פש"ר 1628-07 א.א. ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

מבוא

בפני בקשת הנאמן לנכסי החייבת א. א. (להלן: "הנאמן"), כי אורה למשיבה, כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המשיבה"), להעביר לקופת פשיטת הרגל של החייבת את יתרת כספי פדיון פוליסות הביטוח שלחייבת, לאחר שהמשיבה קיזזה מכספים אלו את חובה של החייבת כלפיה.

רקע עובדתי וטענות הצדדים בתמצית האומר 

1. ביום 08.07.2007 ניתן צו כינוס לנכסי החייבת.

2. ביום 11.12.13 נעתר בית משפט זה לבקשת הנאמן והורה על העברת כספי פוליסות הביטוח (רכיב התגמולים שבו) לקופת פשיטת הרגל, במסגרת בקשה 9. כבר עתה יוער כי המשיבה צורפה כצד לאותו ההליך, ברם, ביכרה שלא ליתן כל עמדה מטעמה, וכתוצאה מכך ניתנה החלטה בהיעדר תגובתה.

3. לאחר מתן החלטה זו, העבירה המשיבה לנאמן סך של כ-30,000 ₪, תוך שהיא מצרפת מכתב לפיו המשיבה ניכתה מכספי הפוליסה סך של 62,436 ₪ לצורך פירעון הלוואה שנטלה החייבת מהמשיבה.

4. מעיון במכלול התגובות עולה כי בשנת 2007 חתמה החייבת על פריסה מחדש של הלוואה כספית שהלוותה המשיבה לחייבת, ואשר במסגרת הסכם פריסת ההלוואה, התחייבה החייבת לשעבד את כספי הפוליסה כנגד ההלוואה (להלן: "הסכם ההלוואה").

5. לטענת המשיבה, המשיבה הינה נושה מובטחת בכספי הפוליסה, שכן הכספים שנצברו בפוליסה מהווים משכון מופקד כהגדרתו בסעיף 4(2) לחוק המשכון, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק המשכון")

6. הנאמן בתגובתו חולק על טענת המשיבה. לדידו אין לראות בכספי הפוליסה כמשכון מופקד, שכן, בהתאם להוראות חוק המשכון, משכון מופקד מתאפשר רק בנכסים נדים ובניירות ערך, ואילו בעניינו כל ששעבדה החייבת במסגרת הסכם ההלוואה הינו את זכויותיה האובליגטוריות לקבלת כספים בפוליסה, להבדיל מכסף מוחשי, כאשר זכויות אלו אינם מהווים נכסים נדים.

7. לתימוכין בעמדתו, משווה הנאמן את פוליסת הביטוח לכספים המופקדים בחשבון בנק, שם נקבע כי מערכת היחסים שבין הבנק ללקוח הינה של לווה- מלווה, קרי, לאחר הפקדת הכספים ללקוח הבנק עומדת רק הזכות לתבוע את הסכום שהופקד, להבדיל מהכספים שהופקדו גופם.