-
לפניי בקשת החייב למתן הפטר.
-
הבקשה הוגשה לראשונה ביום 13.3.12.
-
צו כינוס לנכסי החייב ניתן ביום 18.1.00 והחייב הוכרז כפושט רגל ביום 25.10.00.
-
עו"ד שמעון אורי מונה כנאמן ביום 7.9.08.
-
החייב יליד 1946. החייב עבד במשך שנים כעורך דין וניהל בהצלחה משרד עם מספר עורכי דין.
-
מהתסקיר שהגיש כונס הנכסים הרשמי לקראת הדיון שהתקיים ביום 20.6.12, כמו גם מדו"ח קודם שהגיש הנאמן בשנת 2011, עולה כי בשנת 1994 חתם החייב על ערבויות להלוואות שנטל חברו יצחק שרשוב. עסקיו של שרשוב קרסו והחייב נאלץ לשלם כשני מיליון ₪ לפרעון החובות.
בשנת 1996 הקים החייב עם דניאל סילבר חברה בשם סנופאן (Snowfun). החייב השקיע בחברה זו כספי לקוחות שהיו מופקדים בידיו. סילבר הונה את החייב וגרם לכך שהשקעותיו של החייב מכספי הלקוחות ירדו לטמיון.
ביום 8.12.97, לאחר שהתברר לחייב כי אין באפשרותו להחזיר ללקוחותיו את כספם, ביקש להגביל את חברותו בלשכת עורכי הדין. לאחר מכן הועמד לדין משמעתי וביום 14.7.99 נדון להוצאה (לצמיתות) מלשכת עורכי הדין.
לאחר שהחייב הוכרז כפושט רגל הוא עמד לדין פלילי על כך שהעביר את כספי אחת מהלקוחות, הגב' מירה הרבסט, בלא הסכמתה, להשקעה בפרויקט סנופאן הנ"ל. החייב הורשע בעבירת גניבה בידי מורשה ונדון ל- 6 חודשי מאסר בפועל.
-
החייב הצהיר על חובות בסך 2,525,541 ₪. הוגשו תביעות חוב בסכום של 5,080,695 ₪. אושרו תביעות חוב בסכום של 1,937,793 ₪ מתוכן 30,576 ₪ בדין קדימה.
-
בשנת 1998 החל החייב לעבוד כפקיד במשרד עו"ד רמי בביאן. בשנת 2000 החל לעבוד כפקיד במשרד עו"ד ארנברג את שמידט שם עבד עד שנת 2009. כיום החייב עובד רק במשרד עו"ד בביאן.
-
החייב עומד בתנאי צו הכינוס, משלם את התשלומים החודשיים ומגיש דוחות, אם כי לפי הדו"ח הם לא נתמכים באופן מלא באסמכתאות. לאחרונה חלה החייב, אינו יכול לעבוד, והוא הגיש בקשה לבטל את התשלום החודשי.
-
לבקשת הנאמן בדק החייב אפשרות להציע הסדר בעזרת בני משפחתו אולם הודיע כי אין באפשרותו לקבל עזרה ואף אין באפשרותו לעמוד בתשלום חודשי גבוה יותר.
-
בהחלטה מיום 21.10.12 כתב כב' השופט מוסק כי לאחר שקרא את הבקשה ושמע את טענות הצדדים הוא סבור כי ראוי לתת לחייב הפטר. עם זאת, ובטרם ניתן יהיה לקבל החלטה בבקשה, יש לסיים את הבדיקה בנוגע למהותה של העברת דירה על ידי החייב מחשש להעדפת מרמה, שכן אם יימצא שיש לבטל את העברת הזכויות, הדבר יכול להוות טעם שלא ליתן לחייב הפטר.
באותה החלטה הורה כב' השופט מוסק למנהל המיוחד שמונה לתת חוות דעת בעניין אותה דירה למסור את חוות דעתו תוך 60 יום.
בקשת הנאמן להעלות את צו התשלומים שהוגשה לקראת אותו דיון נדחתה.
-
לאחר שהסתיימה בדיקת המנהל המיוחד בנוגע להעברת הדירה נקבע כי לא מדובר בהענקה פסולה אשר ניתן לבטלה.
-
המשך הדיון בבקשה להפטר נערך בישיבות שהתקיימו בתאריכים 19.4.15 ו- 19.4.16.
-
בדיונים טען ב"כ החייב כי הבקשה עצמה כבר נדונה ואף ניתנה החלטה עקרונית על ידי כב' השופט מוסק ביום 21 לאוקטובר 2012 וכל שנותר לבדוק לאחר אותה החלטה היה הטענה להענקה פסולה. ב"כ החייב הדגיש כי החייב הכיר באחריות וריצה את עונשו. החייב בהליך 16 שנים. חי בדלות ובעוני. עובד כפקיד. הוא שבר כלי מהבחינה הרפואית והנפשית ואין לו רכוש ממנו ניתן להיפרע. לטענתו, באיזון בין החייב לבין נושיו יש מקום לתת לחייב הפטר.
-
לדיון אשר התקיים ביום 19.4.15 התייצבה עו"ד דישון בשם הנושה תמר ימיני ובני משפחתה והתנגדה למתן ההפטר. ב"כ הנושה טענה כי מדובר בחייב שיצר את חובותיו במעשה מרמה וגניבה מלקוחות בזמן שהוא היה עורך דין. הנושה ובעלה (שנפטר בינתיים) הפקידו אצל החייב בנאמנות כספים שקיבלו בעקבות מכירת דירתם. כספים אלה אמורים היו לעבור למוכרים מהם קנו השניים דירה, אולם התברר כי החייב עשה שימוש בכספים והם אבדו. לטענת הנושה החייב פעל ללא סמכות, מעשיו הם מעשי מרמה, וכל ההסברים שהוא נותן הם לא יותר מאשר תירוצים ומעשיות. לטענת ב"כ הנושה, הנושה תמר ימיני, בת 73 היום, עדיין משלמת עבור הלוואה שלקחה בעקבות החובות שהחייב יצר לה. לטענתה, על הנושה לשלם עוד עשר שנים משכנתא יחד עם ילדיה, כדי לצאת מהבור הכלכלי שאליו החייב הכניס אותה, ולא יהיה זה צודק לתת לחייב הפטר ולהשאיר אותה עם החובות. ב"כ הנושה הדגישה כי הגב' ימיני איננה היחידה אשר נפלה קרבן למעשי החייב. לטענת ב"כ הנושה, מאחר שמקור החובות הוא בכספי נאמנות שהוצאו במרמה וגניבה חל עליהם סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 ולא חל עליהם הפטר.
בנה של הגב' ימיני התייצב אף הוא לדיון ותיאר את הקשיים הרבים אשר עמם התמודדה המשפחה בעקבות מעשיו של החייב ואובדן הכספים שהוחזקו בידיו הנאמנות.
הנושה ביקשה לבטל את ההליך או להשאיר את החייב בהליך על מנת שימשיך לשלם את התשלום החודשי.
-
בתשובה לטענת הנושה השיב ב"כ החייב כי מדובר בלקוחה של החייב לשעבר, שהוא אכן טיפל במכירת הדירה שלה וכספים שהיו בידיו הושקעו למרבה הצער בידיו של נוכל שהונה את החייב אולם אין טענה שהחייב לקח את הכסף לכיסו ואין מדובר בגניבה.
-
הנאמן טען כי לחייב אין נכסים. בקשה להגדיל את התשלום החודשי נדחתה ונראה כי לא תצמח תועלת לנושים מהמשך ההליך. בנוגע לטענה שמדובר במעשה מרמה השיב כי טענה זו לא נבדקה ולא הוכרעה על ידו שכן החייב הודה כי מדובר ברשלנות שלו, והוא הסתפק בכך לצורך ההכרעה בתביעות החוב. הנאמן ציין כי לפי גרסת החייב הלקוחות הסכימו שהוא ישקיע את כספי הנאמנות בפרויקט. כמו כן הוא ציין כי נושה אחרת שלא הגישה תביעת חוב פנתה למשטרה עם סיפור דומה והחייב הורשע בעבירה של גניבה בידי מורשה ואף ריצה עונש מאסר.
לטענת הנאמן, בכל הנוגע לגב' ימיני מתעוררת שאלה האם מדובר מרמה או גניבה ויש לכך משמעות שכן ככל שמדובר במעשה מרמה על פי סעיף 69(א)(2) לפקודה ההפטר לא יחול על החוב. הנאמן מדגיש כי הנטל להוכיח שמדובר במרמה מוטל על הנושה ולדעתו יהיה לה קשה מאוד לשכנע שמדובר במרמה, ולא בגניבה. הנושה לא פנתה למשטרה בזמן אמת וגם לא הגישה תביעה אזרחית לבית המשפט.
לאחר ששקל את מכלול השיקולים, סבור הנאמן כי פשיטת רגל היא הפתרון הפחות גרוע במקרה זה.
למקרה שהחייב יקבל הפטר ביקש הנאמן להחריג מהנכסים שיעברו לחייב חובות שמגיעים לו, ולהעביר את הטיפול בחובות אליו. מדובר בהליכי הוצל"פ שמתנהלים כבר שנים רבות.
-
ב"כ הכנ"ר טענה כי בהתעלם מהטענה לגבי אופן יצירת החובות, תומכים הנתונים במתן הפטר. החייב נמצא בהליך 17 שנה; מדובר במי שאינו מצוי בקו הבריאות; לחייב אין נכסים נוספים מהם ניתן להיפרע וברור שהימשכות ההליך לא תביא להעשרת הקופה.
בכל הנוגע לאופן יצירת החוב לנושה תמר ימיני סברה ב"כ הכנ"ר כי אין בכך כדי למנוע את מתן ההפטר, שכן על פי הפסיקה, חלוף הזמן יכול לרפא חוסר תום לב ביצירת חובות. בכל הנוגע לתחולת הוראות סעיף 69א(2) לפקודה טענה ב"כ הכנ"ר כי נטל ההוכחה, מקום בו לא קיים פס"ד במסגרתו נקבע כי מדובר בחוב שנוצר במרמה, הנו על הנושה שטוען לקיומה של מרמה. בנסיבות התיק, החייב אמנם הורשע בעבירה פלילית של גניבה בידי מורשה, ככל הנראה בנסיבות דומות, אך לא ביחס לחוב הזה ועל אף שגם הגב' ימיני הגישה תלונה במשטרה והוגש כנגד החייב כתב אישום בגין עבירות דומות, לא הוגש נגד החייב אישום אשר מתייחס לעניינה של הגב' ימיני, והמשטרה הורתה על סגירת התיק בעניינה.
דיון
-
כפי שנפסק:
"הליך פשיטת הרגל נועד להגשים שתי מטרות מרכזיות: האחת – להביא לכינוס נכסי החייב ולחלוקתם בין נושיו בדרך שוויונית ויעילה. תכלית זו נועדה לקדם את הגשמת זכות הקנין הנתונה לנושים, המוכרת כזכות-על חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. השניה – להניח לחייב תם לב, שאינו יכול לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת צו הפטר מן החובות המעיקים על צווארו. תכלית זו מקדמת את ההכרה בזכותו הבסיסית של החייב לכבוד אנושי, המוכרת אף היא בחוק היסוד" (ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (9.8.2009)).
עוד נפסק בעניין פיגון כי:
"בין שתי התכליות האמורות שביסוד הליך פשיטת הרגל קיים מתח פנימי מובנה: התכלית הראשונה, שמעייניה מופנים להעשרת קופת פשיטת הרגל כדי למצות את יכולת הפרעון של החובות לתועלת הנושים, אינה מתיישבת בהכרח עם התכלית השניה, החותרת לשחרר את החייב מעולם של חובות שאין בכוחו לפרוע. ואכן, מתן הפטר לחייב אינו מתיישב על נקלה עם קידום זכות הקנין של הנושים במיצוי אפשרויות הגבייה מהחייב..."
וכי:
"בהחלטה שיפוטית הנוגעת לצו הכרזה של פשיטת רגל, ובמתן צו הפטר מהליכים אלה, נדרש, אפוא, איזון בין שתי המגמות הבסיסיות האמורות, וביישוב ראוי ביניהן, לעיתים תוך ויתור הדדי על הגשמה מלאה של כל אחת מהן."
-
בבואו לאשר או לדחות בקשת הפטר על בית המשפט לשקול, בין היתר, את התנהגותו של החייב ותום לבו בכל שלבי הליכי פשיטת הרגל (עניין פיגון הנ"ל) וכן את הנתונים האישיים של החייב (ע"א 3004/07 עזריה נ' כונס הנכסים הרשמי (5.11.2008)).
יש לשקול את היקף החובות ופוטנציאל הפירעון העתידי של החייב (פש"ר (מחוזי חי') 32215-11-09 רייס דהאן נ' כונס הנכסים הרשמי (5.6.2013)) ולא די בעובדה שהדיבידנד שישולם לנושים נמוך כדי לדחות בקשה להפטר (עניין עזריה הנ"ל).
שיקולים נוספים הם עמדת הנושים והיבטים הכרוכים בטובת הציבור (עניין פיגון הנ"ל; שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 200 (מהדורה שלישית, 2010)).
-
כפי שטענה ב"כ הכנ"ר, בהתעלם מהטענה לגבי אופן יצירת החובות, תומכים הנתונים במתן הפטר. החייב נמצא בהליך 17 שנה; החייב שיתף פעולה עם ההליך ועמד בתנאי צו הכינוס; מדובר במי שאינו מצוי בקו הבריאות; לחייב אין נכסים נוספים מהם ניתן להיפרע וברור שהימשכות ההליך לא תביא להעשרת הקופה.
-
בכל הנוגע לאופן היווצרות החובות, ב"כ הכנ"ר הפנתה לפסק הדין בעניין רוזנברג (ע"א 3224/07 רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי (6.10.2013)), אשר דן בשאלה האם יש להחיל את פקודת פשיטת הרגל כאשר החובות נוצרו עקב פעילות בלתי חוקית.
לפסק הדין בעניין רוזנברג קדם פסק הדין בעניין בנבנישתי (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי (4.5.2003)), בו נפסק כי יש לשלול את תחולת הפקודה על בקשת חייב להכריז על עצמו כפושט רגל בשל אי החוקיות בניהול עסקו רק בנסיבות בהן המדובר בפגיעה מהותית בתקנת הציבור ולא רק בשל עצם אי החוקיות של ניהול העסק.
בעניין בנבנישתי ניהלו החייבים עסק של מתן שירותי מין על בסיס זנות ובית המשפט העליון קבע כי: "מדובר בעסק שאינו רק בלתי חוקי אלא שיש בו היבטים ברורים של חוסר מוסריות. אין המדובר במעשה בלתי חוקי חד פעמי אלא במעשה שהתמשך על פני מספר שנים. בית המשפט המחוזי קבע – ובממצאים אלו לא מצאנו להתערב – כי החובות המשותפים לשני המערערים נוצרו במהלך ניהול העסק ולשם קיומו. בנסיבות אלו, נחה דעתנו כי המדובר באי חוקיות העולה כדי פגיעה מהותית בתקנת הציבור."
בעניין רוזנברג היה מקור החובות פיצויים בהם חויב החייב בתביעת נזיקין בגין תקיפה אשר בעקבותיה הורשע בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה וריצה עונש מאסר ממושך. על בסיס נסיבותיו של אותו מקרה נפסק כי אין בפעילות הבלתי חוקית כדי לשלול את תחולת פקודת פשיטת הרגל על המקרה.
בעניין רוזנברג נלקחה בחשבון העובדה שהחייב נשא בעונש מאסר בפועל ובקנס כספי לא מבוטל.
בשני המקרים דובר על החלת פקודת פשיטת הרגל בשלב הכרזת החייב כפושט רגל.
בענייננו, הוכרז החייב כפושט רגל והוא מצוי בהליך כ- 16 שנים.
-
סעיף 69 לפקודה מחריג מההפטר חובות אשר נוצרו במרמה.
סעיף זה אינו עוסק בשאלת מתן ההפטר לחייב, אלא בתחולתו של ההפטר שניתן על חוב שנוצר במרמה.
החייב השקיע, כאמור, בחברת "סנופאן" כספי לקוחות שהופקדו בידיו. בגין אחד המקרים אף הועמד לדין והורשע בעבירת גניבה בידי מורשה, אולם אין מדובר בעניינה של הנושה תמר ימיני. מדברי ב"כ הכנ"ר בדיון עולה כי למרות שתמר ימיני הגישה תלונה במשטרה, עניינה לא נכלל בכתב האישום שהוגש כנגד החייב והמשטרה הורתה על סגירת התיק בעניינה. לכך יש להוסיף כי לטענת החייב הוא קיבל מלקוחותיו אישור להשקעת הכספים, וגם אם נעשתה ההשקעה ללא אישור ותוך חריגה מן ההרשאה שניתנה לחייב באופן המהווה עבירה, לא די בכך כדי להביא למסקנה שמדובר במרמה.
אין, אפוא, בפניי בסיס מספיק לקביעה כי מדובר בחוב שנוצר במרמה.
-
הצדדים לא התייחסו לסעיף 63 לפקודה, שעניינו סייגים למתן הפטר. בהתאם לסעיף 63(ב)(12), אחד המקרים המסייגים מתן ההפטר הוא מקרה בו "פושט הרגל היה אשם במרמה או בהפרת נאמנות במרמה".
קביעתי לעיל כי לא הוכח קיומה של מרמה יפה גם לעניין סעיף זה.
-
מכלול השיקולים תומך, אפוא, במתן הפטר לחייב.
-
ניתן לחייב הפטר המותנה בהפקדת סכום של 2,000 ₪ לקופת הכינוס תוך 21 יום.
-
הטיפול בחובות של יצחק שרשוב, נתי מאיר, שאול הראל וברוך דרור יגאל כלפי החייב יעבור לנאמן. חובות אלו מוקנים לנאמן ובהתאם להוראת סעיף 67 לפקודה על החייב לסייע לנאמן, לפי דרישתו, במימוש החובות.
-
הנאמן יגיש לבית המשפט הודעה לאחר שיופקד הסכום.
-
לאחר שתתקבל הודעת הנאמן, יבוטל צו עיכוב היציאה מהארץ.
-
הנאמן יחלק דיבידנד לנושים בהתאם לסדרי הדין והנשייה.
-
יחד עם הודעתו על ביצוע מלוא התשלום יגיש הנאמן צו הפטר פורמלי לחתימתי.
ניתנה היום, ב' אייר תשע"ו, 10 מאי 2016, בהעדר הצדדים.
