחלוקות בין האחים שלדאבון רב, נמשכו במשך עשרות בשנים ונדונו לפני מספר ערכאות ותקצר היריעה מלפרט את כל השתלשלות האירועים וההליכים.

לענייננו על ההכרעה בתביעת החוב הוגשו שני ערעורים. האחד על ידי המפרק באמצעות עו"ד יוסף וינראוך והשני על-ידי בעלה של המנוחה, מר דב רובינשטיין (להלן: "הבעל") המיוצג ע"י עו"ד ארז חבר והמלין על גובהו של סכום החוב כמות שהוכרע בתביעת החוב. נציין שלעמדת בעל התפקיד לחייבת זכויות גם ברכוש שרשום על שם הבעל. בהקשר זה אוסיף שבין הצדדים והקשורים עמם מתנהלים במקביל הליכים בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב (תמ"ש 36539-11-13 ותמ"ש 12410-03-11). כן קיים הליך פירוק רלוונטי בבית המשפט המחוזי בחיפה (פר"ק 432/03), (להלן: "בתי המשפט האחרים").

לאחר שעיינתי בהכרעה בתביעת החוב, בערעורים ובתגובות להם, קבעתי דיון במעמד הצדדים.

בדיון ביום 6.10.14 שאליו התייצבו הצדדים ובכללם הבעל ובתם של החייבת והבעל, הגב' אלמוג, הושגה הסכמה בין הצדדים להבאת כלל הסכסוכים שביניהם לידי סיום לרבות אלה שבבתי המשפט האחרים. עיקרה של ההסכמה הינו להסמיך את בית משפט זה לפסוק בפשרה, לפי שיקול דעתו וללא הנמקה, הכרעה שתסיים את כלל המחלוקות שבין הצדדים, מכל מין וסוג. מפאת חשיבות העניין המביא כאמור לידי סיום מסכת סכסוכים ממושכת אביא את ההסכמה כלשונה (בפרוטוקול מיום 6.10.14 עמ' 1 שורות 33-35 ובעמ' 2 שורות 1-3):

"אנו מקבלים את הצעת בית המשפט שלפיה יפסוק בית המשפט בכלל המחלוקות שבין הצדדים מכל מין וסוג שהוא, לרבות אלה שבבית המשפט לענייני משפחה והערעורים על פסיקת המנהל המיוחד בתביעת החוב וכן בתיק פר"ק (ח-י) 432/03, לפי שיקול דעתו בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 ללא הנמקה, ולאחר סיכומי הצדדים. יובהר כי ההכרעה האמורה תסיים גם את הטענות כלפי מי מבין מבני משפחת החייבת ובכפוף לקיומה".

להסכמה האמורה ניתן תוקף של החלטה וזאת לאחר ששמעתי מפי הבעל והבת שהם הבינו את משמעות ההסכמה והסכימו לה. יצוין שבתי המשפט האחרים נתנו את אישורם למתן הכרעה כאמור לעיל.

לאור ההסכמה ובהתאם לה נשמעו סיכומי הצדדים בעל פה. לא למותר לציין שבית המשפט שמע טיעון ארוך ומלומד מפי כל אחד הצדדים וכעולה מפרוטוקול הישיבות שהתקיימו בעניין, ביום 30.11.14 וביום 16.12.14. בצד הטיעון בעל פה, הוגשו גם עיקרי טענות בכתב ותוך שהופניתי למסמכים רבים בכתב.

בסיכומים חידדו הצדדים את טענותיהם; עו"ד וינראוך ב"כ המפרק טען מצד אחד מדוע לגישתו יש לפסוק סכום גבוה מזה שנקבע בהכרעה בתביעת החוב וכן הרחיב בטיעונו מדוע יש לראות בחייבת כבעלת זכויות גם ברכוש שרשום רק על שם הבעל. לעומתו טענו עו"ד חבר ב"כ הבעל וכן עו"ד גיל ב"כ העיזבון מדוע לטעמם יש לפסוק סכום נמוך אם בכלל וכן הרחיבו בגישתם שלפיה אין לחייבת זכויות ברכוש של הבעל, בין בחלקו בין במלואו. כל צד גם תמך את טענותיו באסמכתאות שונות והפנה את בית המשפט למגוון טעמים בעטיים יש לקבל את גרסתו.