א' ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

מבוא

מונחת בפני בקשתו של עו"ד ברוך חכים, המשמש כנאמן לנכסי החייב, מר א.א. (להלן: "הנאמן" ו"החייב" בהתאמה), להורות כי העברת חלקו של החייב בדירת מגוריו לאשתו, הגב' א.א. (להלן: "המשיבה"), מהווה הענקה אסורה בהתאם לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") ודינה להתבטל כלפי הנאמן.

רקע עובדתי וטענות הצדדים בקצירת האומר

1. ראשיתם של ההליכים שבפני הינם בבקשת בנק לאומי למשכנתאות (להלן: "הבנק") לממש את דירתם של החייב והמשיבה שברח' הXXX ברמת גן, הרשומה על שם החייב והמשיבה בחלקים שווים (להלן: "הדירה" או "הנכס") וזאת מכוח שעבוד שרבץ על הנכס, במסגרת הוצאה לפועל. כפי שעוד יובא להלן, התמשכות הליכי המימוש על ידי הבנק הובילו להגשת בקשה לביטול הענקה וכן בקשה למימוש הנכס באמצעות הנאמן. גם ההליכים בבקשת ביטול ההענקה התמשכו עוד עוד ונפרסו על פני מספר שנים מתוך התחשבות בחייב ובמשיבה אשר ביקשו לפדות את הנכס, ועל חלק מהדברים עמדתי כבר בהחלטתי מיום 26.06.2016, אז דחיתי את בקשת החייב לערוך דיון חוזר בבקשת ביטול ההענקה. כאן המקום להעיר כי לחייב ולמשיבה ניתנו הזדמנויות רבות, על ידי מותבים שונים, להגיע להסדר עם הצדדים הנוגעים בדבר, אולם משהדבר לא נעשה ואין לי אלא להצר על כך, אין מנוס מהכרעה בבקשת ביטול ההענקה.

2. ביום 28.07.2010, הגיש החייב בקשה למתן צו כינוס לנכסיו.

3. ביום 19.09.2010 ניתן צו כינוס נגד נכסי החייב.

4. ביום 31.10.2010 מונה עו"ד ברוך חכים כמנהל מיוחד לנכסי החייב, וביום 19.01.2012 הוכרז החייב פושט רגל והמנהל המיוחד מונה לנאמן.

5. ביום 18.11.2010 הגיש הבנק, שהינו נושה מובטח על הדירה, בקשה להמשיך את הליכי מימוש הדירה בהם נקט במסגרת ההוצאה לפועל עוד קודם לצו הכינוס.

6. ביום 26.04.2011, ולאחר שהתקבלו תגובות הצדדים בעניין, אישר בית המשפט לבנק להמשיך את הליכי מימוש הדירה במסגרת ההוצאה לפועל, בפיקוחו של המנהל המיוחד.

7. ביום 15.02.2012, ולאחר שהבנק לא פעל לממש לבדו את הדירה חרף החלטת בית המשפט, הגיש הנאמן בקשה לביטול הענקת זכויות החייב בנכס לטובת אשתו ולתשלום דמי שכירות ראויים על ידה בגין חלקו של החייב בנכס, אשר נפתחה כבקשה מספר 5.