פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
13231-03-15
14/02/2016
|
בפני השופט:
1. איתן אורנשטיין 2. סגן נשיאה
|
- נגד - |
המבקש:
ובעניין:נחום גלמור עו"ד משרד נבות תל צור
|
המשיבים:
ובעניין: כונס הנכסים הרשמי
|
החלטה |
עניינה של החלטה זו הוא בקשות ביניים במסגרת פשיטת הרגל שנקט המבקש (להלן: "גאידמק") נגד המשיב נחום גלמור (להלן: "גלמור").
בקליפת האגוז אציין שבקשת פשיטת הרגל מושתתת על טענות גאידמק באשר לעסקאות שבין הצדדים משנת 2002 ומשנת 2005, כאשר לעמדת גאידמק בהתאם לאלה הועבר רכושו בנאמנות לגלמור שבדיעבד התכחש לה. בין הצדדים הושגה פשרה ביום 01.11.11 לתשלום בסך 205 מיליון דולר ובהמשך הועברה המחלוקת להתדיינות בבוררות בפני מוסד ICC בשוויץ. ביום 21.10.14 ניתן פסק הבוררות (להלן: "פסק הבוררות"). לגישת גאידמק תוצאת פסק הבוררות הינה שעל גלמור לשלם את סכום הפשרה בצירוף ריבית והוצאות תוך שנדחו טענות גלמור. גלמור חולק על הנטען במספר טענות שאינן דרושות להחלטה.
שעה שהמגיע לגאידמק מגלמור לגישתו של הראשון לא שולם, הוא נקט בהליכי פשיטת רגל נגד גלמור בישראל. מעשי פשיטת הרגל מושתתים על הברחת רכוש של גלמור חודשים ספורים לפני מתן פסק הבוררות, וזאת לרעייתו הגב' סיגלית גלמור (להלן: "האישה"), ולאחיו וגיסתו. הנכסים שהוברחו לטענת גאידמק היו דירה בניו-יורק שהוענקה לאח ולגיסה, ובית מגורים מפואר בשוויץ לאישה ובהתאם להסכם ממון מיום 22.07.14.
גלמור סבור שיש למחוק את ההליך על הסף בין היתר בהיעדר סמכות עניינית ומקומית של בית המשפט בישראל להידרש להליך; היעדר עילה; שיהוי וכן שהעסקאות שצוינו לעיל אינן מהוות מעשה פשיטת רגל. יצוין כי ניתנו צווים זמניים שלפיהם נאסר על גלמור ועל האישה, האח והגיסה לבצע דיספוזיציה ברכוש.
האישה הגישה בקשה מצידה וטענה שאין סמכות שיפוט לבית המשפט בעניינה מהטעמים שבבקשה. הבקשה נידונה לפני כב' הרשמת פלינר, שדחתה את הבקשה ביום 17.05.15. על כך הוגשה ערעור (ע"ר (ת"א) 41128-06-15) שהתקבל ביום 31.01.16 והבקשה הוחזרה לכבוד הרשמת וטרם הוכרעה סופית.
זה המקום לציין שבהחלטותיי מיום 01.09.15 ומיום 10.01.16 הבהרתי שכל עוד לא הוכרעה שאלת הסמכות באשר לאישה, אין מקום לקדם את ההליך בעניינו של גלמור ומהטעמים שבהחלטות דנן. סבורני שטעמים אלה כוחם יפה גם לעת הזו וכל עוד לא הוכרע עניין הסמכות באשר לאשה. הבהרתי בהחלטות דנא שאם יקודם ויבורר הליך פשיטת הרגל של החייב שמחייב חקירות, ליבון ראיות וכדומה לא כל שכן התבקשה חקירת גאידמק בוידאו קונפרנס, אזי ככל שאלה יתקיימו בטרם הוכרעה סוגית הסמכות לגבי האשה עלולה להיווצר מצב של כפל התדיינות, פסיקה סותרת ותוך בזבוז משאבי בית המשפט ועלויות ניכרות שלא לצורך על ידי הצדדים. אדגים אם למשל תתקיים חקירה בעניין הבקשה לצו כינוס ובמסגרתו טענת גאידמק באשר להברחת רכוש גלמור ותוך התייחסות בין היתר להסכם המימון ומבלי שבשלב זה האישה צד להליך, ובית המשפט יגיע למסקנה שיש ממש בטענת גאידמק, לא יהיה בכך לחייב את האישה שכופרת בסמכות בתי המשפט בישראל לדון בעניינה. ככל שבקשתה תידחה, תהיה פתוחה לפניה הדרך לטעון שהקביעות בסוגיה שהוכרעה בהתדיינות שבין גאידמק לבין גלמור אינן מחייבות אותה שכן היא לא הייתה צד להתדיינות; משמעות הדבר היא פתיחה מחדש של ההתדיינות, שמיעת עדויות, לרבות אלה שכבר נשמעו, סיכומים, ערעורים אפשריים וכדומה. גם לא ניתן לשלול שינתנו פסיקות סותרות והכל תוך העמסה שלא לצורך על משאבי בית המשפט.
אציין שער אני לצורך קידום ההליך וכמנהגי אני פועל להחשת בירור ההליכים ובמיוחד חדלות פירעון בהינתן משמעותם של אלה, אך כאמור נסיבות המקרה דנן אין מנוס לטעמי אלא להכריע תחילה בסוגית הסמכות לגבי האשה ועל מנת ששכרנו לא יצא בהפסד. עם זאת אקדם את אותן בקשות שדומה שלא יחייבו התדיינות נוספת ככל שבקשת האישה תידחה. כוונתי לבקשות אלה: בקשת גאידמק לתיקון הבקשה לפשיטת רגל (בקשה 9); בקשה להבאת ראיות נוספות (בקשות 8ו -15) ובקשה 25 מחיקת הליך פשיטת הרגל מחמת מאסרו של גאידמק בחו"ל.
בקשה 9
עניינה של בקשה 9 הוא להוסיף אירוע נוסף להברחת רכוש גלמור כמעשה פשיטת רגל לפי סעיף 5(1)(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980. לעניין זה מתבקש בית המשפט להתיר לגאידמק לטעון שגלמור העביר לאישה את זכויותיו באחוזה באיטליה ביום 25.07.14 (להלן: "הנכס").
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות סבורני שדין הבקשה להתקבל.
מצויים אנו בשלבים הראשונים של ההליך, עוד בטרם שמיעת הבקשה לגופה ובהקשר זה מורה ההלכה הפסוקה שיש לאפשר תיקון כתבי הטענות (רע"א 7192/14 צוקר נ' צוקר (2015)). אומנם נטען על ידי גלמור שמדובר בעסקה אשר גאידמק היה מודע לה עוד לפני הגשת הבקשה לפשיטת רגל, אך שאלת ידיעתו הנטענת תבוא לידי בירור במסגרת החקירות בתיק. אוסיף שגם אם יתברר כעמדת גלמור שמועד הידיעה של גאידמק קדם להגשת בקשת פשיטת הרגל, אין בכך טעם לדחות בקשת התיקון ולכל היותר יחויב בהוצאות.
באשר לשאלה שהתעוררה במסגרת כתבי הטענות שבבקשה האם יש בתיקון כדי להקים עילה חדש לפי הפקודה לגישת גלמור והמוכחשת ע"י גאידמק, סבורני שדינה של זו להתברר בהליך גופו ולא להוות מכשול להעלאת הטענות.
משכך, אני נעתר לבקשה ומאפשר את תיקון בקשת פשיטת הרגל.
בקשה מתוקנת תוגש עד ליום 10.03.16 ותגובה מתוקנת תוגש עד ליום 01.04.16.
בהוצאות הבקשה אכריע לאחר שאעיין בכתבי הטענות המתוקנים.